צילום: קובי ליאני
כבר מזמן שאין כאן ספקות או חשש מירייה באפלה - קרוסאוברים הפכו ללחם והחמאה של עולם הרכב, לשוק הצומח ביותר ולמבוקש ביותר בעינכם הצרכנים. ה"תופעה" הזו מוכחת מקיר לקיר, מהמותגים ופלחי השוק הזולים ביותר וכלה במותגי היוקרה ואפילו הסופר פרימיום. כבר לא ניתן עוד למצוא יצרנית רכב אחת שלא מציעה לא רק דגם אחד, אלא ליין שלם של דגמים, משפחות של כלי רכב מוגבהים דמויי רכבי פנאי.
לאודי יש את משפחת ה-Q שהתחילה בקצה עם ה-7 הענקי ועם השנים יצרה לו אחים קטנים יותר כמו ה-Q5 המצליח וה-Q3 שהצטרף לפני מעט יותר משנה. כעת, זמן קצר אחרי שאודי חשפו בתערוכת הרכב של ז'נבה את האח החדש במשפחה שמוסיף להרחיבה מטה ברמת הממדים והמחיר, נהגנו לראשונה ב-Q2 במסגרת השקתו העולמית.
משימה קלה מדי?
אחרי שמפסיקים לחקור במבטים את ה-Q2 החדש ותוהים כיצד החברה הזו שבמשך זמן כה רב דבקה בשמרנות עיצובית הצליחה לשחרר את הרסן מהמעצב הראשי, מגלים שלכאורה, אודי לא הייתה צריכה לעשות דבר מלבד לחשוף את ה-Q הקטן במשפחה כדי להצליח. מדוע? כי מלבד מיני קאנטרימן שהקדים אותו בכשנתיים ולא ממש צלחה דרכו, הוא די לבד במערכה, משאיר לעצמו את הזכות והיכולת לפגוע בכל המטרות לפני שמרצדס ושאר יצרניות הפרימיום יתעוררו ויכנסו לתחרות עם קרוסאובר קטן משלהן.
כן, הוא כמעט לבדו שם ולכן אולי גם לא היה זקוק למאמץ מיוחד, אבל אם נחזור רגע אל השיח סביב עיצובו, נגלה את ההיפך הגמור - אודי משמש השתדלו בייצורו, כאילו הוא עתיד להתחרות כבר מיומו הראשון בעשרה מתחרים לפחות. הם לקחו את המאפיינים של משפחת ה-Q כמובן, אבל שחררו את גבולות המעטפת והכניסו ברכב החדש שורה ארוכה של פריטים ייחודיים רק לו. למשל, הגריל שבחזית ששובר את הטרפז המוכר של אודי, את קורת הגג האחורית שהפכה לעבה מאוד וגם שונה בצבעה מהרכב (מקנה לו פרופיל של רכב קופה), דלתות הצד האחוריות קיבלו קמט הנדסי חדש, החישוקים גדולים (או לפחות מעניקים רושם כזה) ורק החלק האחורי הזכיר לנו במעט את זה של קרובת משפחה לא רחוקה, פולקסווגן פולו קרוס החדשה.
תא נוסעים
הרושם שעולה מההופעה החיצונית של ה-Q2 חיובית בסך הכל, בעיקר הודות לתחושת ה"חדש" והתוצאה הצעירה למראה. לא מדובר עוד ברכב בוגר או נשי מדי, אלא במשהו שבמובהק נועד לפנות לדור הצרכנים (האמיד) החדש. התחושה הזו ממשיכה גם כשנכנסים אל הקבינה של האודי החדשה הזו. העיצוב שונה ממה שהכרנו באודי (טוב או רע, לי טעמכם) ובו מצאנו שילוב צבעים נאה עם מגוון אפשרויות בחירה וגם ארכיטקטורה כללית נעימה מאוד ודינמית.
הדשבורד אמנם שטוח ברובו, אבל בנוי היטב, מאכלס את כל הטכנולוגיה המודרנית כולל שני מסכי תצוגה, אחד מהם במקום לוח המחוונים הקונבנציונלי, בדומה לזה שהופיע ב-Q7 ויחלחל בקרוב לכל הדגמים החדשים. למרות הממדים הצנועים יחסית (419 ס"מ לאורך, 179.4 ס"מ לרוחב), מרחב המחיה לנוסעים טוב מאוד בכל מושב שיבחרו. מלפנים קל להתמקם ממול ההגה (פחות אהבנו את המושבים הקשיחים שלא תמכו כראוי במותנים) ומאחור שני מבוגרים או שלושה ילדים שאינם זקוקים למושבי בטיחות ישהו שם ללא קושי. למרות שה-Q2 קטן למשל מהאחות הקונבנציונלית אודי A3 ספורטבק, הוא מרגיש מרווח ממנה, במיוחד באזור המושב האחורי, בזכות העובדה שבתי הגלגלים נוגסים פחות בחלל הנוסעים. למרות זאת ולמרות נתון של 405 ליטר, תא המטען משאיר את הרושם ההפוך, של קטן יותר מהמוצהר. שתי מזוודות קטנות והופ, הוא מלא.
מבחינת האבזור, סביר להניח שהיבואנית בישראל תיצור רמת בסיס, רמה מאובזרת וחבילות שונות וטרם נמסר לנו מה אלה תכלולנה. אולם, לפי אודי לפחות, ה-Q2 מסוגל להגיע מאובזר מהמסד ועד לטפחות. מולטימדיה איכותית של באנג אנד אולופסן, תפעול מההגה, מסך תצוגה מרכזי גדול, מערכת MMI לשליטה על כל מערכות הרכב, בורר מצבי נהיגה, גג שמש, מגוון סוגי מושבים ועוד. גם רשימת הבטיחות יכולה להיות ארוכה מאוד עם בקרת שיוט אדפטיבית, בלימה אוטונומית עד 60 קמ"ש, התראה בפני סכנת התנגשות גם בזמן יציאה מחניה ועוד. אולם סביר שרק כמה ממערכות אלה יוצעו רק בגרסאות היקרות ביותר.
מנועים וביצועים
האירופים אוהבים מנועי דיזל ולכן בהיצע ישנם מגוון לוגמי סולר במנעד רחב של הספקים, אולם כאן בישראל, מנועי בנזין יהיו נחלת הכלל. המנוע העיקרי מגיע בנפח 1.4 ליטר מוגדש טורבו מהדור החדש, אשר מסוגל לכבות שני צילינדרים בנסיעה רגועה לשם החיסכון בדלק. מעבר לכך, הוא מפיק 150 כ"ס בתחום שבין 5,000 ל-6,000 סל"ד ו-25.5 קג"מ כבר ב-1,500 סל"ד ועד 3,500 סל"ד, הוא משודך לתיבה כפולת מצמדים עם 7 הילוכים ומעביר את הכוח אל הגלגלים הקדמיים.
הקומבינציה הזו מניבה האצה מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 8.5 שניות ומהירות מרבית של 212 קמ"ש לפי נתוני היצרן ואנחנו מדדנו לו 7.5 שניות להאצה מ-80 ל-120 קמ"ש כהדמיה של עקיפה. גרסאות חזקות יותר עם 190 ואף מעל ל-230 כ"ס (גרסת S) צפויות להופיע בהמשך. תיבת ההילוכים החדשה עובדת מצוין בתרגום הכוח של המנוע לתנועה, ההעברות לקות ומהירות והכיול החדש הצליח להעלים את ההשתנקויות והרעידות שאפיינו את הדורות הקודמים בנסיעה איטית ותמרוני חניה למשל. גם המנוע עצמו מרגיש חי, פעיל וגמיש בפעולתו. כל לחיצה על המצערת מניבה התקדמות נחושה והוא מצליח גם לשייט בנינוחות מופגנת סביב המהמרות החוקית באוטוסטרדה (100 קמ"ש בכ-2,000 סל"ד בהילוך השביעי והאחרון). מבחינת רושם ראשוני, יש כאן גם בשורה של ממש בנושא צריכת הדלק. למרות שבאירוע ההשקה כלל לא ניסינו לחסוך וגם נהגנו די מהר וחזק בכבישים הייעודיים, צריכת הדלק עמדה בסוף היום על 13.9 ק"מ לליטר, כאמור טוב מאוד ביחס לאופי הנהיגה.
באירוע ההשקה הזדמן לנו לנהוג גם בגרסת ה-1.0 ליטר החדשה. מדובר במנוע בנזין 3 צילינדרים מוגד שטורבו שמפיק כעת 115 כ"ס. במנוע זה רוב הרעידות נעלמו על ידי שימוש בשני גלי איזון וגם כוחו יותר מסביר. למרות הנפח הקטן, הוא מניע את ה-Q2 ביעילות, לא שובר שיאי תאוצה, אבל בהחלט מספק לשימוש עירוני ובינעירוני הגיוני. אנחנו לא נראה אותו בישראל, לפחות עד שלא ישודך לתיבת הילוכים אוטומטית במקום זו הידנית שהגיעה לאירוע ההשקה.
נוחות והתנהגות
לשלב הנהיגה בקרוסאובר, צריך להגיע עם ציפיות בהתאם - מרכז הכובד הגבוה מסוגל לפגום ביציבות של כל רכב, על אחת כמה וכמה כאשר זה נשען על בסיס גלגלים קצר של 260 ס"מ כשל ה-Q2. אבל זה לגמרי לה המצב כשנמצאים מאחורי ההגה של הגרמני החדש. אודי התקינו בו את מערכת ההגה של ה-S3 הספורטיבית ועם מתלים שכוילו על הצד הקשיח של הסקאלה, מקבלים רכב יציב מאוד תחת עומס פניות, מהירות והדוקות כאחת.
היציבות הזו מהר מאוד מתורגמת לתנועה בקצב מהיר בכבישים מסולסלים, אבל עדיין ישנו מרחק גדול מאוד בין התוצאה (הטובה) שפגשנו לבין הצהרות אודי אודות "התנהגות של מכונית קארטינג". כהצעת ייעול, נבקש מאנשי השיווק לעשות את ישיבת הצוות הבאה שלהם במסלול הקארטינג הקרוב כדי ללטש את בוחן המציאות מצדם.
למרות זאת, ה-Q2 רחוק מלאכזב על הכביש. הוא מעביר תמיד תחושה מוצקה ובטוחה על כל סוג מצע ואיכות סלילה שפגשנו. צמיגי המישלין אוחזים חזק בכביש השוויצרי המצוין, גם בגשם שוטף וגם במהירויות פליליות מאוד. אולם ההגה, הגם שמהיר למדי עם 2 סיבובים בלבד מנעילה לנעילה, נטול כל תחושה ויותר מכך, במעבר למצב ספורט בבורר מצבי הנהיגה, הופך לכבד ומעורפל עוד יותר במקום למצב ההפוך הרצוי - תכונה אותה גילינו במרבית מכוניות אודי בעלות תגבור משתנה להגה.
בסעיף נוחות הנסיעה, בזמן שנהגנו בגרסה הבסיסית (1.0 ליטר ידנית), ניתן היה לחוש בתרומה של תוספת הגומי לדופן הצמיגים בשיפור נוחות הנסיעה לעומת גרסת ה-1.4 ליטר 150 כ"ס שהגיעה עם חישוקי 18 יפים, אך עם מעט מאוד דופן בצמיג. זה כן שיפר את החדות בהיגוי (אם אתם יודעים להעריך תכונה כזו), אבל הגריעה בנוחות הנסיעה מורגשת אולי קצת יותר מדי. לזכות נציין גם את מערכת הבלימה עם תגובה חזקה ועמידות בעומס הרב שהנחנו עליה במבחן הנהיגה בכבישים ההררים שהוכנו עבורנו.
ניצחון טכני
אומרים שבחיים, תזמון זה הכל ונראה שאודי הצליחו לתזמן את השקת ה-Q2 בצורה לא פחות ממושלמת. למתחרות העיקריות שלה נחוץ זמן ממושך להעמיד מתחרה ראוי לקרוסאובר הקטן ועד שזה יקרה, דרכה של אודי להציף את השוק סלולה וחלקה. ועדיין, למרות הניצחון הטכני, העובדה שה-Q2 בודד במערכה, לא גרמה לאודי לעגל פינות והם השיקו רכב טוב, אפילו טוב מאוד. הוא מרווח ויעיל וגם לא נראה כל כך קטן, למרות המידות בפועל. הוא צעיר באופיו ועיצובו, איכותי וטכנולוגי וגם מערכות ההינע שלו ותכונות ההתנהגות זוקפים עבור המון נקודות זכות שמציבות רף גבוה עבור מי שינסה בעתיד להתחרות בו.
ה-Q2 יגיע לישראל לקראת סוף שנת 2016, בינתיים עם מנוע 1.4 בנזין מוגדש והצפי למחיר עומד על כ-200 אלף שקל לגרסת האבזור הבסיסי. מעליה ככל הנראה תתמקם גרסה מאובזרת יותר ואף חבילות אבזור אופציונליות בתשלום נוסף. ה-Q2 ייצור אמנם קניבליזציה כנגד ה-A3 ואף ה-Q3 שגדול ממנו, אבל מטרתו העיקרית היא למשוך לקוחות חדשים לעולם הפרימיום שבוחרים בו על פני משפחתית גדולה, או כאלה וותיקים שיורדים אליו ממכונית גדולה ויקרה יותר.
*הכותב היה אורח חברת אודי
גם לסיאט יש קרוסאובר וקוראים לו אטקה
קונים רכב חדש? לחצו כאן למבחני דרכים
לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל