צילום: קובי ליאני
לאורך חודשים רבים וגם שנים, שוק מכוניות הדיזל כמעט שנעלם מישראל. נוסחת המיסוי הירוק זרקה את לוגמי הסולר לקצה סקאלת המיסוי וקברה מנועים חסכוניים אלה בעיקר בשוק המוניות ורכבי פנאי ענקיים שבהם המחיר ממילא כמעט זניח. אבל בתקופה האחרונה, בעקבות הקשחת העמדות גם בחזית האירופית עליה בעיקר מתבסס שוק הרכב הישראלי מבחינת התקינה, מנועי הדיזל שיפרו את נתוני הפליטה וסילוק המזהמים והחלו לצעוד במעלה הירוק של טבלת המיסוי.
רנו פלואנס הפתיעה והגיעה לארץ במהלך תמוה ומפתיע באותה המידה, עם מנוע דיזל וההצלחה לא אחרה לבוא עם מספרי מכירות נאים. אולם לאחרונה, החלה זו להיחלש משתי סיבות: כבר זמן רב שלא עודכנה (אם כי מחליפתה כבר הוצגה) ושנית, היא מתקשה משהו בשוק היד השניה, אשר בעצמו מהווה מנוע צמיחה לשוק הרכב החדש. לנישה זו בדיוק מנסה להיכנס המתחרה הדיזלית הראשונה מקוריאה - הפורטה של קיה. המשפחתית המוכרת עברה לאחרונה מתיחת פנים ובין גריל לפנסים, מתחת למכסה הארוך הוכנסה יחידת כוח חדשה ומסקרנת. יצאנו עמה מיד למבחן דרכים וגילינו דרך חדשה-ישנה לחסוך בהוצאות הנסיעה.
אפקט המומנט
את המשפחתית של קיה, הפורטה אנו מכירים כבר ממספר הזדמנויות שבחנו ונהגנו בה מאז שהוצגה ולכן נתמקד הפעם בעיקר בהכנסה של מנוע הדיזל החדש לשימוש בה. זהו מנוע ארבעה צילינדרים בנפח 1.6 ליטר מוגדש טורבו אשר מפיק 136 כ"ס (6 יותר מאשר בגרסת הבנזין המקבילה) ב-4,000 סל"ד וכן לא פחות מ-30 קג"מ (16 קג"מ בגרסת הבנזין) בתחום נמוך מאוד שבין 1,750 ל-2,500 סל"ד (לעומת 4,850 סל"ד בגרסת הבנזין). הנתונים האלה אומרים שהמנוע הדיזלי כצפוי גמיש באופן משמעותי מזה הבנזיני ומפיק יותר כוח בפחות סל"ד ומאמץ.
בעוד גרסת הבנזין משתמשת בתיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית עם 6 הילוכים, גרסת הדיזל מבצעת שדרוג כפול. לזו יש 7 הילוכים והם שוכנים בתוך תיבה דו-מצמדית גם כן. השילוב בין השניים לא פחות ממצוין. מיד כשמתחילים בנסיעה בגרסת הדיזל של הפורטה, הגמישות המרשימה של המנוע שמעבירה אל הגלגלים הקדמיים כל כך הרבה מומנט, מזיזה את הקוריאנית בזריזות וללא מאמץ. כל נגיעה בדוושה המינית מתורגמת מיד להאצה שנעים לחוש בכל סוג של דרך, במיוחד בכביש המהיר. בעיר היינו ממש צריכים להיות קשובים ודרוכים כדי לחוש בהעברות ההילוכים; הן כל כך מהירות וחלקות שקשה להאמין שמדובר בתיבה דו-מצמדית.
לתחושתנו, הקוריאנים הצליחו להעמיד תחרות משמעותית מאוד לתיבות המתוחכמות של פולקסווגן (DSG) ואולי אף להתעלות מעליהן בכל הקשור לעידון בפעולה. בכביש המהיר, הרגשנו בדיוק את היעילות של יחסי ההעברה בתיבה. ההילוך הרביעי (מתוך שבעה) כבר מציג יחס העברה ישר (1:1) ואחריו, שלושה הילוכי יתר (יחס קטן מ-1 לסיבובי המנוע). לכן, כשמשייטים ב-100 קמ"ש בהילוך השביעי והאחרון, המנוע מסתובב בכ-1,700 סל"ד בלבד, בחרישיות ובחסכוניות מרשימה. הבדיקה שלנו הניבה צריכה של מעל ל-20 ק"מ לליטר התנאים אלה, עם גיחות להאצות ומהירויות מעט גבוהות יותר.
המדידות שלנו מצאו גם צריכה של כמעט 14 קילומטרים לליטר בפקקים של גוש דן והממוצע שלנו עמד על 17.6 קילומטרים לכל ליטר סולר. אבל חוץ מחיסכון, הכוח הרב של מנוע זה, מאפשר לפורטה להאיץ בנחישות גם מעמידה ל-100 קמ"ש (תוך 9 שניות) והאצה מ-80 ל-120 קמ"ש (תוף 7 שניות), בזכות הכוח והתגובה המהירה של תיבת ההילוכים.
המעבר ממנוע בנזין לדיזל בפורטה הוסיף לה מאה קילוגרמים במדויק, רובם ככולם בחזית, שכן מנועי דיזל, משיטת פעולה שונה, כבדים יותר ממקביליהם הבנזיניים. תוספת המשקל גררה כיול מחדש של המתלים בהתאם והפורטה נשארה מכונית נוחה ונעימה לנסיעה. בתחום העירוני היא מרגישה מעט קשיחה, אבל כשיוצאים מהעיר, הרכות מורגשת והיא מסייעת לה לטפל במגוון רחב של שיבושים. תוספת המשקל בחזית גורמת לפורטה להפגין יותר תת היגוי מהמקובל כשמנסים להכתיב לה קצב נהיגה ספורטיבי לו היא אינה מיועדת.
עדכון קל וחשוב
הפורטה, מלבד מנוע הדיזל, עברה עדכון של אמצע החיים. זה כלל טיפול במראה החיצוני שגרם לה להראות דומה יותר לאחות הגדולה, האופטימה. זה נעשה על ידי החלפת הגריל לגדול בהרבה, עם רשת פנימית כמו של האופטימה לפני העדכון האחרון. כמו כן, יחידות תאורה חדשות הותקנו והן נראות מודרניות יותר. מכנסה המנוע שונה בהתאם והתוצאה בהחלט נאה. לא שוברת את מוסכמות העיצוב או משהו שיגרום למעצב איטלקי לשפשף את העיניים, אבל בהחלט ראוי ונאה.
השעות הרבות שבילינו בנהיגה בפורטה דיזל אפשרו לנו לחוש היטב את תא הנוסעים שלה וזה נותר כמעט ללא שינוי ביחס למוכר. המושבים רכים ותומכים, תנוחת הנהיגה טובה בסך הכל בזכות הכוונון להגה לעומת המושב וגם המרחב בתא הנוסעים מקבל ציון טוב מאוד בזכות בסיס גלגלים באורך 270 ס"מ. במרכז הדשבורד ישנה כעת מערכת מולטימדיה חדשה, שמישרת קו עם המקובל היום, מבחינת החיבור לאינטרנט (הסמארטפון שלכם ישמש כנקודה חמה), אפליקציות וניווט וייז.
תא הנוסעים של הפורטה דיזל מאוד מתאים לאופיה של המכונית. אמנם הפלסטיקים מעט כהים בה, אבל המושבים נוחים והקבינה מבודדת היטב מרעשי הסביבה, ברמה כזו שהופכת אותה לקרוזרית מאוד נעימה בנסיעות ממושכות. מה חסר לנו בה? מערכות בטיחות מודרניות להתראה בפני תאונה, כפי שהורגלנו למצוא ספורטאז', אך ניתן להתקין ברכב בתמיכת היבואן את מערכת המובילאיי הישראלית.
לנוהגים למרחקים
קיה פורטה דיזל מביאה עמה לשוק תכונות שכבר חשבנו שלא נראה עוד בישראל - מנוע דיזל ויתרונותיו בתחומי המומנט וצריכת הדלק וכמובן תיבת הילוכים כפולת מצמדים שתענוג לתפעל. הפורטה דיזל הצליחה להשיג ציון ירוק גבוה מאוד (4) ולכך לא רק השפעה על הסביבה, אלא על פרמיית המיסוי שמוצמדת למחירה ולכן זה עומד על 133,900 שקל, 3,100 שקל יותר בלבד מאשר גרסת הבזנין. הדבר אומר שנקודת האיזון בין כלי הרכב (בחישוב המחיר ההתחלתי והחיסכון הצפוי בעלות הדלק) כבר אינה כה רחוקה ואתם לא חייבים לנהוג למרחק עצום כדי ליהנות מיתרון זה.
גרסת הדיזל בשל כך, עשויה להצליח יותר מאחותה עם מנוע הבנזין, אשר נשארה מעט בצל ביחס לשאר דגמי קיה בישראל, או האלנטרה, האחות התאומה מיונדאי. הפורטה דיזל תתאים מאוד לא רק למי שמבלה בעצמו זמן רב בכביש, אלא לשוק המוסדי, לציי הרכב (נהגי הייטק-ליסינג גומאים מרחקי נסיעה גדולים בהרבה מהממוצע) וכמובן לשוק המוניות, אך לא לשם מכוונת בהכרח היבואנית. בשורה התחתונה, מדובר במכונית משפחתית גמישה, יעילה ועשויה להיות משתלמת, מאוד.
