במהלך החודשים האחרונים פרסמנו שורה של כתבות שעוסקות במערכת היחסים המורכבת של נהגי הדו גלגלי הממונע בישראל ושל נהגי המכוניות, אך בתוך הסבך התחבורתי הצפוף במדינה נעים גם עשרות אלפי רוכבי אופניים ובכללם 15 אלף רוכבי אופני כביש שנעים על כבישי ישראל ומספרם עולה בהתמדה משנה לשנה.
ההערכות הן, כי מידי שנה מצטרפים לקהילת הרוכבים עוד 800 רוכבים שנאלצים להתמודד עם תרבות הנהיגה האלימה שהתפתחה כאן. עשרות תאונת מתרחשות בארץ, בהן מעורבים רוכבי אופניים. האומנם הסטטיסטיקה המצערת היא עובדה מוגמרת? האם נגזר על רוכבי האופניים בישראל לרכוב בחשש תמידי וקיומי לחייהם? והיכן אחריותם של הורכבים לשכיחות התאונות?
דרור פקץ', מאמן אופניים בכיר, ופרשן בערוץ הספורט: "חוסר הסבלנות של הנהגים בישראל פשוט נוראי. וכל שיהוי של שניה שנגרם בשל נוכחות של אופניים על הכביש, נחווה אצלם כסוף העולם. באיטליה למשל, רוכבי אופניים מקבלים יחס של מלכים ואפילו נהגים מגישים להם מעת לעת מים, ואילו בישראל אנו זוכים במקרים רבים לקללות".
גם ניב ליבנר, לשעבר אלוף ישראל באופני כביש, שרכב בשורות הקבוצה המקצוענית האיטלקית 'אמורה&ויטה', מגנה את תרבות הנהיגה בישראל: "אנו זכאים לנוע בדרכים בדיוק כמו כל כלי רכב אחר וכיבוד זכות זו כמו גם הקפדה על שמירת מרחק של 1.5 מ בין כלי הרכב לרוכב האופניים יעזרו לכולנו לחזור בשלום. ההקפדה על מרחק בטחון מעוגנת חוקית כבר במספר מדינות באירופה, בארהב ואוסטרליה".
העמדה של ניב ודרור מייצגת במידה רבה את הלך הרוח בקרב רוכבי אופני הכביש בישראל. כל הרוכבים עימם דברנו מעידים על חוסר התחשבות מצד הנהגים וחשש קיומי וממשי לחייהם ודורשים כי משטרת ישראל תעלה באופן משמעותי את רמת הנוכחות שלה בכבישים בהם יש מספר רב של רוכבים.
מי שומר עלינו בכלל?
אחת מההחלטות השגויות והמאוד מסוכנות שמקבלים רוכבי האופניים, היא עבירה על תקנה 129 א' שקובעת כי בדרך שאינה עירונית, בקבוצה המונה עשר רוכבים לפחות חייב להיות מלווה ברכב, אומר עו"ד אלעד שור, אחד מעורכי הדין הבכירים בארץ בתחום דיני התעבורה ורוכב אופניים מיומן, שמסביר כי בנוסף לכך, לא קיימת הקפדה מוחלטת גם על סעיף החוק שקובע כי רוכב אופניים ירכב קרוב ככל האפשר לשפתו הימנית של הכביש. "מדובר על שתי עבירות בעלות פונטציאל הרג גבוה", מסביר עו"ד שור. "כמו כן, החוק אינו מתיר רכיבה בכבישים מהירים, אולם המציאות מלמדת כי ישנם לא מעטים שמחליטים דווקא לרכוב במלכודת המוות הזו."
גם דרור פקץ' מודה כי לא כל הרוכבים ממלאים אחר חוקי התנועה: "ישנם מקרים רבים בהם היעדר שליטה וחוסר תשומת לב של הרוכב הלא מיומן גורמים לו לעתים לסטות מהשול ולבצע תנועות חדות עם הכידון, אך בעוד שאנו מזהים הפנמה של הרוכבים לסיכון ועליה בשיעור הציות לחוק, בקרב הנהגים נדמה כי הם ממשיכים לנהוג כאילו הכביש נרשם בטאבו על שמם".
לעמדתו של דרור מצטרף צחי בויגן, מאמן אופניים בכיר ומנהל קבוצת IGP. אלוף ישראל פעמיים בעבר באופני כביש ונגד השעון: "באחריות רוכב האופניים לדאוג לנראות על הכביש . משמע, שימוש באביזרים כגון נצנץ, בגדים זוהרים ועוד. בעיית הנראות חמורה יותר אצל רוכבים הרוכבים לבד וללא רכב ליווי .יחד עם זאת גם ברכיבה קבוצתית הרכב לא תמיד בנמצא אם בגלל שנאלץ לעצור לעזור לרוכב כלשהו או מכל סיבה אחרת".
ניב ליבנר שכיום מאמן ומנהל ספורטיבי של נבחרת ישראל באופני כביש לנשים, מחזק ומוסיף כי יש בהחלט מקום לשיפור התנהלות מצד הרוכבים. "חלקנו מסכנים ומסתכנים ולא מכבדים מספיק את הסביבה.חלקנו לא עושים מספיק בשביל להקטין את הסיכונים. יש רוכבים שבוחרים להתאמן על כבישים שחלקם מסוכנים לרכיבה, וחלקם אף אסורים לרכיבה. חלקם עמוסים ומהירים, בחלקם שזורים מחלפים. בזמן הרכיבה, לא כל הרוכבים דואגים להקפיד להיות צפויים ולתקשר עם הנהגים, שפעמים רבות לא ממש מבינים שרוכבי אופניים הם בעצם כלי רכב בתנועה. בעולם מקובל שרוכבי אופניים, בכבישים בין עירוניים, רוכבים בזוגות גם בכבישים ללא שוליים.
והיכן משטרת התנועה?
ניכר לדברי דרור פקץ' כי באגף התנועה מתחילים להבין את מה שכולם כבר רואים, רוכבי האופניים הם חלק אינטגרלי מכבישים הישראלים ולכן גם המשטרה מגבירה את תשומת הלב לרוכבי האופניים. ניב ליבנר מחדד כי הוא מצפה שעיקר השיפור יבוא לידי ביטוי ברצועת הזמן המסוכנת לרוכבי האופניים שעות הבוקר המוקדמות, בה רבים נוהגים במצב של חוסר כשירות שיכורים ומסוממים או עייפים. לדבריו, "גוף נוסף שיכול לתרום לבטיחות רוכבי האופניים הוא "נתיבי ישראל", שיכולים לשפר את נקיון השוליים בכבישי הרכיבה".
למשטרת התנועה יש תפקיד מהותי בהבטחת שלומם של הרוכבים אולם היא אינה יכולה למנוע מרוכב עייף לסטות מהשול או לחדור לאמצע הנתיב במהלך דיווש איטנסיבי. כאן , מסביר עו"ד שור נדרשת מודעות של הרוכבים. ועל מנת שכל הרוכבים ישובו לבתיהם בשלום, ביקשנו כל אחד מהבכירים שהתראיינו לכתבה לתת את הטיפ מציל החיים שלהם:
דרור פקץ': לרכב באופן עצמאי זה נהדר אולם רוכב שרוצה להעלות את רמת המיומנות שלו וכפועל יוצא מכך גם להגביר את רמת הבטיחות, חייב אימון אישי והדרכה בנוגע לשמירה על קווים ישרים והתחמקות ממכשולים הקיימים על הכביש כגון בורות ומפגעי בטיחות נוספים.
ניב ליבנר: קיימים "נצנצים" יעודיים ליום, שבולטים מעבר לק"מ. בהקשר הזה, בזמן תכנון מסלול הרכיבה, יש לתת את הדעת האם השמש צפויה לסנוור את הנהגים שמגיעים מאחורי הרוכב ולהקשות את זיהויו.
צחי בויגן: כל הגורמים שמנו חבריי יתרמו לצמצום התאונות, אך הקטנה דרמטית במספר התאונות מחייבת ההכרה בלגיטימיות של זכות רוכבי האופניים לנוע בכבישים והסדרה חוקית של שמירת המרחק בין הרכב לרוכב האופניים.
בהקשר זה מציין עו"ד אלעד שור כי בקרוב הוא צפוי ליזום מהלך להסדרה חוקית של הענין תוך רתימת לשכת עורכי הדין לכך.
לייק אחד ואתם בקהילה המוטורית הגדולה בישראל