צילום: קובי ליאני, יצרן
יש פתגם שאומר שאמיצים, פורצים את הדרך קדימה. חכמים, הולכים אחרי אלה שהצליחו למצוא את הדרך הנכונה. סתם, אין פתגם כזה. את זה המצאתי הרגע, אבל לפחות בכל הקשור לעולם האופנועים, המשפט הזה יכול בקלות לקבל מעמד של פתגם רשמי. ישנן כמובן יותר דוגמאות על יצרניות שניסו ונכשלו, אבל, הנה פתגם אמיתי - מי שלא מנסה, לא טועה (וגם לא מצליח). ימאהה למשל, אזרו אומץ ופרצו דרך עם משפחת ה-MT וטרם הצליח מישהו אחר לעלות על עקבותיהם בייצור אופנועים טובים במחיר נמוך (בזכות חלוקת הפלטפורמות). גם דוקאטי זכאים לקבל את סיכת האומץ עם ההחלטה לייצר אופנועים לקהל רחב יותר, מה שהעלה מאוד את המכירות הכלליות וכמובן הפך לגלגול המודרני של הסקרמבלר שלהם משנת 1962. מבחינת האיטלקים, אופנוע זה הפך להצלחה מסחררת ולדוקאטי הנמכר ביותר בשנתיים האחרונות עם 26 אלף יחידות עד חצי שנת 2016 מאז החל להימכר.
גם ברזומה של ב.מ.וו, המותג שעליו אנו רוכבים הפעם, יש שורה ארוכה של הצלחות בניהן ה-R1200GS אלוף העולם שגם דורו הראשון הצריך אומץ כדי להגיע לייצור. ועכשיו, ב.מ.וו אולי קצת פחות אמיצים, אבל הרבה יותר חכמים, כשהם השיקו לראשונה פרשנות משלהם לאופנת הסקרמבלרים המתגברת, עם גרסה שמבוססת על ה-RnineT, אופנוע הרטרו המודרני שלהם, אך עם שורה ארוכה של שינויים. את ה-R9T אנו מכירים היטב אחרי שנכחנו בהשקתו העולמית, בחנו אותו בישראל וגם בילינו על אוכפו זמן ממושך במספר הזדמנויות ולכן להשקת הסקרמבלר הגענו עם רשימה ארוכה של שאלות. זו הייתה השקה חריגה מאוד, שכולה הוקדשה לרכיבה (והרבה ממנה, כמו שאנחנו אוהבים) בלי בלבולי מוח. הבווארים פשוט נתנו לאופנוע החדש לדבר בעד עצמו ואוהו... הוא לא שתק לרגע.
האם יצליח לתת רושם של אופנוע חדש?
התשובה היא כן. לגמרי כן, כך שאם הדבר לא היה מוזכר בשמו והמארחים לא היו מציינים זאת בכל רגע, ממש היינו צריכים לשאול זאת כדי לוודא. השינויים שנעשו כדי ליצור את הסקרמבלר רבים, נרחבים וחורגים מסתם קוסמטיקה (ע"ע ימאהה). הגרמנים מספרים שהפילוסופיה מסביב לאופנוע זה הייתה הצורך לשמור על הזהות המשפחתית ל-RnineT, אבל בשינוי מועט של חלקים, להצליח ליצור אופנוע באופי חדש. בשלב זה, נוכל לומר שלפחות בנראות הדבר הצליח להם מאוד.
החזית שלו הפכה למינימאלית בהרבה מהאופנוע המקורי, עם פנס יחדי עגול, כידון רחב ומוגבה, לוח מחוונים יחיד עגול וקטן וכנף קדמית זעירה. מכל הדלק עשוי כעת מפלדה במקום אלומיניום, המושב צופה בעור חום חדשני (ב.מ.וו מספרים שעם השנים יקבל מרקם מיוחד שגם הוא תוכנן מראש) ומגיע בשתי תצורות - מושב יחיד או זוגי, הכנף האחורית והמחרשה עברו דיאטה והאגזוז שמגיע כעת מקורי מאקרפוביץ כסטנדרט, טיפס מעלה אל צדו השמאלי של האופנוע.
לטעמנו מדובר באופנוע נאה מאוד. אפילו יפה בצורה חריגה וכשרואים כמה עשרות כאלה חונים זה לצד זה כמקובל בהשקות עולמיות, הדבר מרשים אפילו יותר. אהבנו מאוד את איך שהאופנוע הזה עוצב והכל בו נראה נכון ומדויק כפי שמצופה מיצרנית גרמנית, אבל הפעם גם בטעם טוב. גם על האיכות הכללית אנחנו מסמנים 'לייק' - הגימור מוקפד, הריתוכים נאים ולא מצאנו שום פינה להתלונן עליה.
אז הוא נראה שונה. האם הוא גם בנוי אחרת?
גם הפעם התשובה היא כן. כי מלבד הפריטים העיצוביים שתיארנו קודם, ב.מ.וו ערכו ב-R9T מספיק שינויים כדי שיהיה להם אפקט על הרכיבה. אבל בשלב זה כדאי שנתחיל ב'אבל', שכן בהחלט מדובר כאן באבל גדול; ב.מ.וו החליטו לפשט את האופנוע בנראות וגם ברכיבים שהוא בנוי מהם מתוך המטרה ליצור לו אופי סקרמבלרי וגם להוזיל את מחירו. כך למשל המזלג הקדמי ההפוך המסיבי של האופנוע המקורי שהגיע מה-S1000RR, הפך למזלג רגיל בקוטר 43 מ"מ, עם גרמושוקות גומי וללא כוונון כלל. בנוסף לכך, זווית המזלג הוקהתה לרמה של 28.5 מעלות שטוחות למדי (במקום 25.5 מעלות ב-R9T) כדי למתן את תגובות ההיגוי. המתלה האחורי נשאר מסוג פראלבר ובבולם היחיד ניתן לכוונן רק עומס קפיץ ושיכוך כיווץ. מהלכי המתלים הוארכו ב-15 מ"מ ל-125 מ"מ מלפנים ו-140 מ"מ מאחור כדי לתת לאופנוע עוד קצת מרווח גחון לשימוש בתחום הלא סלול. אם כבר נגענו באבק, נספר שהחישוק הקדמי צמח ל-19 אינץ', האחורי נותר בקוטר 17 אינץ' ובישראל ניתן יהיה לקבלו עם צמיגי כביש - מצלר טורנס או עם צמיגי קוביות שמיועדות גם לשטח.
די בשינויים אלה כדי להשפיע באופן דרמטי (ולא בהכרח לטובה) על התנהגות כל אופנוע באשר הוא, אבל כאשר מניפים מעליו רגל ומתיישבים, מגלים שגם באופן שבו ממוקם הרוכב נעשו עדכונים. הכידון הוגבה והתרחב והמושב גבה ל-82 ס"מ מ-78.5 ס"מ, כך שהתוצאה היא תנוחת רכיבה זקופה מבעבר. זה כמובן לא הסוף, שכן גם הבלמים ירדו קומה במדף החלקים, ממונובלוקים רדיאליים, לקאליפרים סטנדרטיים של ברמבו שנושכים את אותם דיסקים צפים בקוטר 320 מ"מ.
עם כאלה שינויים, האופנוע בטוח מהנה פחות לרכיבה, נכון?
השינויים העיצוביים והטכניים אכן נרחבים והם בהחלט משנים את אופיו של האופנוע המקורי, אבל לומר שהסקרמבלר החדש מהנה פחות לרכיבה, לא נוכל, כי זה לא יהיה נכון. כפי שסיפרנו לכם קודם, המאחרים דאגו שנרכב למרחק גדול למדי, יותר מכפול מהממוצע בהשקות שבשגרה, כדי שנעמוד על שאלה זו ונחזור עם תשובה. כבר בהחלטה לשלוח אותנו למאות קילומטרים עם אופנוע שכזה יש מידה רבה של אומץ שכן ה-RnineT המקורי לא הצטיין בתחום זה. תנוחת הרכיבה שלו הכבידה על מפרקי הידיים, המושב הדק על הרקמות האגן והקשיחות של המתלים על רצף החוליות בעמוד השדרה, אבל לא כאן, לא הפעם.
ההיגוי של הסקרמבלר אכן מרגיש מעט איטי, אבל לא ברמה כזו שהופכת אותו לאופנוע עצל. ממש לא. ההיפך הוא הנכון. הוא מגיב בקלילות לדחיפות לתוך פניה, מצריך מעט מאוד לחץ על הכידון כדי לרכון לזווית חדה ולהפליק עצמו אל פניה בכיוון הנגדי. מרכז הכובד הנמוך מאוד שלו מקל מאוד על התפעול ועל האנרגיה שצריך להשקיע בהפעלת האופנוע ברכיבה מהירה, איטית או בתמרוני חניה. הקולגה הסלובני שאותו אני פוגש בהשקות רבות טען שפשוט התבגרתי ולכן התנוחה הזקופה "מדברת" אלי יותר ומחמיאה לעצמות המזדקנות, ואולי הוא גם צדק, אבל הסקרמבלר נוח יותר מהאופנוע שהקדים אותו באופן מוחלט. בשום שלב לא חשתי בצורך לשחרר את הידיים ולמרות ההזדקפות והעדר מוחלט של מיגון רוח, הוא מאפשר רכיבה בכ-130-140 קמ"ש בנינוחות או פרצים לעבר המהירות המרבית של 200 קמ"ש על האוטובאהן. כן, עוד קצת עומק במושב המעוצב היו תורמים לנוחות (יש מושב כזה באופציה עם עוד 3 ס"מ של ריפוד), אבל גם עמו, 150 ק"מ ב'לג' אחד חלפו ללא שום כאבים באזור שלא ראה שמש מאז גיל חצי שנה בכינרת.
המתלים של הסקרמבלר רכים יותר, רכים מאוד וזה עוזר מאוד בספיגת המהמורות ואספלט לא אחיד במרקמו בטח שבישראל. הרכות הזו מורידה במעט את גבולות היכולת עם נענועים שמתחילים להופיע קודם מאחור ואח"כ מלפנים אם דוחקים בו לרכיבה ספורטיבית מדי, אבל מדובר ביכולות גבוהות למדי ממילא. באופן אישי, ביקשתי מהמארחים להקשיח את עומס הקפיץ מאחור עד הסוף והדבר אכן שיפר את ההתמודדות עם המשקל (90 ק"ג לפני ציוד רכיבה ותיק). והבלמים? הרכיבים שבהם נעשה שימוש הפעם אולי פשוטים יותר, אבל הם עובדים לא פחות ממצוין. כוח הבלימה חזק בדיוק במידה שצריך וכלל לא מבהיל את הרוכב בהפעלה ראשונית, בניית הכוח ליניארית ומדויקת ומערכת ה-ABS לא ממהרת להתערב.
נתוני המנוע כמעט זהים. האם משהו בכל זאת השתנה שם?
כן, אבל תיכף ניגע במנוע. ביומיים של רכיבת ההשקה קיבלנו את כל המנעד שבין 33 מעלות חום לבין טמפרטורה חד ספרתית וגשם שוטף. מיני מבול שגרם לי לחפש פטיש, מסמרים וכמה קרשים לבניית תיבה. בוואריה נחשבת לאזור הרטוב ביותר בגרמניה, בקיץ כמובן. אבל בגשם או בשמש, צמיגי המצלר שהאופנוע נעל נדבקו חזק לכביש ובקטעים הנדירים שלא או בכאלה שהגזמנו עם פתיחת המצערת, בקרת האחיזה שהצטרפה לסקרמבלר ולא הייתה קיימת ב-RnineT תמכה והחלישה את התפוקה לרמה שמצליחה לעבור לאספלט מבלי לכשכש בזנב.
ברמת הברזלים, המנוע נותר ללא שינוי וזה אומר בוקסר מקורר אוויר/שמן בנפח 1,170 סמ"ק ומפיק 110 כ"ס ב-7,750 סל"ד. אבל מנוע זה כבר חויב לעמוד בתקן יורו 4 המחמיר יותר שהצריך התקנה של ממיר קטליטי גדול מבעבר וזה גרם לקיזוז במומנט ל-11.8 קג"מ ב-6,000 סל"ד מ-12.1 קג"מ באותה הנקודה בסל"ד. קשה לחוש בהבדל כה קטן בן המנועים, בטח כשבין הרכיבות מפרידים חודשים רבים, אבל אנחנו כן יכולים לספר לכם שהמנוע בסקרמבלר פועם חלק מאוד, זהו אולי מנוע השני צילינדרים החלק ביותר שפגשנו מעולם. זו אולי לא בשורה משמחת עבור חובבי הבוקסרים הישנים, שכן הפעימות הטרקטוריות שלהם נעלמו כלא היו. אולם במקומן מגיע אופי נעים מאוד לשימוש יומיומי, גם ברכיבות ממושכות עם שפע של כוח זמין.
יחסיי ההעברה שונו מעט כדי להתאים לאופי הסקרבמלרי והמצמד מחליק ונעים לשימוש. אם בכל זאת נרצה להלין על משהו, יהיה זה על תיבת ההילוכים שלא עוצרת את מהלך הרגלית מטה גם כשההילוך הראשון משולב ומעלה כשההילוך השישי משולב. כך למעשה, ללא שום חיוויי לסל"ד ולהילוך הנבחר בלוח המחוונים הקטן, הרוכב נותר ללא היכולת לדעת באמת שהתיבה משולבת להילוך הנמוך או הגבוה ביותר. בנוסף, גילינו שמהלך המצערת החדשה ארוך כל כך, שלא ניתן להגיע ממצב התחלתי ישר של כף היד עליה לפתיחה מקסימלית. כדי לעשות זאת, צריך לכופף את פרק כף היד, הזרוע ואפילו הגב בצורה מוגזמת, או לעשות זאת בשני מהלכים. לא אידיאלי בעקיפות למשל, בהן הרוכב מעוניין לקבל את מלוא תפוקת המנוע.
אז הוא נוח יותר, נעים יותר, לא פחות יפה או ביצועיסטי. ובכל זאת, מי צריך כזה אופנוע?
בכל הקשור לאח המקורי, ה-RnineT רודסטר, השאלה בהחלט הייתה עניין של רצון ולא צורך. הוא לא ענה על שום צורך ממשי בחיי היומיום של האופנוען, מלבד הרצון לרכב על כלי מגניב, חריג וכזה שמאפשר לך לשחק איתו בפירוק והרכבה. הסקרמבלר החדש כבר מדבר בשפה שונה לגמרי. עם נוחות משופרת בזכות מתלים רכים יותר, תנוחת רכיבה זקופה וניטרלית ויכולת גמיאת מרחקים גדולים, הוא יכול לשמש בכיף כאופנוע יומיומי וגם כזה שיכול לקחת אתכם לטיולי מועדון ארוכים. שטח של ממש או חוף ים (אין כזה בסביבת מינכן) לא הזדמן לנו לנסות, אבל אווירה של חופש ואופנוע שמסוגל להמון, הוא כן השאיר אצלנו וזה בדיוק מה שסקרמבלר אמור להציע - רבגוניות.
הבשורה החיובית האחרונה שיש לנו להעביר לכם במבחן זה היא שכשה-RnineT סקרמבלר החדש יגיע לישראל בספטמבר הקרוב, הוא יהיה זול משמעותית מה-RnineT רודסטר עם תג מחיר של 119,000 שקל במקום 135,000 שקל. הוא יוצע גם לבחירה עם צמיגי שטח מצלר קארו 3 ועם רשימה ארוכה של אביזרים כעומק הארנק שלכם.
על הצד הטכני:
מנוע: בוקסר, 1,170 סמ"ק
קירור: אוויר/שמן
הספק: 110 כ"ס ב-7,750 סל"ד
מומנט: 11.8 קג"מ ב-6,000 סל"ד
העברת כוח: דרייב-שאפט
מזלג קדמי: רגיל, ללא כוונון, 43 מ"מ קוטר, 125 מ"מ מהלך
מתלה אחורי: פראלבר, זרוע חד צדית, בולם יחיד, מהלך 140 מ"מ, כוונון עומס קפיץ ושיכוך
צמיג קדמי: 120/70 R19
צמיג אחורי: 170/60 R17
בלם קדמי: צמד דיסקים 320 מ"מ, קאליפרים ברמבו
בלם אחורי: דיסק יחיד 265 מ"מ, ברמבו
ABS: יש
בקרת אחיזה: יש
גובה מושב: 82 ס"מ
משקל: 220 ק"ג
מחיר: 119,000 שקל
כל עולם הדו-גלגלי בוואלה! רכב
לייק אחד ואתם חברים בקהילה המוטורית הגדולה בישראל