זו הפעם החמישית בהסטוריה של סדנת זגאטו האיטלקית שהיא חוברת לאסטון מרטין ומגבשת מכונית ספורט שנושאת את כותר ZAGATO המעוטר. באסטון מרטין מציינים יותר מחמישים שנה לשיתוף הפעולה עם זגאטו כשתחילת המסע נעוץ ב-1960 עם ה-DB4 GT, המשיך ל-V8 זגאטו ב-1986, ה-DB7 משנת 2002, וה-V12 זגאטו שהוצגה לפני 4 שנים.
המיזם החדש של זגאטו ואסטון מרטין מבוסס על מהדורת הוונקויש, שלטענת זגאטו משקפת את "הרוח העכשווית" של המותג הבריטי המפואר. התרומה של זגאטו לוונקויש באה לידי ביטוי בסממנים ויזואליים בולטים במרכב הקרבון שלה, שמעשית יוצרים הבחנה בינה לבין דגמי הבית המוכרים, כולל קישוט באותיות, גוון אדמדם ייחודי וקצת תוספות סמליות בתא הנוסעים.
אז איפה המכחול של סדנת הרכב האיטלקית אם כך? ובכן, החלק הקדמי שומר על זהותו, אבל האיטלקים טיפלו בזנב והשוו ליחידות התאורה המרכזיות מראה עגלגל שמזכיר מעט את דגמי אלפא רומיאו וסדרות הקומפטציונה השונות. זגאטו גם חתומה על תקרת "הדאבל-בבל" המסורתית שלה - אזכור קלאסי למכוניות הישנות בהן שינו את התקרה כך שיהיה מקום לקסדות מירוץ.
כמו כן, הדפיוזר המסיבי מאחור שתורם לנראות והן לצלילים המשכרים שהוונקיש מפתחת בתאוצות (וגם בהורדות הילוכים פלוס גז ביניים מגרגר), פותח ותוכנן על ידי זגאטו. את הפעימות הרעבות של הוונקיוש זגאטו מספק ממנוע 5.9 ל' V12 המחלץ קרוב ל-600 כ"ס (ביחס ל-570 כ"ס בוונקיש הרגילה) ומאיץ בה ל-100 קמ"ש ב-3.7 שניות, ועד 321 קמ"ש מרביים.
שיתופי פעולה מעין אלו, ברוב המקרים, מגבילים את מכסת הייצור לכמה יחידות מעטות שתצאנה את פס הייצור (במקרה דנן מדובר במפעל של אסטון מרטין בגיידון), ומכאן שאם תצא למכירה בחודשים הקרובים ובהנחה שייווצר ביקוש, היא תגבה מכל אחד מלקוחותיה מחיר שמגרד את ה-200 אלף יורו.
עוד הרבה על אסטון מרטין בוואלה! רכב
לייק אחד ואתם בקהילה המוטורית הגדולה בישראל