יצרני רכב אוהבים להתהדר בהצהרות מהפכניות, אבל רק לעיתים נדירות הם מציגים מוצר הראוי להתייחסות שכזו. לפני כעשרים שנה עשתה זאת טויוטה, פעמיים: ב-1996 השיקה את ראב4, הג'יפון הראשון בעולם. היה זה רכב שטח קומפקטי שוויתר על מכלולי השטח, והפך לידידותי ונגיש למאות אלפי לקוחות שנרתעו מרכבי השטח הגמלוניים של התקופה. המצאת הקרוסאובר נתקלה בהתנגדות עזה של טהורי-שטח, אבל היא הייתה לא פחות מגאונית; היה זה הביטוי המוטורי של 'ללכת בלי, להיראות עם'. לא פחות חשובה הייתה הצגת 'פריוס' ההיברידית; פריוס הייתה ההיברידית הראשונה שזכתה לתפוצה המונית ברחבי העולם. היום אין יצרן מכובד שאינו מציג קרוסאובר חינני, וכמעט כולם מייצרים או מפתחים מכוניות היברידיות. אך טבעי היה שטויוטה תחבר את שתי המגמות ולאחרונה הוצג ראב4 היברידי, על בסיס הדור הרביעי שהוצג ב-2013. ההנעה ההיברידית הוצמדה למתיחת פנים שולית ביותר, עליה אין הרבה מה לומר - זו קוסמטיקה קלה ברמת הפגושים ויחידות התאורה, לא נבזבז עליה זמן.
במבחן המשאבה
כי לכן ניגשנו מיד לענות לשאלה הקיומית, "כמה דלק הוא אוכל?" המערכת ההיברידית של ראב4 משרתת את טויוטה קאמרי ולקסוס NX300h, והיא כוללת מנוע בנזין 2.5 ליטר 155 כ"ס, ועוד מנוע חשמלי בעל הספק מוצהר של 141 כ"ס; ההספק המשולב עומד על 200 כוח סוס, מכובד מאוד לרכב השוקל 1625 ק"ג. מצברי המערכת החשמלית הם מסוג ניקל-מטאל, טכנולוגיה המצטיינת במחזורי טעינה ופריקה מהירים.
האמת היא שמדידות הדלק הראשונות שעשינו, לא הלהיבו אותנו - הן גילו רכב חסכוני למדי, אבל בוודאי לא ממלאות את הציפיות ממערכת היברידית מודרנית. בתנועה בין עירונית מהירה עברנו 11 ק"מ לליטר, בנהיגה נינוחה מאוד קיבלנו 14 ק"מ לליטר, ובמהירות קבועה של 100 קמ"ש - 18-17 קילומטרים לכל ליטר בנזין. אלו נתונים לא רעים אבל הם פחות טובים מכפי שציפינו, ניתן לקבל אותם גם אצל חלק מהמתחרים בעלי מנועי בנזין קונבנציונאליים.
חיזוק לתחושותינו קיבלנו מתפקודה הכללי של המערכת - מנוע הבנזין נכנס לפעולה לעתים קרובות מדי, לפעמים גם במהירות זחילה, כאשר המצבר מלא בשני שליש. גם טווח הנסיעה על חשמל נקי אינו מעודד; במצב EV אתה אמור להתקדם על חשמל ו-0% זיהום, אבל האושר קצר מאוד. ניתן לנסוע על חשמל 1.0-1.2 קילומטרים בלבד, גם זה במהירות נמוכה מ-50 קמ"ש, ובלחיצה עדינה להפליא על הדוושה. צריך להיות רובוט יפני כדי להשאיר את הראב4 על מצב חשמלי מוחלט, ומחשב הדרך גוער בך בכל פעם שאתה חורג מ-50 קמ"ש, או לוחץ טיפה על הגז. זה לא הגיוני, חשבתי לעצמי, עד שנקלעתי לפקקי התנועה של שבת בערב, מקיסריה בואכה תל אביב.
הפרדוקס העירוני
כאן הפתיעה אותי המערכת ההיברידית, נותנת לי תוצאות מדהימות - מחשב הדרך הציג נתונים של 25-30 ק"מ לליטר, באופן עקבי ונחרץ. חזרתי על הבדיקה למחרת היום בפקקי הכניסה לתל אביב, וגם בנסיעה עירונית צפופה - בלי שום בעיה השיג הראב4 נתונים של מעל 20 קילומטר לליטר. מכיוון שאותו מחשב הציג בפני גם תוצאות גרועות מאוד בקטעי נהיגה לוחצים, אני נוטה להאמין לו - אפילו אם יש בנתונים סטייה של כמה קילומטרים, הראב4 עדיין חסכוני להפליא. תאמרו שאף אחד לא נוסע כל הזמן בעיר הגדולה? נכון, אבל מי שנוהג כל יום מכפר סבא לתל אביב ובחזרה, י?ד?ע להעריך תצרוכת דלק כזו! במדידה גלובאלית לאורך כל המבחן, מצאנו שהראב4 עבר בממוצע 12.5 קילומטרים לליטר; זה טוב בכ-20% מהתצרוכת שהשגנו בזמנו עם ראב4 רגיל 2.0 ליטר (נתוני היצרן טוענים לפער אופטימי יותר, 27%). המספרים אינם עקביים מכיוון שכל מבחן נערך בתנאים שונים וגם במבחן הנוכחי נערכה רוב הנסיעה מחוץ לעיר, בתצרוכת גבוהה יחסית.
עם זאת, ההסבר לפער הגדול בין תצרוכת בינעירונית לתצרוכת פקקים, אינו מסובך. המערכת ההיברידית של ראב4 מתבססת על מצבר קטן יחסית, בתנועה עירונית הוא מתרוקן ומתמלא בתדירות גבוהה, כפי שניתן לראות על צג המחשב. בכל מחזור אתה חוסך מעט דלק אבל בסופו של דבר, מערכת ניהול המנוע עושה עבודה טובה ומאפשרת לראב לעבור בקלות, 18-17 קילומטר לליטר. בנסיעה בין עירונית מהירה המצבר כמעט ולא בא לידי ביטוי; אתה מוצא את עצמך נוסע עם מנוע 2.5 שהוא קצת גדול על המרכב הקומפקטי, ולכן התוצאות הלא-מזהירות בנסיעה בין עירונית.
בחיי השגרה
ולאחר שדיברנו על תצרוכת הדלק, אספר לכם שראב4 היברידי הוא רכב משפחתי-פנאי נעים ומודרני; אני אוהב את עיצובו הנקי והמתוח לאחור, יכול לחיות עם החרטום המגולף, ושואל את עצמי עד היכן יגיעו תפיחות הפנסים האחוריים? תא הנוסעים מרווח יחסית, מגומר היטב עם תאי איכסון שימושיים, אבל חומרי הדיפון בסיסיים למדי. פס מרופד ונעים נמתח לרוחב לוח המחוונים אבל שאר החומרים פשטניים למדי, בוודאי במחיר 190,000 שעולה רכב המבחן. הגימור והנדסת האנוש טובות, הכל צפוי ומתפקד היטב.
רמת האבזור סבירה, אם כי יכולנו לצפות ליותר בטווח מחירים של 169,000 שקלים לגרסת בנזין GLI, עד 189,900 לגרסת המבחן פרימיום-היברידי (יש גם פרימיום בנזין, 179,900). לראב4 יש 7 כריות אוויר ו-5 כוכבי Euro NCAP, אבל אין בו את מערכות הבטיחות האקטיבית שאנו מתחילים למצוא בקרוסאוברים העולים עשרות אלפי שקלים פחות - בקרת נתיב פסיבית או אקטיבית, בלימה אוטונומית וכיו"ב. בגרסת פרימיום תקבל תא מטען נפתח חשמלי, מפתח חכם, חיישני אורות וגשם, מערכת מולטימדיה, קישוריות מלאה ומצלמת רוורס.
נוחות הנסיעה אינה מלהיבה - על כביש איכותי הראב4 נוסע חלק ושקט, נוח מאוד ומרגיע. אבל ברגע שהכביש משתבש או שמופיעות גדודיות ושאר מפגעים, הוא נוקשה מדי. בנסיעת שבילים הוא ממש לא מפנק ובכל מקרה, הגרסה ההיברידית מגיעה לישראל עם הנעה קדמית בלבד. לא שטח.
כמו בכל רכב חשמלי, תחושת הנהיגה בראב4 ההיברידי מוזרה למדי; התנעת הבוקר אינה מלווה בשום צליל ותחילת הנסיעה חרישית, מזכירה הידרדרות חופשית במורד. מנוע הבנזין משתלב בשקט מופתי ומספק נסיעה רגועה ביותר, בלא קשר לקומבינציית המינוע. בגלל רמת השקט הכללית קל להבחין בצליל התמסורות השונות, המתגבר לקראת בלימה - שלב בו נטען המצבר בעזרת אנרגיית הבלימה של הראב.
להיכן נעלם ה-Fun Cruiser?
כאשר הוצג ראב4 הראשון קראו לו Fun Cruiser, קריצה לסדרת ה-לנד קרוזר אותה (לא) התיימר להחליף. אז 'קרוזר' הוא לא היה, אבל היה הרבה 'פאן' בגלגלים. שלושה דורות מאוחר יותר איבד הראב4 מהעליזות והזריזות שהייתה בו ועכשיו הוא רכב משפחתי מכובד ומהודק, המעדיף בטיחות ויציבות על פני שובבות נעורים. לעזרת שוחרי הנהיגה נחלץ מנוע ה-2.5 ליטר 4 בוכנות, המעניק לראב4 דחף רציני מאוד - בוודאי כאשר הוא מקבל תגבור מהמנוע החשמלי (המחובר גם הוא, לגלגלים הקדמיים).
לרשות הנהג שלושה מתגים לברירת מצב הנהיגה; רוב הנהגים ישאירו את הראב4 במצב ECO, מאפשרים למערכת האוטומטית לברור בין בנזין לחשמל. בצאתך מהבית תוכל ללחוץ על מתג EV, המנסה להשאיר אותך במצב חשמל בלבד; עם כל הרצון הטוב, מנוע הבנזין יותנע תוך קילומטר או ברגע שתעבור את ה-50 קמ"ש. מצד שני,EV יוכל ללוות אותך דקות ארוכות, כאשר אתה תקוע בפקקי הרכבת הקלה בתל אביב. כך גם תיהנה מחוויה זמנית של שקט וחיסכון. מתג SPORT אמור להאיץ את החלפת ההילוכים וחדות ההיגוי, אבל אל תצפו לחוויית נהיגה מטריפת חושים.
ברגע שתפסיק להיות 'דן חסכן', לחיצה בריאה על דוושת הגז תזרים מומנט לגלגלים ותעניק לך תאוצה רצינית, גם במהירויות מעל 120 קמ"ש. 8.3 שניות מאפס ל-100 לא ישמחו את מנהל הבנק אבל יגרמו לך לרגעי הנאה, בעקיפות או בטיפוסים הרריים. מה שיפגום בהנאת הנהיגה היא תיבת ההילוכים הרציפה - בנהיגה שגרתית היא כמעט ולא מורגשת אבל בנהיגה ספורטיבית היא מגיבה לאט מאוד, דוחקת את המנוע לסל"ד גבוה ורועש. תחושות אלה מצטרפות להיגוי רדום ולבלימה חסרת תחושה, אינן מעודדות נהיגה ספורטיבית.
מי הכי ירוק בשכונה?
1,700 דגמי ראב4 נמכרו בישראל ב-2015 והיעד ל-2016 הוא 2,500, כשליש מהם היברידיים. ראב4 היברידי הוא מיזוג טבעי עבור החברה שהמציאה את הקרוסאובר, והעצימה את טרנד ה'ההיברידית לכל פועל'. ראב4 אינו קרוסאובר עממי המנסה להחליף משפחתית בסיסית, אבל מחירו אינו חורג מהמקובל בין דגמי הבכורה של פורסטר, CX5, אקסטרייל ואאוטלנדר.
ראב4 אינו מדיף ניחוח 'פרימיום' יוקרתי, הוא מאובזר בחסכנות והוא גם לא הקרוסאובר הנוח ביותר בשכונה. אבל יש לו את הלוגו הנכון והוא מגיע עם מדבקה ירוקה החשובה מאוד ללקוחות רבים, אפילו בישראל; האם הייתם מאמינים ש-95% מדגמי הטויוטה אוריס נמכרים בישראל בגרסה היברידית?
פער המחירים בין ראב4 בנזין פרימיום לבין הגרסה ההיברידית אינו גדול - 10,000 שקלים בלבד. נהגי פרברים המבלים שעתיים ביום בפקקי התנועה יחזירו את המחיר הזה תוך שנה-שנתיים בלבד. עבור אחרים, ראב4 היברידי עשוי לשמש כהצהרת אישיות ירוקה ותקינות פוליטית, גם לזה יש ביקוש בקבוצות אוכלוסייה מסוימות. לקוחות שיירתעו מהחדשנות והטכנולוגיה, יחפשו את מבוקשם בראב4 2.0 ליטר. לסיום, יש לזכור כי ראב4 מתחרה ראש בראש בדגמי 2.0 ל' מקבילים ולא בדגמי 1.6 ל' פשוטים ומעט עירומים. ולכן לעניות דעתנו, מחיר זה משקף רכיבים חיוניים הנמצאים גם בקרב יריביו, כשלכך מתווסף הערך האקולוגי והחסכון בדלק הנלווה לרכב מסוגו.
