צילומים: ערן גילווארג
"זה דוקאטי זה? וואלה הייתי בטוח שזה הארלי דיוידסון" אמר המתדלק המופתע בתחנה בצפון הארץ וזה בדיוק מה שדוקאטי רצו שיגיד. לא רק המתדלק הזה, אלא כל מי שאי פעם חשק או רכב או היה ועודנו הבעלים של אחד מאופנועי הקאסטום האמריקניים - הדוקאטי החדש מיועד לשחק בדיוק במגרש הביתי שלהם. אבל זו אינה מלאכה פשוטה להתחרות במותג החזק בעולם, ולא רק בתחום הרכב. המעשה צריך להיות מבוסס, עם תשתית ראויה ולכן, את ה-X דיאבל החדש, הקדים כבר ב-2011 הדיאבל ה"רגיל". אולם לפני שנביא בפניכם את רשמינו מהרכיבה הראשונה על האופנוע החדש, נדון בשאלה - האם אופנוע קרוזר הוא דוקאטי אמיתי? מה הוא בכלל דוקאטי אמיתי?
הבשלה והתפקחות
יצרנית האופנועים מבולוניה עברה תהליך ארוך של הבשלה והתפקחות שבמהלכו, מייצור אופנועי ספורט תובעניים וקשוחים, היא הרימה את הראש, הבינה מה הרוכבים צריכים, מה אופי התחרות מסביבה ובעיקר, על איזה צד של הלחם מרוחה החמאה. כי מלמכור בעיקר סופרבייקס מבהילים, קשה מאוד לשרוד. אז אט אט ההיצע התרחב לאופנועים לא שגרתיים עבור המותג וכל אחד מהם סיפק הפתעה בזכות עצמו. המולטיסטרדה החדש, ההיפרמוטארד, הסקרמבלר שהפך למשפחה וכמובן הדיאבל. בשנת 2011 האיטלקים השיקו את הפאואר קרוזר הזה כשהכוונת מונחת על צפון אמריקה. עם מבנה רחב, מנוע שרירי, אלקטרוניקה מתקדמת ועיצוב מעניין, הוא הצעיד את דוקאטי בצעדים בוטחים בארה"ב. אולם למרות הכל, הוא עשה רק חצי דרך לליבו של ההארליסט האדוק - תנוחת הידיים שלוחה קדימה ורחבה ומאחור יש גלגל 240 מ"מ, אבל המזלג הקדמי שלו עדיין מוקם בזווית חדה ביחס לכביש והרגליות מתחת לרוכב, כמו באופנוע רגיל, מונסטר למשל.
ה-X דיאבל, הגם שאינו מיועד כלל להחליף את האופנוע השטני המקורי, מתבסס על היסודות שהניח הדיאבל ומשלים את הצעד הנוסף לתחרות מול מכונות הברזל האמריקניות. אבל הוא לא מסתפק בכך, שכן המבחן שלנו גילה שלמרות המזלג האופקי (30 מעלות) והרגליות הקדמיות, הוא מוסיף תכונות של התנהגות כביש מפתיעה, כוח מטריף גם להאצה וגם לבלימה, טכנולוגיה מתקדמת ופוזה. ים של פוזה. אז מיד עם הפשרת אופנוע הדגמה בישראל, חבשנו קסדה הולמת, לבשנו מעיל עור ויצאנו לכביש.
פסל נוסע
כמה דקות לפני שכיבינו את המנוע בראש הרי הכרמל למנוחה ראשונה, ממטרים רחצו את הכבישים, אתגרו את חליפת הסערה שלנו ולכלכו במעט את ה-X דיאבל שלנו. אבל זה לא פגע בחוויה שכרוכה בלהביט בו משתזף בשמש האביבית. הירוק שמסביב פתאום בכלל לא מעניין וגם הרטיבות שזלגה אל המכנסיים חדלה מלהציק. זהו אופנוע יפה. חתיך לא נורמלי. איני נחשב לאוהד גדול של ז'נר הקאסטומים, לא במראה ולא בתנוחת הרכיבה (על כך בהמשך), אבל בהחלט התענגתי על איך שהאופנוע הזה נראה. זה מתחיל... אין לי מושג היכן זה מתחיל, אבל החישוק האחורי אגרסיבי ובולט בעיצובו וברחובו, הזרוע האחורית הכוחנית שמזכירה את זו של המונסטר S4RS של לפני עשור, מכל הדלק הענק והמוארך, הפיסול של צמד הצילינדרים שמסודר כמובן בתצורת ה-L ועוד כמה עשרות פריטי עיצוב נוספים שצצים מכל כיוון שמביטים בו. האופנוע הזה תוכנן למשוך תשומת לב בבית הקפה, במפגש האופנוענים של שישי אחר הצהריים, ברכיבה בכביש המהיר ואפילו עבורך, הרוכב, בזמן שאתה עליו.
לא רק משום שמדובר במכונה חדשה לגמרי בארץ, אלא האופנוע הזה מגנט תשומת לב בכל מקום אליו הגיע. גם מאנשים שבחיים לא היינו מוכנים לשים עליהם כסף בהתערבות שהם בכלל ישימו לב לקיומו, עצרו לידנו, התבוננו ארוכות ושאלו שאלות אודותיו והרכיבה עליו.
מושיב אותך כמו קרוזר
ה-X דיאבל שונה לגמרי מהאופנוע הנוסף שנושא את אותו השם כמעט. השלדה שונה, הממדים שונים (ה-X ארוך, רחב וגם כבד ממנו) ותנוחת הרכיבה קיצונית יותר. הידיים שלוחות הרחק קדימה ולצדדים באופן שיוצר כיפוף מאולץ בגב, הישבן נעוץ בתוך מושב קעור (נוח למדי) והרגליות עברו הרחק קדימה. כן, אותה תנוחה קרוזרית מוכרת ואופיינית, שנמצאת גם באופנועי הארלי ושאני באופן אישי שונא. את התנוחה, לא האופנועים. ממש. כאילו, זה נחמד לכמה רגעים בעיר, לכמה קילומטרים באוטוסטרדה, אבל לא משהו שהייתי הופך לסדר יום חדש. לזכותו של ה-X דיאבל אומר כי למרות האופן שבו הוא מחייב את הרוכב לשבת, אפשר להעביר עליו 200 קילומטרים רצופים ללא קושי מיוחד וזה משהו שלא הצלחתי לומר על אף קרוזר/קאסטום אחר עד כה. עם זאת, בטווח רכיבה גדול יותר, הלחץ על השכמות, הירכיים והגב התחתון שזה עתה סיים לצבוע את הבית לפסח מורגש ועלול להקרין סימני עייפות, בטח אם מתמידים במהירות רכיבה שמעל לאזור הנוחות שב-120 קמ"ש. או אז הגוף הופך למפרש והראש למשקולת שרוצה להיתלש לאחור. מהירות גבוהה אפשרית בהחלט, אבל רק לפרצים קצרים, שכן אין שום שמץ של מיגון רוח.
אבל עד לאותם סימני עייפות, ה-X דיאבל לא מנסה להשאיל אופי של ז'אנר מסוים או להידמות בתכונותיו הדינאמיות להארלים האמריקניים. נפח מנוע גדול הוא כמובן לא חריג בקבוצה, אבל הספק בשמיים דווקא כן. הדוקאטי הזה מקבל את מנוע ה-DVT שפגשנו כבר במולטיסטרדה החדש וזה אומר 1,262 סמ"ק עם תזמון משתנה לשסתומים ותפוקה של 156 כ"ס ב-9,500 סל"ד. אבל ההספק פה הוא משני לנתון המומנט שעומד על 13.1 קג"מ וזה מושג כבר ב-5,000 סל"ד.
טיל שיוט
אתם יכולים לתאר לעצמכם מה המשמעות של נתונים כאלה בשלב מוקדם ונמוך כל כך בסקאלת מהירות סיבוב המנוע. ההעדפה הברורה למומנט בסל"ד נמוך הולמת מאוד את אופי הרכיבה שמכתיבה תנוחת הישיבה והדוקאטי הזה גולש בנעימות סביב המהירות החוקית בכביש, מפמפם ורוטט בקצב רגוע וגורם לך לזמזם בקסדה בלדות רוק אמריקניות. לפחות עד לרגע שבו מסובבים את המצערת, אפילו חצי, לא חייבים להגיע עד לעצר, כדי שהשירה תהפוך לצחוק מטורף או לצרחות של אושר. בהילוך שישי שמסובב את המנוע במעט יותר מ-3,500 סל"ד ב-100 קמ"ש ה-X דיאבל נבעט קדימה ברגע שמחליטים להאיץ, גם מבלי להוריד הילוכים והוא לא יעצור עד למהירות שבה הרוח תתלוש אתכם מעליו.
הכוח שם מסעיר באופן שהוא מגיע לכביש. עם כל כך הרבה גומי, האחיזה מאחור אבסולוטית, הכוח זורם דרך רצועה אל הגלגל האחורי ותיבת ההילוכים מסוגלת להפוך את המנוע מפטישון עדין, לקונגו מפרק סלעים בשניה ורבע. האצה חזקה בשני ההילוכים הראשונים גורמת לגלגל הקדמי לנתק מגע מהכביש למרות אורכו הרב של האופנוע, וגם בהילוך השלישי אם בחרתם במצב ספורט מבין שלושת מצבי הרכיבה ולקצב שיגור לפנים של אופנוע דראג שגם עד סוף רכיבת המבחן לא נרגענו ממנו. בנוסף לכל זה, המנוע הזה נשמע נהדר לכל אורך רצועת הסל"ד, במיוחד בטווח הגבוה מאוד ועם מצערת פתוחה לרווחה, באופן שלפחות לא יגרום לכם להזדרז לרכוש מערכת פליטה חלופית באלפים רבים של זוזים.
כך לא אמור קרוזר להתנהג
כן, טבעי לחשוב כך, שעם תנוחת רכיבה שמקפלת את הרוכב כמו אוזן המן, שעם זווית מזלג כהה כל כך, משקל של יותר מ-240 ק"ג ועם צמיג אחורי שרוחבו כרוחב מדינת קולורדו, ה-X דיאבל יתנהג כמו כל אופנועי הקרוזר האחרים. כלומר מעאפן. אבל דוקאטי הוכיחו שהם יודעים לעשות קסמים בהתנהגות עם מאפיינים קרובים לכך עם הדיאבל הרגיל וכבר בפניה הראשונה מבינים שיש כאן סוג של שידור חוזר. המשקל נעלם, הממדים מתכווצים, הכידון מעביר שפע של תחושה לידיים וישנה הרגשה אמיתית של מסוגלות למרות הכל. אמנם ה-X לא צפוי להביס אופנועי ספורט בכבישים מפותלים כמו שהדיאבל ה"רגיל" הראה שהוא מסוגל, אבל עדיין רמת היכולת כאן גבוהה הרבה הרבה יותר מהמשוער.
פניות איטיות בתוך העיר נעשות עם מידה לא מבוטלת של היגוי חיובי (הפניה של הכידון לתוך הפניה), אך ככל שמהירות הרכיבה עולה, כך משתנים מאפייני הרכיבה לאלה קונבנציונליים יותר. ה-X מסוגל לרכון בזווית של 40 מעלות בפניות, הרבה יותר מכל קרוזר אחר, האחיזה באספלט של צמיגי הפירלי שהוא נועל אבסולוטית, האלקטרוניקה נמצאת שם כדי לפקח על הכל והמתלים שלו לא רק בולעים שיבושים באופן מעורר השתאות, אלא מטפלים בעומס פניות כאילו ירדו הרגע מסופרבייק. עם זאת, רוכבים כבדים עלולים לגלות שהבולם האחורי מעט רך מדי. הכוונון מלא, בכל צורה וגם כניסה תחת עומס רב או בלימה עם כל היכולת העצומה שהקאליפרים מונובלוק רדיאליים של ברמבו מסוגלים, לא גורמים לצלילה או שקיעה מעבר לרצוי. אם כבר הזכרנו את אלה, ה-X דיאבל גם מקבל את מערכת ה-ABS המתקדמת של בוש אשר יודעת להתחשב גם בזוויות ההטיה של האופנוע כדי להשיג יכולת בלימה מקסימלית שלא בקו ישר.
התנהגות הכביש החריגה הזו מצד אחד לא תבהיל את ההארליסט שהסכים לרעות בשדות זרים, שכן כל מאפייני הבסיס נמצאים שם, רק שהם מתוגברים בתחושות ורף היכולת הסופית גבוה באופן משמעותי. כלומר, הוא יוכל לבלות שנים על גבו באותו אופן שבו רכב על האולטרה-גלייד שלו, כל עוד לא יתפתה לצלול לפניות או להאיץ כמו פסיכי אל השקיעה. אם לא יצליח לעמוד בפיתוי, הוא יגלה עולם חדש של יכולת שעד כה לא נמצאה בפלח אופנועים זה. מנגד, רף היכולת כל כך גבוה, שגם רוכבים שעוברים אל ה-X מאופנועים קונבנציונליים, יכולים להרגיש עליו בנוח מבלי להתפשר יותר מדי. זאת כמובן אם הם לא כמוני וכן מסוגלים להתמיד בתנוחת הרכיבה הזו.
יקר. כן, יקר
דוקאטי X דיאבל הוא אופנוע חריג ומיוחד במינו. זהו קרוזר אשר מוסיף לעיצוב מרהיב ערך ממשי של כוח וגם התנהגות כביש חריגה למדי באיכותה. טונות של פוזה, הרים של מומנט וכושר אמיתי לטרוף כבישים מסולסלים ארוזים בפסל מוטורי על שני גלגלים והוא מיועד לקבוצה מצומצמת באוכלוסיית הרוכבים, לא בשל יכולותיו, אלא בשל מחירו. את רכיבת המבחן ערכנו על גרסת ה-S המאובזרת לעילא והיקרה מבין השתיים - 199 אלף שקל תתבקשו לשלם תמורתה וזה הרבה מאוד כסף. הגרסה ה"זולה" תציע פחות "בלינג" וחומרים אקזוטיים, אבל גם לה, עם צביעת מט, יש אופי אישי והיא עולה 161 אלף שקל. עדיין לא זיל הזול. ואלם מאחר וזו גם סביבת המחירים בקרב המתחרים מארה"ב, צפוי כאן קרב מעניין ולו רק בזכות העובדה שכעת האיטלקים לא רק מציעים אלטרנטיבה, אלא אלטרנטיבה מוכשרת בהרבה ביכולותיה.
על הצד הטכני:
מנוע: L טווין, 1,262 סמ"ק, תזמון משתנה לשסתומים
קירור: נוזל
הספק: 156 כ"ס ב-9,500 סל"ד
מומנט: 13.1 קג"מ ב-5,000 סל"ד
שלדה: צינורות פלדה
מתלה קדמי: מזלג הפוך מרזוקי, 50 מ"מ קוטר, 110 מ"מ מהלך, כוונון מלא
מתלה אחורי: זרוע חד צדית, בולם יחיד זקס, כוונון מלא
זווית מזלג: 30 מעלות
צמיג קדמי: 120/70 R17
צמיג אחורי: 240/45 R17
בלם קדמי: צמד דיסקים 320 מ"מ, קאליפרים רדיאליים מונובלוק
בלם אחורי: דיסק יחיד, 265 מ"מ
ABS: כן, מתחשב בזווית ההטיה
בקרת אחיזה: 8 מצבים
מצבי רכיבה: ספורט, טורינג, אורבן
מכל דלק: 18 ליטר
צריכת דלק (מבחן): 16.4 ק"מ לליטר בממוצע
משקל יבש: 220 ק"ג
משקל רטוב: 247 ק"ג
גובה מושב: 75.5 ס"מ
בסיס גלגלים: 161.5 ס"מ
טיפול קטן: 15,000 ק"מ
טיפול גדול: 30,000 ק"מ
מחיר: 161-199 אלף שקל
עוד על דוקאטי בוואלה! רכב
כל עולם הדו-גלגלי בוואלה! רכב
לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל