כל האמת על היסח דעת: כמה נהגים שולחים מסרון בנהיגה?

שעות ספורות לפני תאונת האוטובוס הקטלנית שבה נהרגו ביום ראשון שישה בני אדם – תאונה אשר לדברי שר התחבורה נגרמה כתוצאה מהיסח דעת של נהג האוטובוס – פרסמה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים סקר מטריד.

לפי הרשות לבטיחות, למרות שהנהגים בישראל מודעים היטב לסכנות שנגרמות כתוצאה מהיסח דעת בזמן הנהיגה, רבים מהם פועלים באופן לא זהיר ומבצעים פעולות שגורמות להיסח הדעת מסוכן, כמו למשל שליחת מסרונים או דיבור בטלפון הנייד ללא דיבורית.

הנתונים שפרסמה הרשות לבטיחות מלמדים שלמרות המודעות הגוברת לסכנות שכרוכות בהיסח הדעת, מרבית הנהגים בישראל עוסקים במהלך הנהיגה בפעילויות שונות שידועות ככאלה שגורמות להיסח דעת מסוכן. לפי הסקר שערכה הרשות לבטיחות, כ-64% מהנהגים קוראים מסרונים בזמן הנהיגה, וכמעט מחצית מהנהגים (47.4%) שולחים מסרונים בזמן הנהיגה.

שיעור הנהגים שמשתמשים בטלפון נייד כדי לבצע שיחות גבוה עוד יותר: כ-65.3% מהנהגים משיבים לשיחה בזמן הנהיגה ללא דיבורית, ו-58.7% מהנהגים מוציאים שיחה ללא דיבורית. פעילויות נוספות שגורמת להיסח דעת הן אכילה ושתייה, ומתברר שמרבית הנהגים בישראל עוסקים בהן בזמן הנהיגה: כ-88% מהנהגים מדווחים שהם אוכלים או שותים בזמן הנהיגה.

לפי פרסומי הרשות לבטיחות, היסח דעת נגרם גם כתוצאה משיחה עם נוסעים – ומתברר שרוב מוחלט של הישראלים משוחחים עם נוסעיהם: מהסקר עולה כי לא פחות מ-96.4% מהנהגים עושים זאת. בנוסף, כ-79.8% מהנהגים התעסקו בדרך כלשהי עם ילדים שישבו במושב האחורי בזמן הנהיגה, וזאת למרות שגם פעילות זו גורמת להיסח דעת.

הסקר שערכה הרשות בחן לא רק את הרגלי הנהיגה של הישראלים: הנהגים נשאלו גם האם הם מודעים לסכנות הכרוכות בפעולות מסיחות הדעת שבהן הם עוסקים בזמן הנהיגה. ומתברר שרוב הישראלים אכן מודעים לסיכונים החמורים שנגרמים כתוצאה מפעולות כמו שליחת מסרונים או ניהול שיחות בטלפון הנייד בזמן הנהיגה.

לפי הרשות לבטיחות, כ-77% מהנהגים סבורים שיש סיכוי גבוה או אף גבוה מאוד לכך שיהיו מעורבים בתאונה כתוצאה משליחת מסרונים בזמן הנהיגה. כ-74% מהנהגים מעריכים שקריאת הודעה בזמן הנהיגה כרוכה בסיכון גבוה או גבוה מאוד לתאונה. אלא שכאמור, המודעות לסכנה לא עוצרת את הנהגים בישראל, ורבים מהם שולחים או קוראים מסרונים.

נהגים גם מודעים לסיכונים הכרוכים בשימוש בטלפון נייד לניהול שיחות: כ-66.8% מהנהגים בישראל סבורים שחיוג או הוצאת שיחה בזמן הנהיגה כרוכה בסיכון גבוה או גבוה מאוד לתאונת דרכים. ומה עם קבלת שיחה? כ-63.1% מהנהגים מעריכים שפעילות זו כרוכה בסיכון גבוה או אף גבוה מאוד לתאונה. ושוב, המודעות לסכנה לא מצמצת את התופעה, ונהגים רבים עושים שימוש בטלפון הנייד, לעתים אף בניגוד לחוק.

עם זאת, מהסקר שערכה הרשות לבטיחות עולה כי שתי פעילויות שגורמות להיסח דעת נתפסות על-ידי הנהגים כבטוחות יחסית: פחות מרבע מהנהגים סבורים שאכילה או שתייה בזמן הנהיגה כרוכות בסיכון גבוה לתאונה, ורק 12.5% מהנהגים מעריכים שדיבור עם נוסעים במכונית בזמן הנהיגה כרוך בסיכון גבוה לתאונת דרכים.

הדברים שאמר השר כץ בעקבות התאונה בכביש מספר מלמדים על גישתו לפתרון בעיית היסח הדעת של נהגים: "ברור שהייתה כאן הסחת דעת", אמר השר כץ בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת אתמול (ב'). "התשתית טובה, ואי אפשר להאשים מישהו אחר. כבר הוחלט שהחל מחודש נובמבר יחויבו משאיות ואוטובוסים ב(התקנת) מערכת מצליחת חיים, ואנחנו נפעל לקדם זאת".

יש לציין כי לפי תקנה שנחתמה על-ידי השר כץ לאחרונה, החל מ-1 בנובמבר 2016 יחויבו אוטובוסים, משאיות ואמבולנסים משנת ייצור 2012 ואילך בהתקנת מערכות בטיחות שמספקות התרעה מפני סטייה מנתיב ומפני תאונות חזית-אחור. השר כץ הבהיר בחודשים האחרונים כי מערכות התרעה יכולות להציל את חייהם של עשרות בני אדם בשנה.

בעקבות התאונה הקטלנית בכביש מספר 1 הורה השר כץ למנכ"ל משרדו, עוזי יצחקי, לזרז את התקנת המערכות. במשרד התחבורה יפעלו כעת לתמרץ בעלי רכב להתקין את המערכות עוד לפני נובמבר, כאשר לפי הנחיית השר כץ יפנו פקידי משרדו למשרד האוצר במטרה לגבש תמריצים לנהגים.

ראוי לזכור כי במקביל לתקנה שתחייב אוטובוסים ומשאיות להתקין את מערכות ההתרעה, מקדם השר כץ תכנית להתקנת מערכות התרעה בכל כלי הרכב שיוצרו מאז שנת 2000. התכנית, שזכתה לאישור הממשלה בנובמבר האחרון, עוד לא יצאה לפועל, וזאת מאחר שהמקור התקציבי ליישומה עוד לא אושר.

בהתייחסו להתקנת מערכות ההתרעה, אמר השר כץ לפני כשבועיים כי "זו התרומה הגדולה ביותר ופורצת הדרך שיכולה להיות בנושא הבטיחות בדרכים... חייבים למצוא פתרון לרכב משומש. במקביל לכל הפעילות הרגילה (של משרד התחבורה), שנמשיך לעשות אותה, הנושא הזה של להכניס מכשירי התרעה, זה מציל חיים".