מי ירוויח מסלילה ותכנון שבילי אופניים חדשים? התשובה: המתכננים שיתכננו, הקבלנים שיסללו והפוליטיקאים שמחלקים ג'ובים ותקציבים להקמת תשתיות, אפילו כשאין צורך.
אופניים הם כלי רכב חדש שנטמע כאמצעי תחבורה יום-יומי בקצב חסר תקדים בישראל, ולא רק בה. דבר שלפני שנתיים-שלוש נתפס כגחמה תל אביבית עם גלישה לערי המטרופולין, נהפך לאמצעי תחבורה בכל הערים והעיירות בישראל. האופניים, בעיקר חשמליים, מחליפים את מפעל ההסעות, שחררו הורים והפכו בני נוער לעצמאיים. באופניים מגיעים בבוקר לתחנת הרכבת ובהם ממשיכים למשרד בעיר שבה עובדים. הם הרכב השני של משפחות עם מכונית אחת (לשבת), והם כלי הרכב היחיד של משפחות מתקדמות בלב ת"א, שגילו את סוד ההתניידות ברכיבה, עם השלמה במוניות ובמכונית בהשכרה לפי שעה.
המהפכה מתרחשת בתמיכה זניחה של הרשויות, שלפעמים אפילו מערימות קשיים. האחראים לתכנון התחבורה שלא הכינו את הסביבה ואת הדרך לאופניים, עומדים כעת חסרי אונים לנגד התוצאות של היעדר נתיבים בטוחים לרכיבה: פלישה אלימה של כלי הרכב החדש אל מדרכות, קיפוח ופגיעה פיזית בהולכי רגל, וסכנת דריסה ומוות לרוכבים בכביש.
כלי רכב שווה זכויות
הפתרון שכולם מחכים לו הוא תשתיות חדשות, "אוטוסטרדות אופניים" בינעירוניות ושבילי אופניים ייעודיים בערים. הכוונות טובות, אבל התוצאה - גיהנום. נוסף לתכנון ולסלילה שדורשים זמן וכסף, הם כרוכים בהפקעות ובשינויי ייעוד שדורשים המון זמן, ובמאבקים מרים עם תושבים באזורים בנויים. אפשר להתקדם לאט, פה עוד קילומטר ושם עוד חצי רחוב, אבל כך יעברו עשרות שנים עד שתהיה רשת שתאפשר להגיע בבטחה מכל מקום לכל מקום באופניים - דבר מובן מאליו בכל רכב אחר.
מי שדוחף תשתית מיוחדת לאופניים, כנראה לא הפנים שהם כלי רכב לכל דבר, ולכן שווה זכויות. אופניים, כמו אופנוע ומכונית, בדרך כלל מסיעים נוסע אחד ולעתים רחוקות שניים או יותר, הם יכולים לנסוע על אספלט ואין סיבה להפלות אותם לרעה ולבקש שיחכו להקמה של תשתיות מיוחדות.
יותר הגיוני והוגן להשתמש בתשתית הקיימת ולהקצות נתיב לכלי רכב קלים בכל כביש וכל דרך בארץ. בכביש עם שלושה נתיבים ויותר, זה פשוט. אם יש נתיב או שניים, צריך להסתפק בהגבלת קצב התנועה ל-30 קמ"ש ולקנוס ביוקר את החורגים, כי הם הורגים.
תשתיות בטוחות יגבירו את השימוש באופניים, זה כדאי לכולם, כי יפתור בעיות ניידות ומצוקת חניה, יפחית פקקים, זיהום אוויר ויוקר מחיה. אופניים תופסים מעט מקום בכביש, לא תופסים חניה, לא מזהמים, בריאים יותר למשתמש ונגישים גם לילדים ולזקנים (בתלת-אופנים).
שיטת מדפסות הדיו
אנשים שעוברים לאופניים, מרגישים זאת מיד בארנק, במחיר הרכב והתחזוקה. מכוניות נמכרות בזול לאחרונה, יש תעשיות שרוצות שתקנו אפילו במחיר רצפה ובלבד שתמשיכו לשלם את היתר - דלק, מוסכים, ביטוח וחניה (כמו במדפסות - הפלסטיק והברזלים בחינם, העיקר שלא תפסיקו לקנות ראשי דיו לעולם), באופניים אין את כל אלה.
ראשי רשויות וממשל שרוצים הישג מידי בלי לבזבז מיליונים יכולים להקצות לאופניים מקום בכל דרך עירונית ובינעירונית, בהתאמות קלות (צבע, הפרדה, שילוט). לא יהיו ג'ובים, מעט כסף לקבלנים וכמעט כלום למתכננים, אבל הבטחה לתהילת נצח כראשונים להבין את המובן מאליו לנמצאים בשטח: אופניים מזמן אינם צעצוע לשעות הפנאי, הם כלי רכב לכל דבר ועניין. זה רכב העתיד ובשילוב עם רכבת, אין לו מתחרים.