לאחרונה הועלתה הצעת חוק חדשה, על פיה מוצע לבטל את מס ההכנסה בגין שווי שימוש לעובדים שיבחרו ב"רכב ירוק" כרכב צמוד ממקום העבודה. עובדים שייבחרו ברכב צמוד בעל הנעה היברידת או חשמלית, לא ישלמו מידי שנה סכום שמשקף שיעור של 2.48% ממחיר המחירון של הרכב החדש. נכון עשו חברי הכנסת שבחרו להקצות את זמנם לטיפול באחד מהעיוותיים המשמעותיים ביותר שקיימים בתחום המיסוי, אולם אלו התמקדו בסוגיה זניחה ביחס לבעיות המהותיות שעולות ממנו.
הצעת החוק מיטיבה למעשה עם קהל העובדים שרבים ממנו מרוויחים שכר שגבוה משמעותית מהשכר הממוצע במשק, אך מקפחת שוב את קבוצת עובדי הכפיים - עשרות אלפי הטכנאים בחברות השונות, שמשתמשים ברכב לצורך מילוי משימותיהם התעסוקתיות, ולא לצורך שימוש בו כרכב פנאי. אלו, לא יוכלו לבקש ממעבידם כי יעמיד לרשותם רכב היברידי, מפאת ההיצע המגביל.
שומרי הסביבה
אין ספק כי הצורך לשמור על איכות הסביבה מחייב את הממשלה להמשיך ולחוקק חוקים רלוונטיים ולהקצות משאבים לצורך אכיפתם, אולם לדעתי, קודם לכך, או במקביל - על מקבלי ההחלטות לפעול למען רווחתם הכלכלית של כלל העובדים - משלמי המיסים, אשר נפגעת מידי חודש בשל הגדרת החוק המעוותת. נכון להיום, טרם שונתה ההגדרה בחוק שקובעת כי העובד ישלם שיעור של 2.48% מהמחיר שנקוב במחירון ולא מהמחיר בו קנתה חברת הליסינג את הרכב. חברת הליסינג לא רוכשת רכב משפחתי סטנדרטי בסכום של 130,000 שקל, אלא משלמת עבורו סכום שמשקף הנחה בשיעור של 30% ואף יותר. הוגן? לדעתי לא. משתלם? למדינה כמובן.
כמו כן, לו רצו חברי הכנסת להיטיב באמת עם ציבור הבוחרים, היו מחליטים לשים את מלוא כובד משקלם ולפעול לשנות את תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), תשמ"ז-1987, שמצמידות את מחיר הרכב "הרשמי"- מחיר הבסיס שממנו חושב שווי השימוש לראשונה, למדד המחירים לצרכן - להלן יקרא בישראל שמו "מחיר מתואם". אומנם משתלם הרבה יותר להשתמש ברכב ליסינג משומש, נוכח מחירו , אולם לאור שיעור שווי השימוש הגבוה ותשלום המחיר המתואם בישראל, אין למעשה כדאיות בשימוש ברכב משומש. המדינה שוב מרוויחה מתשלום מס גבוה בגין רכישת כלי רכב חדשים. ומה על האזרחים?
כאמור, אני סבור כי יש מקום להמשיך ולהגן על הסביבה, אולם הדבר יכול היה להיעשות גם באמצעות הטלת מס נסיעה לפי נסועה בפועל. המדינה יכולה היתה לעודד שימוש בחלופות תחבורתיות לצורך יישום מדיניות מוקפדת יותר של נסיעה ברכב, אם היתה בוחרת להתייחס באופן שונה לזה שנוסע 10,000 קילומטר בשנה ולא 50,000 אלף, לבטח אם מדובר על נסיעה לצורכי פנאי.
חוזרים לרכב פרטי?
וכל זאת עוד בטרם דיברנו על שיעורי הנטישה ההמוניים של ציבור העובדים מתוכניות הליסינג ובחירתם ברכישת רכב פרטי או התקשרות במסלול ליסינג עצמאי. עשרות אלפי עובדים בחרו לוותר על "התענוג" של רכב ליסינג ממקום העבודה, אולם בניגוד אליהם, יש בישראל עשרות אלפי טכנאים שכלואים נוכח איפיון עבודתם, בתוך הכלא של שיטת שווי השימוש.
לסיכום, אנו סבורים כי הצעת החוק היא צעד בכיוון הנכון, אך ייטיב המחוקק אם ידאג במקביל למאות אלפי עובדים במשק שמשתמשים ברכבם לצרכי עבודה ומשלמים מס "דרקוני" שרירותי ולא פרופורציונלי. .
התועלת האלקטורלית שתצמח למחוקק מכך גבוהה שכן סוגיית עלות יוקר המחייה מדרגת בהתמדה למעלה סולם סדר העדיפויות של הבוחר וחבר כנסת שייקדם הצעת חוק ברוח זו, יוכל להציג קבלה על הבטחתו להיטיב עם חיי האזרחים במדינה
* הכותב הוא מנכ"ל חברת SAVE TAX שעוסקת בהפחתת שווי שימוש ברכב.
לייק אחד ואתם בקהילה המוטורית הגדולה בישראל