לצעירים לא איכפת מה זה, העיקר שהם לא צריכים לנהוג בכלל

לו הציעו לכם לפני שבע שנים להשקיע בענף המוניות, הייתם נוחרים בבוז. המוניות היו הילד הכי מכוער בענף התחבורה - בלי תואר, בלי כבוד ובלי שמץ זיקה לקדמה. כש"אובר" נכנסה לתמונה, הדימוי התדרדר עוד. ליד החדשנית מסן פרנסיסקו, נראו המוניות כמו שארית מיושנת בעולם שהלך ונכבש על ידי "תחבורה שיתופית" בתשלום, בלי פיקוח מוסדות המדינה.

בתוך אלה צמחה Gett, אפליקציה שהכריזה שתעבוד רק עם מוניות מסורתיות. ל-Gett אין ייחוד. כל הכלים בניהול צי הרכב ושירותי ההסעות שיש לה, קיימים באפליקציות המקבילות: אובר הענקית, "ליפט" שצועדת בעקבותיה, "ויה" הישראלית שמשגשגת בניו יורק ועוד.

כוחה של Gett אינו בקניין רוחני בלעדי שפותר בעיה נפוצה, וגם לא בהמצאת צורך חדש שיהפוך ללהיט. לא הטכנולוגיה משכה את הנהלת פולקסווגן לחברה הישראלית, כי אם האסטרטגיה העסקית שתסלול את הדרך לדומיננטיות בתחום שמשתנה מאוד בעת הזו, ובמהירות.

דור העבר מוקסם מחזון המכונית האוטונומית. ובגלל שהמכונית איננה בבעלות פרטית אלא שיתופית, היא משרתת אנשים שונים.

את האוטונומית העתידנית מזמינים באפליקציה והיא מסיעה ליעד שבו היא אוספת את הנוסע הבא, היא גם תחבר באמצעים טכנולוגיים מתקדמים בין נוסעים בכיוונים דומים, תחלק ביניהם את התשלום ויהיו בה עוד כהנא וכהנא פיצ'רים חדשניים. בני דור העבר מאמינים שזו מהפכת התחבורה, ושהיא תקרה בעתיד.

Gett הבינה שמהפכת התחבורה אינה טכנולוגית, כי אם תרבותית והיא מתחוללת כבר עכשיו בגלל שינוי בהרגלי החיים. היא מגשימה את החזון האוטונומי היום, ונותנת מענה לציבור שמעדיף לגור במרכזי הערים שאין בהם חניה אבל אפשר לסמוך על תחבורה ציבורית. Gett היא המענה התחבורתי לדור שאינו רואה ערך בבעלות על רכוש וציוד. שיקראו לו "מונית" שיקראו לו "אוטונומית", מה זה משנה, העיקר שלא צריך לטפל, אפשר לשכוח ממנו בסוף הנסיעה וללהג ברשת החברתית תוך כדי.

Gett פעילה בענף שכל המדינות מנהיגות בו פיקוח הדוק וכללים קשוחים, אך חומקת מהם. כך למשל הצליחה להנחיל דמי ביטול נסיעה, להנהיג תעריפים משתנים לפי גודש שאינם צמודים למחירון המפוקח, לבצע הסעות שלא בהסדר הקבוע משדה התעופה, לאפשר חלוקת תשלום בין נוסעים זרים,וסינון נסיעות לפי כדאיות והתאמה לנהגים.

אלה דברים שלא קיימים ואף אסורים במוניות רגילות, ואפשריים עם Gett בזכות הגדרות חמקמקות של מהות החברה, תכלית פעילותה, ופרצות בחוק, שנכתב לפני עידן האפליקציות.

פלא הוא שלמרות כיפוף הכללים, Gett מתקבלת בברכה על ידי השחקנים הוותיקים בענף ולא מקוממת עליה את הרשויות. זאת בניגוד ליריבה אובר, שסובלת מהתנגדות חריפה ומאבקים בכל החזיתות.

הסיבה להבדל היא שבניגוד ל"אובר", שקראה תיגר על השיטה, Gett החליטה לעבוד עם המערכת ולנצל אותה לטובתה, גם בארץ וגם בחו"ל. לזכותה יש לומר שלרוב השינויים שהיא יוזמת מיטיבים עם הנהגים ומועילים לנוסעים. זאת עוד לפני שהזכרנו את הסדרת הענף, ששנים הפעילות בו עברה מתחת לרדאר המס, וסוף סוף הוא מניב כסף לקופת המדינה בזכות העברת מנגנון התשלומים ממזומן לאשראי.

הדבר האחרון יכול להסביר מדוע למרות הרגישות למונופולים, הממונה על ההגבלים בישראל עוד לא נטפל ל-Gett. מצד אחד היא חותמת חוזי הסעות עם גופי הציבור הגדולים במדינה כמו כוחות הביטחון ורכבת ישראל, ומצד שני למרות ההשתלטות והפריסה על הארץ, שהן ההצדקה לכך שהחברה מקבלת בזה אחר זה חוזים שמנים בלי מכרז, Gett טרם הוכרזה מונופול, והרשויות לא ממהרות לטפל במשמעויות כוחה העצום בענף.