פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      שלחתם הודעה ברמזור? הסכנה תימשך חצי דקה לאחר מכן

      בניגוד לדעה הרווחת, שליחת הודעה או דיבור בטלפון נייד בזמן עמידה ברמזור גורמים לסכנה שנמשכת גם לאחר שהנהג מתחיל בנסיעה ומפסיק לדבר. מחקר שנערך בארה"ב מצא שפעולות שונות עלולות לגרום להיסח דעת שנמשך עד כחצי דקה לאחר הפסקתן

      שימוש בנייד בזמן נהיגה (ניר בן טובים , Shutterstock)
      (אילוסטרציה: Shutterstock)

      נהגים רבים, ואולי אפילו כל הנהגים, סבורים שלא נגרם סיכון בטיחותי כתוצאה משליחת הודעה או ביצוע שיחה בטלפון הנייד בזמן עמידה ברמזור. לא קשה להבין מה הסיבה לדעה רווחת זו: היסח הדעת מקושר לרוב לפעולות שמבוצעות רק בזמן הנהיגה, ולא כאשר המכונית אינה נמצאת בתנועה.

      אולם, מחקרים מצביעים על כך שביצוע פעולות מסוימות בזמן שהמכונית עומדת עלול לגרום להיסח דעת שנמשך גם לאחר שהנהג מפסיק את הפעולה ומתחיל בנסיעה. הקרן לבטיחות בדרכים של ארגון ה-AAA (ר"ת: American Automobile Association) ערכה מחקר שגילה שהיסח דעת מסוכן עלול להימשך עד כחצי דקה לאחר ביצוע פעולות חיוג מספר בטלפון הנייד, החלפת תחנה ברדיו.

      למעשה, המחקר מצא שגם כאשר הנהג עושה שימוש במערכת פיקוד קולי כדי לשלוח הודעת טקסט בטלפון נייד, נוצר היסח דעת שנמשך עוד שניות ארוכות לאחר סיום הפעולה. בכל המקרים המתוארים, היסח הדעת שנוצר הוא קוגניטיבי, או נפשי, והוא עלול להימשך גם כאשר הנהג מחזיר את מבטו לכביש ואוחז בהגה בשתי ידיו.

      היסח דעת שנמשך עד כחצי דקה יוצר סיכון בטיחותי ברור: מכונית עוברת כ-14 מטרים בשנייה במהירות של 50 קמ"ש, ובחצי דקה תעבור המכונית יותר מ-400 מטרים לפני שהשפעת היסח הדעת תחלוף במלואה.

      מה המרחק שעוברים ב-27 שניות ב-100 קמ"ש?

      הסחות דעת בנהיגה (ShutterStock)

      השפעתו הנמשכת של היסח הדעת הייתה תוצאת-לוואי מפתיעה למחקר שבחן את מידת ההשפעה של שימוש במערכות מידע שמופעלות באמצעות פיקוד קולי. בין השאר, המחקר בחן את היסח הדעת הקוגניטיבי שנוצר כאשר נהג מבצע פעולות כמו שימוש במערכת ניווט, חיוג קולי בטלפון נייד, בחירת תחנות רדיו ואפילו הפעלת בקרת אקלים.

      החוקרים גילו שלשימוש במערכות המידע השונות נלוותה השפעה מתמשכת, וזאת למרות שהנהגים פסקו מלהפעיל את המערכות. משך הזמן המרבי שנמדד להשפעה הנלווית היה 27 שניות לאחר הפסקת ביצוע הפעולה – זמן שבו מכונית עוברת כ-375 מטרים במהירות של 50 קמ"ש, ו-750 מטרים במהירות של 100 קמ"ש.

      למעשה, החוקרים ציינו כי ההשפעה הנלווית הייתה בחלק מהמקרים בעוצמה דומה לזו שנמדדה כאשר המערכות הופעלו. לפי החוקרים, ההשפעה הנלווית יוצרת "עלות" בטיחותית, שנגרמת כתוצאה מכך שהנהג מחדש את מודעותו לסביבת הנהיגה – מודעות שאבדה בזמן הפעולה שביצע.

      "לממצאים הללו יש השלכות לבחירת ההתנהגות של נהגים, למשל בבחירה לחייג מספר או לשלוח הודעת טקסט ברמזור אדום", סיכמו החוקרים, "מאחר שהעלויות של הפעולות האלה צפויות להימשך כאשר הרמזור מתחלף לירוק".

      לפי פיטר קיסינג'ר, נשיא הקרן לבטיחות בדרכים של ארגון ה-AAA, "ההשפעות המתמשכות של היסח הדעת הקוגניטיבי יוצרות סכנה סמויה, שעלולה להפתיע נהגים רבים. התוצאות מצביעות על כך שנהגים עלולים לפספס תמרורי עצור, הולכי רגל וכלי רכב אחרים שבזמן שבו הם מתרגלים מחדש למשימת הנהיגה".

      משרד התחבורה יחליף את הנהג במחשב

      אחד הפתרונות לבעיית היסח הדעת, הרגעי והנמשך, הוא החלפת הנהג האנושי במחשב. נשמע כמו מדע בדיוני? לפי המדען הראשי במשרד התחבורה, ד"ר שי סופר, היום שבו תרחיש שכזה יתגשם אינו רחוק כלל וכלל.

      לדבריו, "כיום נעות מכוניות בעלות פונקציות אוטונומיות, וייתכן שבעוד כמה שנים מהיום אנשים לא יורשו לנהגו ברכב רגיל בכבישים ציבוריים. היתרון המובהק הוא עולם ללא תאונות". בדבריו בנוגע לפונקציות אוטונומיות, מתייחס ד"ר סופר למערכות שמזהות סיכונים בטיחותיים, כמו למשל קירבה מסוכנת לכלי רכב אחר או סטייה מנתיב הנסיעה, ומתריעות בפני הנהג ואף מפעילות חלק ממערכות הרכב כדי לחמוק מתאונה.

      במשרד התחבורה סבורים שמכוניות אוטונומיות מלאות – מכוניות שבהן כל פעולות הנהיגה מבוצעות על-ידי מערכות מחשב שונות – יהיו בטוחות הרבה יותר ממכוניות שנהוגות בידי בני אדם. הסיבה, לפי משרד התחבורה, פשוטה: מחשבים ומערכות אלקטרוניות אינם סובלים ממגבלות כמו היסח דעת או עייפות.

      לפי פרסום רשמי של משרד התחבורה, "הרכב מצויד בסורקי לייזר קדמיים ואחוריים ובמצלמות, המעניקים לו תמונה תלת-ממדית של הסביבה וכל מידע קבוע, כגון שלטים על הדרך, צמתים ומבנים, ומשתנה, כגון מכשולים ועצמים זמניים. כל אלה מציגים לרכב האוטונומי את המסלול בזמן אמת, ומאפשרים לו לנסוע בבטחה".

      יש לציין שבמשרד התחבורה החלו לקדם מהלכים שונים שנועדו לאפשר הטמעת טכנולוגיות אוטונומיות. בין השאר, המשרד הצהיר שיקצה שטח ייעודי באזור הדרום, ובו יוקם שדה ניסויים למכוניות אוטונומיות. בנוסף, המדען הראשי של המשרד מנחה צוות של סטודנטים למשפטים מהמרכז הבינתחומי בהרצלייה, שמחברים המלצות לרגולציה של מכוניות אוטונומיות – ובכלל זאת, המלצות בכל הנוגע לאחריות המשפטית במקרי תאונה.