צילום: יצרן
האירופאים אוהבים לטייל עם אופנוע, לבד או בזוג, בעיקר בכביש וכמעט ולא בשטח. רואים את זה בקלות בסיבוב קצר בדולומיטים וגם במבט מעמיק יותר בנתוני המכירות של השנים האחרונות. לטייל על אופנועי תיור נראה נכון והגיוני אבל בשנים האחרונות הסגמנט הזה שינה פאזה ונוספה לו קטגוריית האדוונצ'ר על שלל גווניה עם הרבה פאסון של שטח אבל בעיקר יכולות בכביש. השינוי הביא לעליה מטאורית במכירות והקטגוריה הפכה מאוד פופולארית עד כדי השתלטות כמעט מוחלטת על סגמנט התיור. המחיר היקר של אופנועי האדוונצ'ר והיעדר מרכיב ספורטיבי אמיתי מנעו את כניסתם של הרבה רוכבים צעירים מכורי אדרנלין ודלי תקציב. ימאהה אירופה זיהו את הוואקום מול קהל זה וישבו לתכנן את הדור הבא של אופנועי הספורט-טורינג, קלי משקל וספורטיביים מצד אחד, נוחים לטיולים ארוכים בזוג מצד שני וזולים לרכישה ותחזוקה שוטפת.
על שולחן השרטוטים הניחו את פלטפורמת ה MT-09 ועל בסיסה יצרו ב 2015 את הטרייסר 900. ההצלחה לא אחרה לבוא ואחרי קצת יותר משנת מכירות הוא מוביל את הסגמנט עם 35 אחוז מסך המכירות. ירידה מעמיקה יותר לפרטים לימדה אותם שהמצב בסגמנט השתפר מאוד אבל עדיין טרם בוצעה פריצה ממשית לשוק הרוכבים הצעירים שמעוניינים לטייל למרחקים. 41 אחוז מרוכשי הטרייסר 900 - הם בגילאי 50+ ו-75 אחוז מעל גיל 40. חזרו המתכננים לשולחן, הפעם הניחו עליו את פלטפורמת ה-MT-07 המוצלחת מתוך כוונה לבנות על בסיסה אופנוע עוד יותר קליל וספורטיבי, עם יכולות תיור למרחקים, במחיר נמוך בשיעור של כ-20 אחוז ועם גרסה נוספת לבעלי רישיון מוגבל A2.
יסודות עמוקים
מחלקת המחקר והפיתוח אירופאית של ימאהה, שבין היתר אחראית על גרסאות ה-XSR של ה-MT, חיש בנו לטרייסר 700 החדש פיירינג מעוצב למשעי, הגביהו לו את הכידון, הקשיחו ושסתמו מחדש את הבולמים, חיזקו את תת-השלדה לנשיאת 2 רוכבים על ציודם והאריכו את הזרוע האחורית לצורך יציבות והרגעת יצר הווילי של ה-MT-07 השובב. את התוצאה שיצאה זיוודו בקטלוג אביזרים מפואר ואחרי סשן בדיקות של מחלקת הניסויים בשלל מסלולים שמקומם שמור רק ליודעי דבר, הוחלט שהטרייסר 700 מוכן לקרב. שאלת השאלות היא כמובן האם לאור תוספת המשקל של 16 ק"ג ושלל השינויים שנעשו ניתן יהיה לקבל אופנוע שמצליח לרקוד בשתי החתונות - גם לאפשר רכיבת תיור בזוג וגם לתת קורטוב ספורטיבי בסופי השבוע בהם בת הזוג מעדיפה להימעך אל תוך המזרן בחוג הפילאטיס והיוגה מאשר אל הגב שלך בבלימות לקראת פניות.
לצורך כך הזמינה אותנו חברת ימאהה העולמית להשקת הטרייסר 700 במקום המושלם לבדוק את הנושא - הדולומיטים האיטלקיים. ימאהה טוענים שרכיבת ספורט טורינג אמיתית צריכה לשלב רגש וריגוש ברכיבה ובתיור ולתוך המנטרה הזו הם ניסו להכניס אותנו באירוע ההשקה העולמי על אחת מפסגות האלפים האיטלקיים, מעל העננים, במקום שבו כל תמונה היא גלויה וכל פניה לוקחים בהשכבה.
תחושה של חדש
מבט אחד חטוף בטרייסר 700 החדש מספיק כדי להבין שמחלקת העיצוב האירופאית יודעת את העבודה. האופנוע קיבל פרופורציות מעולות, הפרינג שלו מעוצב למשעי והוא משדר איכות וירידה לפרטים שאינה יורדת מאחיו הגדול הטרייסר 900. למרות המחיר הנמוך, כפי שהורגלנו משאר דגמי ימאהה, אין כאן שמץ לתחושה של חיסכון. להיפך, הכל מרגיש איכותי ונטוע במקומו.
מיד עם העלייה על האופנוע מרגישים משהו חדש - מצד אחד פלג הגוף התחתון יושב בתוך האופנוע, הברכיים מחבקות היטב את השלדה וכפות הרגליים משוכות לאחור על הרגליות בתנוחה ספורטיבית המאפשרת העברת הילוכים מהירה ושימוש מידי בבלם האחורי. מצד שני, פלג הגוף העליון יושב זקוף ונינוח, הידיים אוחזות בכידון הגבוה יחסית והתחושה קלילה וניטראלית.
בין שני העולמות השונים האלה מחבר המושב כמעין מגשר שבאופן די מבריק מאפשר דו-קיום אמיתי בין פלג הגוף העליון לתחתון ובין שתי הגישות שלעתים מנוגדות - נוח לתיור אבל אוחז לספורט - כמה קטן ככה חשוב בהצלחה של ימאהה לייצר ארגונומיה שמשלבת את שני העולמות.
המנוע בטרייסר 700 לקוח מה-MT-07 ולא נעשו בו כל שינויים, אבל תחילת הרכיבה ברום של 2,000 מטר דיללה לו מעט את החמצן ותוספת הפרינג, מכל הדלק המוגדל ותת השלדה המחוזקת הוסיפו לו 16 קג לסחוב. אלה הצליחו מעט לעמעם את העוצמה הזכורה לנו לטובה מה-MT-07, אך לא מדובר במשהו שסחיטה יותר בריאה של המצערת לא פותרת.
ים תיכוני - אלפיני
מתוך שלל המפיצים של ימאהה באירופה מסתבר שהמפיץ היווני מוכר את האח הגדול של הטרייסר החדש יותר מכולם ולכן הוא זכה במספר הגדול ביותר של נציגים בהשקה (5). לימאהה אירופה היה חשוב להמחיש לו שהאח הקטן והחדש יודע לעשות את העבודה לא פחות טוב ולכן סופח לקבוצה שלהם מוביל מופרע במיוחד, מאסף שהוא גם מנהל מחלקת בדיקות מסלול וביניהם גם הנציג הישראלי. המסלול המתוכנן כלל כ-250 ק"מ באלפים, 8 מעברי פסים ומיליון פניות מכל הסוגים והמינים כמעט ללא ישורות. מפת המסלול נראית כמו אליפסה שצוירה על ידי חולה פרקינסון.
יוצאים לדרך, הכבישים יבשים ופנויים, ברקע נוף אלפיני מהאגדות, מזג האוויר מושלם והמנוע והצמיגים מתחילים להתקרב לטמפרטורת עבודה. הכפר הציורי מאחורינו ומלפנינו ערימה מספר 1 של פניות בדרך לפסגה הקרובה. המוביל שלנו מוודא שכולם נוכחים - 5 היוונים, הישראלי והמאסף, הוא מעביר סוויץ' דמיוני בראש ובאופנוע מתיור לספורט וממריא לעבר הפסגה הקרובה. אני והיוונים בעקבותיו ועם כל פניה הביטחון באופנוע הולך ומתגבר. הפרונט שתול ומאפשר העמסה הולכת ומתגברת גם בסיבובים וגם בבלימות. שינוי הקפיצים (הקשחה) והשיסתום שבוצעו במזלג מתוך כוונה לתת רכיבה נוחה ובטוחה בזוג יצרו "תופעת לוואי" המאפשרת רכיבה הרבה יותר ספורטיבית לבד.
תנוחת הרכיבה הטבעית על הטרייסר 700 מעט זקופה וניטראלית ונראה שכדי לייצר תנוחה ספורטיבית יותר צריך להתקרב עם החזה למכל הדלק ולהוריד את הראש כמה שיותר. התחושה בידיים קצת מוזרה כיוון שאלה ממשיכות להיות למעלה על הכידון הגבוה אבל אחרי הסתגלות קצרה עד לפסגה הקרובה כבר יכולנו לפנות עם הטרייסר כאילו היה ה-MT-07 בעצמו.
מפסגה לפסגה
ממשיכים מהפסגה בצלילה מהירה מטה, הסיבובים מתהדקים והשימוש בבלמים מתגבר. המעבר לתנוחת רכיבה זקופה התבקש בסרפנטינות המהודקות בירידה ומצאתי את עצמי רוכב חזק ומפעיל כל שריר בגוף. הכידון הגבוה ופלג הגוף העליון הזקוף הרגישו מאוד טבעיים והפעם היה זה פלג הגוף התחתון שהיה צריך להתרגל מעט לתנוחה החדשה. עד למפגש הנחלים ולאחר איבוד של כ-800 מטר גובה בסרפנטינות הטרייסר ישב לי ביד כמו אופנוע סופר-מוטו. כניסה זקופה לפניה עם ירידה חזקה על הבלם הקדמי בשילוב הורדת הילוך אגרסיבית המכניסה את האחורי לדריפט היו עניין שבשגרה בסיבובים האלה והרגישו מעולה. כל רכב 4 גלגלי ספורטיבי היה מזמן מבשל ומאבד את הבלמים שלו בשימוש אגרסיבי כזה ולהפתעתי בטרייסר 700 אפילו לא הורגש שינוי בתחושה ובעוצמת הבלימה - שאפו לימאהה.
ממשיכים מפסגה לעמק, עליות וירידות, סרפנטינות מהודקות, סיבובים מהירים ושיקיינים מכל הסוגים. המוביל שלנו לא מכבה את המתג והג'ננה ממשיכה כ-100 קילומטרים בהם לא זכינו אפילו לישורת אחת לנחמה והרגעות. היוונים מחויכים בקסדות, האיטלקי מבסוט על עדר הרוכבים מהלבנט שמשתף פעולה עם השטויות שלו והאופנועים נראים במקומם הטבעי ביותר. הטרייסר קל משקל, ועם קצת יותר מחצי מכל דלק, הוא שוקל פחות מ-190 ק"ג וזה ניכר מאוד ברכיבה ספורטיבית. צמיגי המישלן אחזו את האספלט האלפיני בעוצמה ואחרי פרק הסתגלות קצר למנח הידיים על הכידון ניתן לומר בוודאות שסעיף הספורט בספורט-תיור הצליח לימאהה. האופנוע לא נופל מאחיו הקטן והשמח, ה-MT-07 ואף ניתן לרכוב עליו יותר באגרסיביות בזכות המתלים המוקשחים. אם אתם מחובבי הווילי, נספר לכם שכאן זה קצת יותר קשה בגלל הזרוע האחורית המוארכת.
אנחנו מסיימים הפסקת קפה קצרה וממשיכים לסשן נוסף של 100 קילומטרים בהם נבצע גם צילומים. מדהים איך הפסקה קצרה ברכיבה כאילו עושה ריסטארט למוח ואינדוקס מחדש של כל השינויים הנדרשים בכדי לרכוב על האופנוע החדש, כך שמיד עם העלייה עליו הכל פתאום מרגיש טבעי כאילו היה שם תמיד וכך זה צריך להיות בכל אופנוע מסוגו.
הסשן השני היה מטורף עוד יותר ואחרי מעל 200 ק"מ של פניות ללא ישורות גם היוונים הרעבים שבעו והחלטנו שהגיעה השעה לבדוק את יכולות התיור של הטרייסר 700. עברנו למוד נינוח יותר, הגשם התחיל לרדת עלינו ומצאנו את עצמנו גם מרצון וגם מכורח הנסיבות רוכבים רגוע חזרה למלון. סיימנו את היום עם כ 250 ק"מ על מד המרחק ועם תחושה מאוד קלילה בישבן. המושב כל כך נכון ונוח שאני שוקל לבנות לעצמי כסא משרדי על בסיסו. סעיף התיור בטרייסר עובר בהצלחה רבה וניתן לזקוף אותו בראש ובראשונה למושב המפנק. מיגון הרוח הספיק גם לגבוה שכמותי, ואם זה לא מספיק ניתן להרים את המגן ל-7 ס"מ נוספים בקלות או להזמין מקטלוג האביזרים מגן רוח מקורי גדול יותר. עם שלל אופציות ואביזרים מקוריים לטרייסר בדמות מזוודות, תיקים, מושב מחומם, פנסים וגאדג'טים נוספים, ניתן לשער שרכיבת תיור תהיה מפנקת יותר ככל שנכניס את היד עמוק יותר לכיס.
איך לא חשבו על זה קודם?
הרושם שלנו מרכיבת הבכורה הוא חד משמעי במקרה הזה - הטרייסר 700 מצליח להגדיר מחדש את קטגוריית הספורט-תיור ולא רק זאת, אלא שהוא מצליח ליצור לעצמו נישה חדשה ועצומה במספר הלקוחות הפוטנציאליים בזכות המחיר וקלות התפעול. הוא מצליח לרגש ברכיבה ספורטיבית ומצליח גם להיות נוח וכייפי ברכיבת תיור. עם תג מחיר של 60,000 לגרסה מוגבלת הספק לבעלי רישיון עד 47 כ"ס ו-65,000 ש"ח לגרסה הרגילה, הוא זול בכמעט 20,000 שקל מאחיו הגדול ועולה כמעט חצי מאופנועים אחרים בסגמנט. לטעמנו, הטרייסר 700 מציע חבילה מאוד מוצלחת במחיר מאוד מפתה שגרמה לנו לתהות, איך לא חשבו להמציא אופנוע כזה קודם? יהיה זה מעניין לגלות בעוד שנה למשל, כיצד יגיבו אליו הרוכבים הצעירים או חובבי הרפתקאות אחרים שלא מעוניינים לקרוע עבורן את הכיס. אני מניח שבקרוב מאוד נקבל תשובה.
