הזינוק במסירות הרכב: צמיחה אורגנית או פירמידת אשראי?

אוגוסט הוא אחד החודשים העסקיים העצלים ביותר בשנה. הצפיפות בכבישים יורדת, ענפי המסחר עוברים להילוך זחילה והאוכלוסייה המקומית נודדת בהמוניה לארצות הנכר בחסות "דילים" וטיסות מוזלות. גם הספקים בחו"ל מתייחסים לחופשת הקיץ המקודשת שלהם באדיקות.

בענף הרכב הישראלי נחשב אוגוסט לחודש רגוע במיוחד, הן בשל התנועה הדלילה של הלקוחות והן בשל החופשות המרוכזות של העובדים בענף הרכב עצמו. אבל ב-"2016 המשוגעת", אפילו המתווה העונתי המוכר והידוע נשבר. נתונים שפורסמו אתמול מגלים כי בחודש אוגוסט נמסרו בישראל 27,490 כלי רכב חדשים, זינוק של כמעט 30% לעומת אוגוסט אשתקד.

בסך-הכול עומדות המכירות המצטברות מתחילת השנה על מעט יותר מ-220 אלף כלי רכב ולחובבי הטריוויה זה אומר קצב מכירות של כ-930 מכוניות ליום, כ-110 מכוניות בממוצע לשעת עבודה אחת או כמעט שתי מכוניות חדשות שנמכרו בישראל בכל דקה של עבודה. והשוק לא מרים בינתיים את הרגל מהגז. מתחילת חודש ספטמבר כבר ספרנו חמישה מבצעי מכירות, חלקם משמעותיים, וכל זה לפני שהתותחים הכבדים החלו את מתקפת סוף השנה שלהם.

כאשר נכנסים לעומק טבלת המכירות מגלים עוד כמה שיאים מרתקים. ניקח למשל את קבוצת כלמוביל. בשמונה חודשים בלבד הצליחה החברה לשבור את שיא המכירות השנתי שהשיגה קבוצת יבוא רכב בודדת כלשהי בשלושת העשורים האחרונים (השיא הקודם שייך לדלק רכב, עם 42 אלף מכירות בשנת 2009). לא פחות מ-46,587 כלי רכב חדשים מבית יונדאי, מיצובישי ומרצדס עלו על כבישי הארץ בינואר-אוגוסט. אפילו מרצדס, שנחשבה בעבר למותג "בוטיק" עם פוטנציאל חדירה מוגבל ושולי רווח גבוהים, מסרה מתחילת השנה קצת יותר מ-2,900 כלי רכב. לשם השוואה, בתחילת העשור קצב המכירות השנתי של מרצדס עמד על כ-900 יחידות.

התופעה הזו אינה חריגה השנה בפלח רכבי היוקרה. כמעט כל מותגי היוקרה המובילים רשמו ב-2016 מספרים שבשנים קודמות היו מזוהים עם מותגים "עממיים". אאודי חרכה את הטבלה עם לא פחות מ-3,561 מסירות בינואר-אוגוסט. ב.מ.וו כבר ניצבת עם למעלה מ-2,300 מכירות מתחילת השנה, לקסוס חצתה את רף ה-1,000 יחידות, וולבו נמצאת במרחק קטן מלקסוס והשנה עוד לא הסתיימה. טווח המחירים הטיפוסי בפלח הזה, נזכיר, מתחיל באיזור ה-40 אלף דולר ומגיע עד 400 אלף דולר ויותר ליחידה.

בתוך כל חגיגת המכירות והמסכים הירוקים אפשר למצוא גם חריגים שרשמו ירידה (מאזדה וסוזוקי) או לכל היותר עלייה חד ספרתית מתונה (ניסן וטויוטה). כל היבואנים היפנים "חטפו" השנה התחזקות דו ספרתית בשער הין ביחס לשקל, מה שהגדיל את הוצאות המימון שלהם וכנראה גם הקטין את המוטיבציה של היצרנים לנקוט מדיניות של היצף. צריך לזכור שגם ליצרנים יפנים שמייצרים באירופה יש עדיין בסיס רחב של עלויות מבוססות מטבע יפני.


את הירידה המשמעותית ביותר רשמה מאזדה, מה שמתבטא גם בדוחות הכספיים של היבואנית דלק רכב, שרשמה ברבעון השני את הרווח הנקי הרבעוני הנמוך ביותר מזה שנים. ההסבר מופיע בדוח: "במחצית השנייה של 2016 נוצרו לחברה הוצאות מימון נטו של כ-117 מיליון שקל, מהם כ-97 מיליון נוצרו משערוך ההתחייבויות בין עקב התחזקותו במחצית השנה ב-15.4%".

גם סוזוקי וטויוטה נהנו רק בקושי מקרן השפע הכוללת של השוק, בין השאר בשל קשיי אספקה של היצרנים שלהם ומחסור בדגמי מפתח. הצמיחה של ניסן היתה צנועה מאד, למרות הרחבת מגוון הדגמים.

החריגה הבולטת ברשימת המותגים היפנים היא מיצובישי שממשיכה להפציץ את השוק הישראלי מסיבותיה שלה. אם למישהו יש ספק לגבי החשיבות שמייחסת מיצובישי לשוק הישראלי, נציין שבישראל נמכרו מתחילת השנה יותר מכוניות "אטראז'" ו"אאוטלנדר" מאשר ברוב מערב אירופה.מהנתונים האלה אפשר להגיע לשתי מסקנות. הראשונה היא שאפילו גורמי הרקע החזקים שדוחפים כיום קדימה את שוק הרכב הישראלי - הריבית הנמוכה, הון פנוי בהיעדר אלטרנטיבות השקעה וערוץ ה"אפס קילומטרים" - אינם יכולים לגבור על כוחה של נדנדת שערי המטבע. המסקנה השנייה היא שיבוא מותגים, רצוי כאלה שמופזרים על כמה מטבעות, היא כמעט הכרח להישרדות ולשגשוג של יבואן בשוק הרכב הישראלי.

כדי להציץ לנבכי המכניזם האמיתי שמניע כיום את המכירות בשוק הרכב הישראל, אנחנו בוחנים כהרגלנו את הדוח החצי-שנתי של חברת הליסינג אלבר - השחקנית העצמאית הגדולה ביותר בשוק הרכב המשני. אלבר סיימה את המחצית עם עלייה נאה ומכובדת ברווחיות, אך אין לזה קשר רב לשוק הליסינג התפעולי, שאלבר היא אחת המובילות בו. הכנסות החברה מליסינג תפעולי במחצית שמרו על יציבות, עם ירידה קלה של כחצי אחוז.

האקשן הרציני מתרחש בסעיף ההכנסות "מסחר בכלי רכב", או במילים אחרות - משוק ה"אפס קילומטרים". הכנסות החברה מהסעיף הזה הגיעו במחצית הראשונה של 2016 לכ-430 מיליון שקל, זינוק של 37.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השני בלבד זינקו הכנסותיה ב-32.8% לעומת הרבעון המקביל ב-2015 ואלבר מעריכה את הזינוק בכלל השוק בכ-40%.

בתרגום למספרי מכירות, ובהתחשב בעובדה שרוב רכבי ה"אפס קילומטרים" נמכרים בטריטוריה הזולה של השוק, הרי שאלבר מכרה במחצית בלבד למעלה מ-4,000 כלי רכב חדשים. תחזית המקורות הכספיים שלה מאמצע 2016 עד אמצע 2017 מגלה שהיא חוזה לקבל תזרים הכנסות של כ-1.5 מיליארד שקל ממכירת כלי רכב (כולל רכבי ליסינג משומשים) והכנסות בהיקף דומה גם עד אמצע 2018. בהערכה זהירה זה אומר קצב מכירות "אפס קילומטרים" שנתי שיכול לחצות את רף העשרת אלפים יחידות. אם היינו משבצים את הנתונים הללו בטבלה הכוללת של היבואנים היתה אלבר מתמקמת בקלות בעשירייה הפותחת. אלא שכמובן מדובר במכירות "חוזרות", שכבר מופיעות כמכירות של היבואנים.

הפעילות הזו היא כה מרכזית עד שאלבר מצאה לנכון להקים בשנה שעברה זרוע מימון רכב משלה, שעוסקת במתן אשראי לרכישת רכב ללקוחות פרטיים. נזכיר, שאלבר היא לא השחקנית היחידה וכל מתחרותיה הגדולות בדירוג, ובמיוחד "קל אוטו" (שכיום שיווק רכבי אפס קילומטרים הוא אחת מפעילויותיה המרכזיות), נהנים מאותה גאות. לפיכך, לא היינו מופתעים לגלות, שהיקף מכירות האפס קילומטרים יחצה עד סוף השנה את ה-50 אלף מכוניות, כשישית מהשוק.

אז מה היה לנו שם? חברות ליסינג, שעושות מעט מאוד רווחים מעסקי הליבה שלהן, מגייסות אשראי זול משוק ההון ובכסף הזה (שחלקו מגיע מקרנות פנסיה), בצירוף אשראי ספקים של היבואנים, הן משתמשות כדי לרכוש רכב חדש בהנחות, ולשווק אותו ללקוחות פרטיים שרוכשים מהן "רכבי אפס קילומטרים" עם קצת פחות הנחות, אבל באמצעות אשראי יקר יותר שמעניקה להם חברת הליסינג עצמה או הבנקים.

זו פירמידה מרשימה ורב-שכבתית של אשראי על גבי אשראי, שבו כולם מלווים לכולם ומנסים לגזור קופון מהפרשי הריבית תוך כדי התהליך. כל הפירמידה הכבדה הזו נשענת על יכולתם של הרוכשים להחזיר את האשראי שלקחו ובטוחה משמש מחירון הרכב המשומש - שמונשם גם הוא מלאכותית בשוק משומשות שעולה על גדותיו. ומה אם חלילה איזה גורם כלכלי חיצוני יערער את יציבות הפירימידה? יש להניח הלקוחות הקטנים יאבדו את הרכב, ובמקביל גם יחטפו מהמחיקות של קרנות הפנסיה ושל תיקי ההשקעות שלהם. אבל לקלקל את החגיגה עם נבואות שחורות. בינתיים נראה שכולם אופטימיים לגבי המשך צמיחת הפירמידה בשנים הבאות. עובדה: בחודשים האחרונים ביצעו יבואני רכב רכישות של שטחי לוגיסטיקה לאכסון ומסירת רחבי בהיקף של יותר מחצי מיליארד שקל.