כל זאטוט ממשפחה ברוכת-ילדים יודע שב.מ.וו מייצרים מכוניות חזקות, ספורטיביות, איכותיות וסקסיות. אלו ערכי מותג שטופחו בקפידה משך עשרות שנים ומצליחים להשתמר במכוניות הכביש הספורטיביות ובלימוזינות המפוארות, וגם ברכבי הכאילו-שטח. ב.מ.וו הצליחה לפתח שפה עיצובית העוברת מדור לדור, ולא רק באמצעות 'גריל-הכליות' המותקן בחזיתה של כל ב.מ.וו מודרנית; יש משהו מאוד מזוהה, כוחני וסקסי, בכל ישבן של ב.מ.וו, בכל מכסה מנוע שמתחתיו פועם 4-בוכנות היברידי, או V8 עוקר הרים. לב.מ.וו גראן-טורר צמוד תג מחיר של 285,000 שקלים, כ-100,000 שקלים יותר מחלופות פחות אציליות; האם פער המחיר יכול להצדיק את עצמו?
האם אני מכיר אותך מאיזה מקום?
השבכה הקדמית הכפולה היא מאפיין עיצוב רב עוצמה, אותו תזהה בקלות גם על קופסת נעליים. שתי הכליות השחורות ובמרכזן הסמל הכחול-לבן, זה ב.מ.וו וכך גם הגראן טורר שלנו במבט מלפנים אין לך ספק, זהו עוד ב.מ.וו. הגריל הקדמי חבוק על ידי יחידות תאורה מודרניות וכונסי אוויר מרשימים, עד כאן הכול טוב; אבל מבט שני מגלה שמכסה המנוע מלוכסן מטה בסגנון שבכלל אינו בווארי, וככל שאתה מביט במכונית מהצד, אתה מאבד את הקווים המאפיינים את מכוניות ב.מ.וו.
חרטום הגראן טורר מחודד ומשתפל מטה, זה מעניק שדה ראיה מצוין אבל שונה בתכלית ממשטחי הפח המגולפים המאפיינים את מכוניות החברה. דפנות הצד גדולות ואנכיות למדי והגג מושך כלפי מעלה, עד הישבן הכבד יחסית עם חלון אחורי זקוף... אלו לא פרופורציות של סדרה 3 או 5, בטח לא X6 מאיים, אבל המרכב הזה יודע להכיל שבעה נוסעים זה יתרונו הגדול של הגראן-טורר, וזה גם חסרונו הוויזואלי. ק?ל?ף מעליו את המדבקות והסמלים ותתקשה לדעת אם זה ב.מ.וו או פורד גלאקסי, סיטרואן גרנד-פיקאסו או פולקסוואגן טוראן.
מסתבר שאפילו מחלקת העיצוב של ב.מ.וו אינה יכולה לעשות נפלאות וכדי לארוז שבעה נוסעים במרכב שאורכו 4.5 מטרים, חייבים לצאת מהקופסה המקובלת. ב.מ.וו כבר עשו זאת עם סדרת הקרוסאוברים המצליחה, שם זה עבד יפה מאוד; פה זה פחות מוצלח ויזואלית אבל היי, רצית משפחה גדולה? אז תיפרד מהגיזרה הסקסית, ותתחיל להתבונן בקנקן.
מרחב למשפחה הדינמית
בתא הנוסעים תמצא סביבת ב.מ.וו טיפוסית איבזור עשיר והנדסת אנוש מצוינת, תנוחת ישיבה טובה עם מושבים תומכים בריפוד Sensatec דמוי-עור. הישיבה בגראן-טורר נמוכה יחסית; נהגי ג'יפונים משקיפים עלייך מלמעלה, חסר פה הקטע השולט. מצד שני ועל הכביש המתפתל, הישיבה הנמוכה תורמת להתנהגות טובה, המצדיקה את גובה המושבים. גלגל ההגה קטן וספורטיבי, מצופה עור. החרטום המשופע מעניק שדה ראיה מצוין קדימה, המוגבר על ידי חלונות משולשים בתחתית קורות הגג. אנחנו תמיד אוהבים לפגוש את מערכת השליטה I-drive; אין לה מסך מגע מתחכם אבל הפעלתה נוחה ובהירה, נעזרת במתגים גדולים ונוחים לזיהוי ולקריאה. הגג המוגבה מאפשר כניסה נוחה למכונית. המושבים הקדמיים חשמליים, וכך גם פתיחת תא המטען.
גם בשורה האמצעית, החיים טובים המושבים נוחים ותומכים, השמשות מוכהות. קל לכוון את זווית המשענת, ולהסיט את המושבים קדימה-אחורה כיחידה אחת או באופן אינדיווידואלי, שיאפשר התאמה למספר הנוסעים בשורה השלישית. כאשר המושבים מוסטים לאחור, נוצר מרווח ברכיים גדול מאוד. מצד שני, המושב המרכזי צר למדי, לא מתאים לנוסעים בריאי גוף.
עד כדי כך שנוסע בגובה 1.80, העדיף להתכנס אל שורת המושבים השלישית; זה קצת צפוף, דיווח לנו מאחור, אבל עדיף על פני שורת המושבים המרכזית. כדי להקל על הכניסה לאחור הוארכה הדלת האחורית; במקומות חניה צפופים קשה לפעור אותה עד הסוף, זה קצת מגביל את נוחות הכניסה למכונית. לחמשת הנוסעים מאחור יש רק יציאה אחת של מיזוג האוויר, ללא מפוח עצמאי; ביום המבחן נשקו הטמפרטורות ל-32 מעלות, לא היסטרי במחוזותינו, אבל המזגן היה חייב לפעול במלוא עוצמתו. הטמפרטורות נשארו בשליטה צוננת, אבל רעש המפוח השתלט על האווירה הנינוחה בתא הנוסעים. על הסיפון תמצא מחשב דרך, מפתח חכם, שש כריות אוויר, מערכת להתראה על סטייה מנתיב, והתראה על שמירת מרחק. חסרו לי פריטי איבזור המתחייבים מתג המחיר של הטורר למשל, בקרת שיוט רגילה או אדפטיבית, שקעי מצת ו-USB ליושבים מאחור, תאורה במראת האיפור, אפילו מצלמת הרוורס עולה 3150 שקלים.
בתצורת 7-מושבים נשאר לך תא מטען צנוע מאוד המספיק להובלת שקיות סנדוויצ'ים ומצלמה קומפקטית; קפל את המושבים האחוריים ותקבל 560 ליטרים. קפל את שורת המושבים המרכזית ולרשותך 1820 ליטרים מרווחים מאוד. חלק מהמחיר אותו תשלם על מרחבי הפרא הוא וויתור על גלגל רזרבי; ניקרת את צמיגי ה-205/66R17? תתחיל לתקן את הפנצ'ר.
מכונת הנהיגה?
בחרטום הגראן-טורר פועם מנוע בנזין ראוי, שני-ליטר 4-בוכנות מודרני המספק 192 כוחות סוס ו-28.5 קג"מ בסל"ד נמוך של 1250 בלבד, נחמד מאוד! המנוע משודך לתיבת 8-הילוכים הקלאסית של ב.מ.וו. התיבה מעניקה גמישות רבה ומאפשרת נהיגה מהירה וכוחנית (7.8 שניות מאפס ל-100) או שיוט נינוח של 120 קמ"ש ב-2000 סל"ד. ניתן לבחור בין שני מצבים עיקריים SPORT עצבני ואקטיבי, אוECO-PRO חסכוני ורדום למדי. במצב 'ספורט' הגראן טורר נמרץ ומהיר, נותן גיבוי מסוים לתדמית הספורטיבית של החברה. התיבה מהירה ומגיבה היטב, שומרת אותך בהילוך המתאים לתאוצה מידית. במצב 'חיסכון' היא משהה את העברות ההילוכים, משלבת ל'ניוטרל' לקראת עצירה ומאפשרת לעבור 15 קילומטר לליטר, בנהיגה בין עירונית של 120-130 קמ"ש. זה נתון מצוין, עבור רכב מגודל וזריז.
נוחות הנסיעה טובה למדי, אם כי לפעמים אתה מופתע מגדודית הבועטת בישבנך. אבל ברוב הזמן עובדים המתלים טוב ומספקים נסיעה נוחה, אפילו על אספלט ישראלי. כאשר מגבירים את הקצב, נחשפת ההנעה הקדמית של הב.מ.וו; ההתנהגות נינוחה ונוטה לתת-היגוי מודגש מאוד, זה מתאים למוביל נוסעים משפחתי וצייתני. בנהיגה הררית מהירה הצלחתי ליהנות מאחיזת כביש טובה, אם כי צמיגי ה-205 הצרים אינם מספקים בלימה יוצאת דופן.
סיכום
ב.מ.וו גראן טורר סדרה-2 הוא רכב יוצא דופן המנסה לשלב פונקציונאליות של מוביל נוסעים, עם ניחוח פרימיום-ספורטיבי של יצרן בעל תדמית כוחנית וסקסית. למרות כמה פספוסים בתחום המיזוג והאבזור, התרגיל הצליח להם בכל הנוגע לתחושת הנסיעה, הניחוח היוקרתי והביצועים הדינמיים. מצד שני, העיצוב החיצוני אינו יכול שלא להסגיר את הייעוד המשפחתי, והמחיר... 285,000 עבור מוביל נוסעים היכול להיות מוגדר כתצורת 5+2, זה באמת הרבה כסף. בהתחשב במחיר הגבוה, רמת האבזור אינה מספקת ורוב הסיכויים הם, שהלקוח יוסיף סכום נוסף על אופציות חיוניות. מובילי נוסעים מתחרים אינם נותנים רמה כזו של עידון נסיעה ודינמיות אבל הם לא פחות שימושיים, ועולים כ-100,000 שקל פחות. בינינו, במחיר זה אפשר גם לקבל מיניוואן בגודל מלא, עם שפע מקום לנוסעים ולמטען.
אבל תהיה זו טעות גדולה למדוד את גראן טורר במונחים של "שקל לנוסע", "שימושיות" או החזר השקעה. מוביל הנוסעים של ב.מ.וו מאפשר לבעלי משפחות גדולות להסיע את שפע ילדיהם ברכב יוקרתי ומעודן, בעל מאפיינים דינמיים החורגים מהמקובל בקטגוריה. גם הלוגו הכחול-לבן עושה את שלו וישכנע לקוחות, לקנות את מוביל הנוסעים הבווארי. עיצוב חיצוני? מרכב סקסי ונחשק? על זה תיאלצו לוותר, לא כלול בחבילה.
