כרעם ביום בהיר נפלו על ישראל כץ מאות אלפי רוכבי אופניים. משרדו לא התכונן ולא הכין תשתית שתאפשר להם לנוע בביטחון. האצבע המאשימה למצב מופנית למשרד בראשו עומד כץ, ובצדק. כץ הוא שר התחבורה, ומקפיד תמיד להדגיש שהוא גם השר לבטיחות בדרכים, ואלה נהיו מאוד לא בטוחות לאחרונה, לרוכבים ולהולכים. מה עשה השר? פצח בקמפיין של הסחה. הסחת דעת הקהל מאחריותו למצב, והסתת הציבור נגד האויב החדש - אופניים חשמליים.
בקמפיין שהעלה לאוויר מדמים כץ ומשרד התחבורה את האופניים לכדור באולינג ענק שמאיים, מפחיד ודורס כל מה שעובר בדרכו, ונראה שכל תכליתו להשכיח מאיתנו מה קרה פה בשנים האחרונות. קמפיין שיסיח את דעתנו מהשינוי אדיר שהתחולל בתחבורה, וישכיח מאיתנו מי הם המשרד והשר הממונה, שלא שמו לב לשטח, למרות שבטיחות בדרכים ותחבורה הם תחומי אחריותם.
מהפכת האופניים החשמליים היא "מלחמת יום כיפור" של ישראל כץ ומשרד התחבורה. הם לא ראו את זה בא, והמציאות הכתה במשרד ובעומד בראשו: גברים ונשים, ילדים, צעירים וזקנים, עניים, עשירים, בערים הגדולות, בערים הקטנות, בפרברים ובישובים הקהילתיים רוכבים בהם כל יום וכל הזמן, לסידורים, לבילויים, לעבודה וללימודים. תושבי ישראל עולים עם אופניים לרכבת, מכניסים אותם לבטן האוטובוס הבינעירוני, וממשיכים בהם הלאה מהתחנה ליעדם הסופי, כשהם ממלאים את הדרך בפריפריה ובלב המטרופולין. איש כבר לא יעז לטעון שזו תופעה תל אביבית, או כמו שאמרו לנו לפני שלוש שנים במשרד התחבורה בתגובה רשמית: "זה צעצוע".
הם כבר לא חושבים שאופניים הם צעצוע, נראה שהם הבינו סוף סוף שמדובר בכלי רכב. אבל ברור שהם לא התכוננו להצטרפותו המאסיבית לצי הרכב הלאומי. עובדה: לו היו מתכוננים היה משרדו של כץ מכשיר את הדרכים והכבישים לקליטתו. השר היה מצווה מהלך שמפנה לו נתיבים בדרך הקיימת, מתקצב רשויות מקומיות ומוסדות ציבור שיפנו לו תשתיות לחניה, ומורה לכלי ההסעה הציבוריים - רכבות ואוטובוסים - להזדרז ולהמציא פתרונות לחיבור אופניים, בנוחות, לכלי הרכב ההמוניים.
כל זה לא קרה. כי מישהו נרדם בשמירה. בשנים האחרונות היו מי שביקשו להפנות את תשומת לב השר להתגברות התופעה, לספר לו שהיא לא תעצור בתל אביב, לכך שאופניים הם המוביל האידאלי לתחנות הסעות ההמונים שהוא גאה בהקמתן, ושהם פתרון כה פשוט זול ונוח, ולכן בסוף גם ינצחו במרוץ ויכבשו מקום, הרבה מקום, בדרך.
בינתיים התופעה התרחבה ומעוררת קונפליקטים ברחובות הערים: כי בהיעדר מקום בטוח בכביש, האופניים ורוכביהם, נעים במהירות על המדרכות, מפחידים את הולכי הרגל ופוגעים באיכות חיי העיר. וזה קורה כי לא הכינו להם תשתיות מתאימות.
לישראל כץ יש הרבה זכויות, ומותר לו גם לטעות. ויש גם דרך לתקן את הטעות, והיא אפילו לא יקרה מדי: להכשיר תשתיות מתאימות. אלא שזה בכל זאת לוקח זמן. בינתיים אפשר להתחיל בסימון הכבישים באופן שיזכיר לנהגים שהם כבר לא לבד בדרך: לצייר סמל של אופניים על הכבישים העירוניים, להוסיף תמרורים שמזכירים, ומהר מהר ליזום קמפיין תיקון לקמפיין ההסחה וההסתה שעלה השבוע בשם משרדו, ויפנה לנהגים ויזהיר אותם מפני פגיעה ברוכבים.