צילומים: קובי ליאני
אם במהלך החיפוש שלכם אחר רכב חדש לשימוש המשפחה הצלחתם להתגבר על הדחף לרכוש קרוסאובר מוגבה ונטול יכולות שטח, אתם מתחילים להיות בדעת מיעוט. מדי שנה, יותר ויותר צרכני רכב מעדיפים לשבת קצת יותר גבוה במכונית שהיא קצת פחות מוכשרת ויותר בזבזנית - והמשפחתיות הקונבנציונליות מאבדות גובה בעקביות. הן קוסמות פחות ובעיקר, מתקשות להציג עדיפות בתמורה למחיר, לעומת ההיצע בקבוצת הקרוסאוברים.
אז אם לא קרוסאובר ואם כבר משפחתית, אז שתהיה סטיישן. תוספת המרחב מאחור הופכת את המכונית מעוד סתם קופסה, לכזו שממש אפשר ליהנות ממנה עם המשפחה. הגמישות במרחב והיכולת להשתמש ברכב גם לפעילות פנאי (בישראל למשל ישנם כ-300 אלף רוכבי אופניים פעילים) הופכת את מוארכות הזנב ללא פחות מנפלאות.
בחמש השנים האחרונות גם היצע מכוניות הסטיישן גדל בהתאם וכעת כמעט בכל מותג ישנה מכונית כזו. זמן קצר אחרי שנהגנו לראשונה באופל אסטרה החדשה במסגרת אירוע ההשקה העולמי, שמנו את היד גם על האסטרה ספורטס טורר (כינוי יפה לסטיישן) בישראל וכדי לבחון אותה כראוי, תאמנו חופשת קמפינג משפחתית רגע לפני גל החום הגדול.
אריזה חכמה
חופשת קמפינג עם שלושה ילדים זו בהחלט הרפתקה שצריך להיערך אליה בקפידה ויותר מכך, צריך רכב שיוכל לשאת כמות גדולה של ציוד - מזון, דרך ביגוד, ציוד שינה, מים ועוד. עם אורך של 470 ס"מ ונפח של 505 ליטר בתא המטען, האסטרה סטיישן התחילה את המשימה ברגל ימין. הציוד סודר בקפידה בתא המטען ואחרי כמה דקות של חשיבה ואריזה חכמה, הכל נכנס ולא, שום מזרון לא נקשר על הגג ולא קברנו את הילדים במושב האחורי תחת תיקים ושקיות אוכל.
בסיס הגלגלים של האסטרה ספורטס טורר עומד על 266 ס"מ - לא הגדול ביותר בקבוצה וגם קטן במעט מהדור היוצא, אבל מספיק כדי להציע מרחב מחיה יעיל בקבינה. המושב האחורי הכיל שני מושבי בטיחות ובאמצע ילדה אחת גדולה שאינה זקוקה למושב שכזה, אך רזה מספיק כדי להשתחל פנימה בניהם. שלושה מושבי בטיחות המושב יתקשה להכיל. בשורת המושבים הקדמית המרחב יעיל מאוד לשני מבוגרים, אולם היינו שמחים למצוא שם מעט יותר תאי אחסון יעילים, במיוחד עבור נסיעות ממושכות - לבקבוקי מים, מגבונים לחים וחטיפים. מבחינת הטכנולוגיה, יש מאחור שני שקעי USB כדי שהזאטוטים יוכלו להטעין את הטלפונים ולא להציק ומלפנים מערכת מולטימדיה איכותית מבוססת אפל קאר-פליי שיתרונה הגדול הוא בהיותה מקורית מהיצרן, כך שאינה הצריכה פירוק של הדשבורד לשם התקנתה המקומית.
עוד לזכותה של האסטרה ספורטס טורר, זו שניתנה לנו למבחן שייכת לגרסת האבזור הגבוהה ביותר 'אינוביישן' שטרם החלה להימכר בישראל באופן סדיר ומחירה יעמוד על 144,900 שקל. גרסה זו מאובזרת בכל טוב, כולל גם מערכות ה'אופל איי' (כבר מרמת האנג'וי פלוס) אשר מבוססת על תוכנת המובילאיי וזו שומרת באופן אקטיבי על נתיב הנסיעה, מתריעה בפני סכנת התנגשות מלפנים, מסוגלת לקרוא תמרורי מהירות, להתריע על חריגה וגם להתריע בפני הימצאות כלי רכב בשטחים המתים ולבלום את הרכב עצמאית במהירות של עד 30 קמ"ש. בחניה היא מציעה חיישנים היקפיים וגם מצלמת נסיעה לאחור.
כוח לסחוב את כולם
עם תא מטען עמוס עד כמעט לגג וחמישה נוסעים, כל רכב עם מנוע 1.6 אטמוספרי היה מתקשה לשמור על קצב נסיעה ראוי לנוכח המשא. במקרה של האסטרה החדשה, בחזית יש מנוע 1.4 ליטר מוגדש חדש שלו 150 כ"ס (10 כ"ס יותר מהדור הקודם) בתחום שבין 5,000 ל-5,600 סל"ד וגם 25 קג"מ בין 2,000 ל-4,000 סל"ד. התחושות שלנו בנסיעה מאשרות את המספרים - המנוע הזה אמנם קטן נפח, אבל גמיש ונעים מאוד לשימוש. שיוט נינוח סביב ה-100 קמ"ש גורם למנוע לפעום ב-1,750 סל"ד בסך הכל, קרוב לשיא המומנט, כך שמתחת לרגל ימין ישנה תחושה של כוח זמין. רמיסה של הדוושה גורמת לתיבה (אוטומטית פלנטרית) להגיב מיד בהורדה של שני הילוכים ולהאיץ את כל המאסה בזריזות. המדידות שלנו הראו שהיא (ללא נוסעים ומטען) זקוקה ל-9.5 שניות כדי להאיץ מעמידה ל-100 קמ"ש (8.9 שניות לפי נתון היצרן) ול-8.4 שניות כדי להאיץ מ-80 ל-120 קמ"ש כהדמיה של עקיפה.
אם כבר הזכרנו את העודפים, הדור החדש של האסטרה השיל משקל משמעותי מהדור היוצא ולכך משמעות רבה בכל היבט דינמי ברכב. קל יותר לגרום לרכב להאיץ, לבלום, לפנות וכמובן לחסוך בדלק. במקרה שלנו, העברנו עם הרכב מאות רבות של קילומטרים בטיולי סוף השבוע שכללו מגוון רחב של תנאי נהיגה, רובם עם רכב מלא ציוד, ועדיין בתדלוקים מדדנו ממוצע של 13.1 קילומטרים לליטר. ללא משקל ועם נסיעה פחות תובענית, ניתן להניח שצריכת הדלק הייתה מוסיפה להשתפר.
על הצד הבטוח
איכות הנסיעה באסטרה ספורטסט טורר גבוהה. המושבים מעט קשיחים, אבל הם תומכים היטב בגוף ולמרות שהמקטע הראשון לצפון הארץ ארך כמעט 250 קילומטרים, יצאנו ממנו רעננים. עם זאת, רמת בידוד הרעשים בה אפשרה לרעשים המוחזרים מהכביש לחדור לתא הנוסעים כאשר איכות הסלילה אינה בשיאה וגם ללא מעט מהמורות. ככל שהמהירות עלתה ובמצב עמוס, השיכוך השתפר, אבל אחרי שהורדנו את המשפחה והמטען במתחם הקמפינג והתפנינו לנהיגה אמיתית, השיבושים בכבישי רמת הגולן נעשו למוחשיים יותר. כיול המתלים שלה ככל הנראה מיועד למדינות מערב אירופיות ופחות לבורות הביוב הלא מפולסים שלנו בישראל.
את הדיווידנד על הקשיחות הזו קיבלנו בחזרה כשהגענו לשלב ההתנהגות. ההגה קל, מהיר וחד ולמרות שהוא לא עשיר בתחושה, האסטרה המוארכת מתכווצת סביב הנהג ומתמסרת למלאכת הנהיגה המהירה. הקשיחות במתלים גורמת לכך שהם לא ממש מתרגשים מעומס פניות, הבלמים נושכים חזק ולא ממהרים להתחמם והמנוע הגמיש מושך אותה ביעילות החוצה מהפניות. האם זו משפחתית לנהג? זו אינה מכונית ספורטיבית, אבל הכיול הבסיסי שלה בהחלט מאפשר פה ושם להפיק רגעי הנאה.
שורה תחתונה
איך יודעים שחופשה הייתה מוצלחת? אם הילדים נינוחים בנסיעה חזרה ונרדמים כל הדרך. הם בהחלט ישנו ולמחרת הכתרנו את הסופ"ש כמוצלח במיוחד. גם האסטרה ספורטס טורר סייעה בכך כמובן בזכות היעילות המרשימה שלה ולו רק משום שחלקה האחורי הוארך ותפח. לדור השני של המשפחתית של אופל צפויים כאן חיים קלים יותר מקודמו, שעליו הוטלה המשימה להחדיר את המותג לתודעה הציבורית. זה לא היה קל, לא היה מושלם, אבל היסודות הונחו.
את האסטרה החדשה אפשר לפגוש בהחל מ-131,900 שקל, מחיר המדבקה של המשפחתיות שפונות לציי הרכב ומכרזים שונים ואלו הם חוקי המשחק כאן. הצרכן הפרטי צפוי להעדיף את רמת האנג'וי פלוס שעולה 3,000 שקל יותר בתמורה לשדרוג משמעותי באבזור ומי שבכלל ירצה להתפרע, ישלם כאמור 144,900 עבור רמת האינוביישן הסופר מאובזרת שהגיעה אלינו למבחן.
היריבות רבות והן מגיעות מכל כיוון של הגלובוס. לאסטרה יש בהחלט מה להציע מולן, בוודאי מול אלה האסיאתיות, בתנאי שתקבל כרטיס כניסה ראוי לשוק ציי הרכב והליסינג, אחרת, למרות יתרונותיה הרבים, היא לא תסכן אף אחת מהן.
