לפי מחקר אקדמי חדש, נהגים בעלי מאפייני אישיות מסוימים נוטים יותר מנהגים אחרים לעסוק בפעילויות שגורמות להיסח הדעת. "נתונים מלמדים שהיסח הדעת בנהיגה הוא גורם בקרוב ל-50% מתאונות הדרכים", מציינת אחת החוקרות מאוניברסיטת אלאבמה בארה"ב, "הבנת הגורמים שמשפיעים על הנטייה של נהג לעסוק בפעילויות שגורמות להיסח דעת הינה הכרחית לטיפול בבעיה המחמירה הזו".
אז מה הן תכונות האופי שמאפיינות נהגים שנוטים לעסוק בפעילויות שמסיחות את דעתם? לפי האתר Science Daily, שמפרסם את תוצאות המחקר, בקרב נהגים צעירים בגילאי העשרה נמצא קשר בין פתיחות לחוויות חדשות ושתי פעילויות שגורמות להיסח הדעת: שליחת הודעות ודיבור באמצעות טלפון נייד בזמן הנהיגה. לפי המחקר, שהתבסס על מבחנים מתחום הפסיכולוגיה, עלייה של כ-10% בפתיחות לחוויות חדשות נמצאה קשורה לעלייה של 22% בסיכון להיסח דעת.
גם נהגים צעירים "מצפוניים" נמצאו כבעלי נטייה מוגברת לעסוק בפעילויות שגורמות להיסח דעת. לדברי אחת החוקרות, "זה עשוי להישמע מנוגד להיגיון שצעירים מצפוניים יהיו אלה שעוסקים בפעילות מסוכנת, אולם, יתכן שצעירים אלה מרגישים את הצורך להגיב מיד להודעות טקסט מצעירים אחרים, גם במצבים מסוכנים, וזאת במטרה לשמר את התדמית האמינה שלהם".
בקרב נהגים בוגרים, רק תכונת אופי אחת נמצאה כבעלת קשר משמעותי לנטייה לעסוק בפעילויות שגורמות להיסח דעת: לפי המחקר, לבוגרים מוחצנים יש נטייה לדבר בטלפון נייד ולשלוח הודעות בזמן הנהיגה. עלייה של כ-10% במדד שבוחן את מידת המוחצנות מקושר לעלייה של 20% במספרים המקרים של דיבור בטלפון ושליחת הודעות.
"המחקר הראה לנו שתכונות אופי הן גורם חשוב בהבנה הנטייה להיסח דעת בנהיגה", מצטט האתר Science Daily את אחת החוקרות. "מחקר נוסף בתחום יעזור לנו להבין טוב עוד יותר איך תכונות אופי יכולות לנבא התנהגויות שגורמות להיסח דעת. עם מידע נוסף נוכל להתאים את המאמצים למנוע היפגעות בתאונות באמצעות התמקדות בתכונות שידועות ככאלה שמקושרות לסיכון גדול יותר להיסח דעת".
התרעה יעזרו לבעלי מצפון
פתרון הבעיה עליה מצביעים החוקרים עשוי להימצא בכמה מישורים. למשל, נהגים צעירים שתכונות האופי שלהם מנבאות נטייה להיסח דעת יוכלו לעבור הכשרה שתלמד אותם כיצד להתמודד ולמתן את השפעת האופי על הנהיגה. כך אפשר יהיה לצמצם את הסיכון שנגרם גם לנהגים עצמם וגם לנהגים אחרים.
אלא שנראה שיש לא מעט בעיות בפתרון שכזה: גם אם המטרה אינה שינוי תכונות אופי של נהגים, אלא רק הגברת המודעות לסיכונים הכרוכים בהיסח דעת בקרב אוכלוסיות מסוימות, סביר להניח שיצירת שינוי של ממש תהיה כרוכה בקשיים, ובכל מקרה תדרוש זמן לא קצר.
דרך אחרת לטיפול בבעיה היא באמצעות טכנולוגיה: התקנה של מערכות בטיחות מתקדמות אשר מפצות על היסח הדעת ומתריעות מפני מצבים מסוכנים יכולה לתרום לצמצום הסיכון. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות גילו יעילות ברורה למערכות שמתריעות מפני תאונה למשל, מערכות שמתריעות מפני תאונת חזית-אחור, סטייה מנתיב הנסיעה והימצאות הולכי רגל בכביש.
כך למשל, מחקר שערך מכון הבטיחות של התאחדות חברות הביטוח בארה"ב (IIHS) מצא כי כ-23% מתאונות מסוג חזית-אחור נמנעות בזכות מערכות התרעה מפני תאונה קדמית (באנגלית - FCW, ר"ת: Forward Collision Warning). מחקר אחר, שפורסם בשנה שעברה, מצא שנהגים בכלי רכב שלא היו מצוידים במערכת שמתריעה מפני סטייה מנתיב (LDW, ר"ת: Lane Departure Warning) היו מעורבים בתאונות כמעט פי 2 מאשר נהגים של כלי רכב שצוידו במערכת ההתרעה.
על היעילות של מערכות ההתרעה ועל יכולתן לתרום לצמצום הסיכון שכרוך בהיסח הדעת אפשר גם ללמוד מהחלטת שר התחבורה, ישראל כץ, לקדם תכנית שתביא לכך שמערכות ההתרעה יותקנו בכל כלי הרכב שיוצרו מאז שנת 2000. בהתייחסו לתכנית, שכבר זכתה לאישור הממשלה, אמר לאחרונה השר כץ כי "חייבת להיות מערכת התרעה בכל רכב חדש או ישן... זה לא כדי שאנחנו לא נפתח תשתיות, אלא זה לקחת דבר פורץ דרך ומעבר לכל הפעילות שעושים אותה להכניס אלמנט נוסף".