מבחן: אופני הרים חשמליים, מי צריך את זה?

האופניים החשמליים כבשו את ערי ישראל והפכו להיות כלי התחבורה העירוני האידאלי עבור עשרות אלפי אנשים. הניידות, אפשרויות החנייה, העדר חוקים מגבילים כלשהם עד כה ועלות השימוש הנמוכה הן הסיבות העיקריות להצלחתם בתחום העירוני. השאלה המעניינת היא, למה האופניים הקונבנציונליים לא הצליחו לעשות זאת עד עכשיו? הרי גם להם יש את כל התכונות הללו. אחד הגורמים העיקריים לכך הוא המאמץ שצריך להשקיע ברכיבה על אופניים קונבנציונליים כדי לעבור מרחקים גדולים במהירות ובעיקר בכדי להתגבר על עליות. זה כנראה לא התאים להרבה אנשים, אך האם זה אומר שרובנו עצלנים ומפונקים? לא בהכרח, אולי אנחנו פשוט מעשיים ולא רוצים להגביל את עצמנו לטווח הרכיבה שאליו אנחנו יכולים להגיע מבלי להתאמץ או להזיע בצורה מוגזמת בטרם מגיעים לעבודה ולא כולנו בכושר גופני מספיק טוב.

זו בדיוק הסיבה שבגללה נוצרו אופני ההרים החשמליים כדוגמת הקונינג רוק. אופניים אלה מיועדים למי שרוצה לרכב בשטח ללא מגבלות של כושר גופני, להרחיב את טווח הרכיבות ולכלול בהן גם הפרשי גובה משמעותיים, שעד היום לא היו אפשריים עבורו. בנוסף לכך, הם מאפשרים לרוכב המתחיל לרכב גם עם רוכבים טובים ממנו, שבזכותם הוא עשוי להחליט להתחיל להתאמן ברצינות ולהיכנס לתחום אופני ההרים בצורה רצינית יותר. כדי לבדוק את טענה זו, ביקשתי מקובי ליאני, העורך שלנו, שניסיונו ברכיבת אופניים בשטח מועט יחסית, להצטרף אלי לרכיבת שטח בהרי ירושלים. בנוסף לכך בחנתי גם את יכולתם של הרוק בתחום העירוני כולל רכיבות לילה, כאשר את מרבית הרכיבות ביצעתי על הכביש בין המכוניות, כמתחייב מהחוק.

העמסה ופריקה של הרוק ממתקן האופניים גרמו לי להבין מיד שמדובר באופניים כבדים מאוד יחסית לאופני הרים למרות שעל המשקל שלי הם הראו 25 קילוגרמים בלבד. משקל זה הוא בערך עשרה קילוגרמים יותר ממשקל אופני הרים רגילים. מרבית התוספת היא בגלל המנוע החשמלי החבוי בתוך הנאבה האחורית והמצבר המשולב בתוך הצינור התחתון של שלדת האלומיניום. ברכיבה הראשונה ניסיתי לדווש ללא סיוע של המנוע החשמלי ופתאום הרגשתי שכל ירידה הופכת למישור, כל מישור לעלייה והעליות לקירות אנכיים ולכן הדלקתי את המנוע החשמלי ויותר לא ויתרתי עליו.

הגלגלים, הבלמים, מערכת ההילוכים ושאר המכלולים דומים לאלו שתמצאו באופני ההרים ברמת כניסה במחירים הנעים סביב 2,500 שקלים וזה אומר שמחיר האופניים העומד על 66,900 שקל מורכב ברובו ממערכת ההנעה החשמלית על כל חלקיה. המערכת החשמלית מורכבת מסוללה מתוצרת סוני במתח של 36 וולט, מנוע ובקר מתוצרת חברת דאפו היפנית וצג דיגיטאלי גדול המותקן במרכז הכידון. כל המערכת היא בהתאם לתקן הישראלי הקובע שהספק המנוע המרבי הוא 250 וואט וסיוע המנוע מתקבל רק לאחר שמתחילים לדווש והוא נפסק ברגע שהמהירות מגיעה ל-25 קמ''ש. מיקום הסוללה כחלק מהצינור התחתון של השלדה מעניק לאופניים מראה נקי ומאפשר את פירוק נוח של הסוללה בזמן חנייה, כאשר זה מתבצע בעזרת מפתח מקודד. לפי טענת היבואן, ניתן לרכוש סוללה בעלת קיבולת גדולה יותר מתוצרת סוני, המאפשרת טווח נסיעה ממוצע מעל 30 ק''מ גם במצב ההספק המרבי.

בזכות גלגלי ה-27.5 אינטץ', הכידון הרחב, בלמי הדיסק ותנוחת הרכיבה המחלקת את המשקל בצורה נכונה בין הגלגלים, הרוק מעניקים לרוכב בטחון רב יותר לעומת אופניים העיר החשמליים בעלי הגלגלים הקטנים. כמו בכל רכיבה בעיר, נאלצתי לא מעט פעמים לבדוק את יכולת הבלימה והחמיקה ממכשול של הרוק ובכל פעם מחדש הם הוכיחו את עצמם. באחד מהימים רכבתי יותר מ-25 קילומטרים ללא צורך בטעינה, למרות שהשארתי את מצב התערבות המנוע החשמלי במצב המקסימלי.

הרוק גם עוררו ענין גדול בקרב בני הנוער ברחבי תל אביב, עובדה שהפריעה לי מאוד בכל פעם שרציתי להחנות אותם בעיר וגרמה לי לחשוב על הרכבת סבל בכדי לסחוב תיק ומנעול שרשרת. מערכת התאורה פעלה היטב, אפשרה לי להרגיש בנוח בין המכוניות בשעות החשכה וסיפקה מספיק אור בכדי לרכב גם במקומות חשוכים במהירות המקסימלית. הרוק בהחלט יכולים להיות כלי תחבורה עירוני יעיל ובטוח ומעניקים לרוכב רמת בטיחות גבוה יותר לעומת אופני העיר החשמליים בעלי הגלגלים הקטנים, אך מחייבים ישיבה בתנוחה של אופני הרים שלבטח פחות נוחה עבור רוכבים לא מנוסים.

את פרק השטח התחלנו בחניה של סניף ארומה בצומת שמשון ומשם נכנסנו לנחל כסלון עד מערת הקדושים, כאשר אני על אופני הרים רגילים וקובי על גבי הרוק. מהר מאוד מצאתי את עצמי מנסה לא להתנשף יותר מידי תוך כדי שיחה עם קובי, שמצדו נראה נינוח למדי, והבנתי שבכדי לעמוד בקצב שלו אני צריך להתאמץ הרבה יותר ממנו. ממערת הקדושים עלינו לדרך הנוף המקבילה לנחל כסלון מדרום עד לגבעת יערים, כאשר בדרך התחלפנו מספר פעמים. לאחר קטעי העלייה לאורך המסלול, המסקנות לגבי התועלת של המנוע החשמלי היו ברורות מאוד. ללא המנוע החשמלי לא היינו מצליחים להגיע ביחד לאן שהגענו ובטוח שלא עם חשק להמשיך וללא חיוך על הפנים.

מגבעת יערים ירדנו חזרה לנחל כסלון בכדי לנוח במעיין עין לימון ומשם דרך הנחל חזרה לצומת שמשון. במספר הזדמנויות ניסיתי להיכנס עם הרוק לסינגלים ומהר מאוד הבנתי, שהמנוע החשמלי לא מספיק חזק בכדי להתגבר על שיפועים, שבאופני הרים רגילים לרוב רק מחייבים הורדה של מספר הילוכים. גם אם מנסים להמשיך לדווש בעוצמה, המנוע החשמלי נכנס ויוצא מפעולה באופן מפתיע שגרם לי להיעצר במספר רב של מצבים. בירידות המנוע דוחף קדימה ומאפשר להשיג מהירויות שעלולות להביא את שלדת הרוק לקצה היכולת שלה ולכן צריך להיזהר לא להגזים. אני חושב שהרוק מתאימים מאוד לדרכי ה-4X4, אך לא מתאימים לסינגלים מסולעים האופייניים לאזור המרכז.

הקונינג רוק התגלו ככלי רכב עירוני מעולה עבור מי שמוכן להתפשר קצת בתחום נוחות הרכיבה לטובת רמת בטיחות גבוהה בהרבה, או עבור מי שרגיל לתנוחת הרכיבה של אופני הרים. בשטח הם בהחלט מאפשרים לכל רוכב להגדיל את טווח הרכיבות ומעניקים חווית רכיבה גם למי שלא בכושר גופני מעולה. השלדה והמכלולים לא מאפשרים רכיבה זורמת במסלולים טכניים מסולעים. הם מתאימים יותר למסלולים כגון בארי, או דרכי 4X4 ללא סלעים רבים. רוכב מתחיל יכול בהחלט לשקול את רכישת הרוק בתור אופני כניסה לעולם רכיבת אופני ההרים ובשלב שני להפוך אותם לכלי הרכב המשפחתי העירוני ולרכוש לעצמו אופני מקצועיים יותר, בהתאם לסגנון הרכיבה שבו יבחר.

טבלת נתונים:
משקל: 25 ק"ג ע סוללה
מידת גלגלים: 27.5 אינץ'
סוללה: סוני
בלמים: דיסק מכאני TECTRO
שלדה: אלומיניום 6160
ידיות בלם: TEKTRO
בולם קדמי: סנטור קפיץ/שמן מתכוונן
סוג הילוכים: שימנו 9 הילוכים
ממשק הפעלה: מסך LCD
זמן טעינה: 3-4 שעות
חישוקים: דופן כפולה
תאורה: קדמי ואחורית
שרשרת: מחוסמת
מחיר: 6,900 שקל

עוד בוואלה! רכב:
להיט חדש: גלגל שהופך לאופניים
לייק אחד ואתם בקהילה המוטורית הגדולה בישראל