פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      וועדת הכנסת דנה בירידת ג'יפים לחוף הים, למטרות קיט משפחתי

      לאחרונה הוחמר חוק איסור הנהיגה בחוף הים אבל במקביל להחמרה זו, מקו?ד?מ?ת יוזמה פרלמנטרית להקצאת רצועות קיט, שיאפשרו לג'יפאים שומרי חוק להגיע אל קו המים; ההיית, או חלמתי חלום?

      טרקטורונים בחוף הים (מערכת וואלה! NEWS)
      מה כבר ביקשנו? לרדת לחוף עם אוהל וחכה, לבלות כמה שעות רגועות עם המשפחה. מהירות הנסיעה על החוף, עד 15 קמ"ש (צילומים: רמי גלבוע)

      ירידת רכבי שטח אל חוף הים היא נושא אמוציונאלי הטעון בשפע דעות קדומות. אין ספק שיש נהגי חוף ורוכבים השוברים כל חוק וכללי התנהגות, והסלידה מהם מתוגברת בעזרת אמירות פופוליסטיות על רמיסת צבי ים ודריסת תיירות המשתזפות על החוף. אל מול קומץ העבריינים ניצבים נהגי שטח רגועים, המבקשים להתרגע על חוף הים – בדיוק כמו שעושים בעלי כלבים, משיטי סירות ואופנועי ים, דייגים, חרדים ושומרי שבת.

      כבעל דעה ופעיל בתחום מזה שנים רבות, חשוב לי להדגיש כאן ועכשיו – איננו מחפשים חוף לנהיגה ספורטיבית, שעשועי עבירות או אקשן מוטורי כל שהוא; כל שהג'יפאים מבקשים הוא הקצאת 3-5 רצועות חוף אליהן נוכל לנהוג בשלווה ובבטחה, לעצור על קו המים ולהקים אוהל או לשתות קפה לאור השקיעה. זוהי פנטזיה אוניברסלית הנחשקת על ידי מיליוני אנשים בכל העולם, וגם אנו רוצים ליהנות ממנה – אפילו אם זה יהיה רק על כמה רצועות של 300 מטרים, כמותן אפשר למצוא בקלות לאורך 190 הקילומטרים של חופי ישראל. הכוונה היא לאתר חופים אליהם אי אפשר להגיע ללא רכב שטח, בהנחיית פקחי רש"ט, אנשי הרשויות וכיו"ב. לא יהיה צורך להקים שם תשתיות, סוכות מציל ומלתחות מהודרות; רק תאפשרו לנו לשבת על החוף, תודה רבה.

      עונג שבת של ניצב המשטרה, בדימוס

      כחובב פעילות מוטורית כבר התרגלתי להיות שק החבטות של פוליטיקאים ושוטרים, בוחני תנועה ומחבקי עצים, אבל הפעם נראה שהח"כ הנכבד ממש מתענג על הגזרות והחרמות הצפויות לנו; קשה היה לי לראות את חיוכו מדושן העונג של ח"כ מיקי לוי ("יש עתיד", או שאין?) המתפייט על אופציות ההחרמה של רכבי שטח, לחשוב שכולנו עבריינים מרוצצי גולגלות: "זה העניין, זה החוק" אמר לוי למצלמה בפנים זורחות, "זה כל כך פשוט! כל שוטר יוכל לקחת את הרכב לשלושים יום!". כמה פשוט, לוקחים את הג'יפ והתופעה נעלמת מאליה! הייתי מצפה ממי שהיה ניצב במשטרת ישראל ומפקד מחוז ירושלים לדעת שהחיים קצת יותר מורכבים, ושעם ארבעה פקחים לאורך חופי הארץ, הוא לא הולך "למגר" שום תופעה בחוף הים. הוא מקסימום יקבל כמה דקות תהילה בטלוויזיה, אבל אולי זה כל מה שצריך היום?

      האם יתייצב החוק לצידנו?

      מחר (14 למרץ) יתקיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דיון נוסף שכותרתו "הסדרת חופי הרחצה בישראל", אליו זומנו גם נציגי קהילת נהגי השטח; בדיון תיבחן הקצאת רצועות חוף לג'יפאים, נושא שכבר עלה בדיון מתחילת פברואר. בפרוטוקול ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה מ-1.2.2016 נשמעו דברי טעם מפתיעים של יו"ר הוועדה דוד אמסלם וחברי הכנסת מיכל רוזין ואורי מקלב, המסוגלים לראות גם את הזכות והאינטרס של ציבור קטן וממושמע. לא נרדים אתכם בציטוטים טרחניים אבל נספר לכם שחברי הכנסת מבינים שיש בנושא יותר מורכבות מאשר "להחרים, וגמרנו". ברור להם (ולנו) הצורך להבחין בין עבריינים מועדים הראויים לענישה חמורה, לבין אזרחים שלווים ושומרי חוק. ברור לחברי הכנסת שאי אפשר להכחיד רצונו של ציבור גדול, ואם אוסרים על נהיגה בחוף ומחרימים כלי רכב – אז צריך גם לקבוע מה מותר לעשות, ולמצוא דרכים לספק את רצונו של הרוב השקט שגם לו מגיעות זכויות כשל משיטי אופנועים, או בעלי כלבים.

      חלק מהדיאלוגים בוועדה הזויים ומזכירים את מערכוני הגשש החיוור, אבל בתוכם נשמעו גם דברי טעם והבנה של טובת וכמיהת הציבור. כדבריו של ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "יש מאות קילומטרים במדינת ישראל, כולל בכינרת, שההגעה לתוך מתחם המאה מטרים מהחוף, לא מסכנת חיי אדם... אתה לא צריך לקבל דוח אם אתה מגיע לשם, גם אם זה לא בחוף מוסדר". מילים כדורבנות עליהן אני חותם, כמו על חלק מדבריהם של ח"כ אמסלם ורוזין.

      מה אנחנו רוצים להשיג ואיך אתם יכולים לתרום, בלחיצת עכבר?

      הדיונים בוועדת הכנסת הם בחזקת Deja vu היסטורי; ב-2003 הולכתי יוזמה עם יקי שקרל מהמרכז הישראלי לסיור, בניסיון להכשיר רצועות חוף לירידת ג'יפאים אל חוף הים. חשבנו ואנו עדיין חושבים שניתן למצוא בתוך 190 הקילומטרים של חופי ישראל, כמה מאות מטרים אליהם יוכלו ג'יפאים לרדת – בלי לפגוע בערכי טבע, בלי לסכן את הציבור הרחב. "בואו נפתור את הבעיה של 95% מקהיליית הג'יפאים הנורמטיביים" אמרנו בזמנו, "ויישאר למדינה לטפל רק בעבריינים המועדים". המהלך שלנו הניב ישיבות רבות משתתפים עם נציגי משרד הפנים, רש"ט, רשויות מוניציפאליות, משטרת ישראל ועוד; כולם היו בעד הרעיון, אבל הוא התמסמס והפך לגחלים לוחשות.

      לפני כמה חודשים התעורר הנושא שנית, במידה רבה בדחיפת הלוביסט לירן בן הרוש, עו"ד ארז גביר ושלמה סטובצקי, ג'יפאים בנשמתם וברכביהם. הם הפעילו את כישוריהם המקצועיים, והסתייעו בחומרים שכתבתי בזמנו עם יקי שקרל. לירן הופיע בישיבת ועדת הכנסת ונראה שפתאום מנשבות בירושלים רוחות חדשות, האמנם? איני יודע מה ילד יום ומה יגזור המחוקק, אבל יכול להיות שאנו עומדים בפני הזדמנות חדשה; מבחינתי, שיכחידו את הג'יפים והטרקטורונים לחוליגנים המתפרעים, ושיאפשרו לנו לרדת להתרגע על החוף. לא ספורט, לא עבירות, רק קייט במשמעות הרגועה ביותר שלו.

      לצורך זה הוקמה קבוצת פייסבוק "הפורום לקידום מעמד הג'יפאים ותרבות הפנאי". הקבוצה הוקמה לפני פחות משבוע וכבר רשומים בה כ-2000 חברים, וכל שם נוסף – יגדיל את יכולתנו להשפיע על נציגי ציבור, ולייצר מומנטום חיובי לירידה לחוף הים. אז זהו, היכנסו נא לפייס, תנו לחיצת עכבר ועיזרו לנו לשקם את החלום, לשבת על החוף ולהתענג מהשקיעה. תודה, שניים סוכר בבקשה.

      עוד הרבה פנאי ושטח בוואלה! רכב