חובבי רכב מתאהבים בקלות בכלי רכב איטלקיים, במיוחד כשמדובר באקזוטיקה מארץ המגף. האיטלקים יודעים לעצב ולפסל את היצירות שלהם באופן הכי יצירתי ומושך שיש. אצל צמד האחיות לבית טיאם היופי מתחיל עם פלסטיקה מעוצבת למשעי, מדבקות מהממות, שלדת אלומיניום סקסית ברגים מוזהבים, נאבות מכורסמות, אגזוז מצופה ניקל בוהק ובעל צליל מרגש - הן כל כך יפות שכואב הלב לאחסן אותן במחסן ולא במרכז הסלון.
מסתבר שלא רק חובבי רכב חושבים שהאיטלקיות האלה יפות. לפני שנתיים הייתה בבעלותי טיאם 125 חדשה ונוצצת. כל שישי בבוקר עם ההעמסה שלה על העגלה ליד הבית במרכז תל אביב, קיבלתי שלל תגובות ומחמאות מהעוברים ובעיקר מהעוברות ברחוב. כנראה שאי אפשר להישאר אדיש למראה שלה, גם אם אין לך שום קשר לעולם האופנועים - האיטלקייה הזו פשוט יפיפייה.
אז יש קונצנזוס, האיטלקיות יפות ועל מסלול הדוגמנות ובאולם התצוגה הן תגנובנה את ההצגה לכל מתחרה אירופאית או אסייתית שתעשה את הטעות ותיעמד לידה. יופי לבדו לא מנצח מרוצים ולא גורם להנאה ברכיבה וכדי לשכנע שמאחוריו מסתתר גם אופי, ציידו את צמד האיטלקיות בשלל חלקי קצה. מזלג קאייבה עם תא אוויר סגור, בולם אחורי מתוצרת סדנת המירוצים של טיאם ושסתום כוח חשמלי, שמחובר למחשב המנוע ובזכות כך נשלט בצורה מדויקת בהתאם לסל"ד ולפרמטרים נוספים.
אביזר אחד חשוב נעדר מהאופנועים האלה והוא המתנע החשמלי, שהפך בשנים האחרונות לנפוץ בדגמים שתי פעימות גדולים. באופן אישי לי זה לא הפריע וגם באופנוע הפרטי שלי שמגיע עם סטארטר, פירקתי אותו משיקולי משקל ואין לי בעיה לבעוט בקיק, אבל יש הרבה רוכבים שיעדיפו את תוספת המשקל בשביל פינוק כזה.
כבר לא יכולנו להתאפק ומבלי להתעמק יותר מידי בנתונים הטכניים, יצאנו לרכיבת פרירייד מדברית בכדי לעמוד גם על האופי של צמד האיטלקיות המעשנות.
האיטלקייה הקטנה - 125 סמ"ק
סגמנט ה-125 פרח בשנים האחרונות בעיקר בגלל הטבת מיסוי, שגררה תמחור מאוד תחרותי ביחס לשאר הנפחים בשטח וזה קרץ מאוד לרוכבים מתחילים, נמוכים או מוגבלים בתקציבם. בשנה האחרונה בגלל השוואת תנאי המיסוי לכלים הגדולים וגם בגלל תקנות הזיהום, שמנעו מחלק מהיצרנים להביא כלים ברישוי צהוב, סגמנט זה הצטמצם. מי שהספיק לרכוב על 125 בתקופת הזוהר, הבין שיש לאופנועים בנפח זה אופי מיוחד מאוד. יש שיגידו שהוא בית ספר מעולה לרכיבה ויש שיגידו שהוא קשה או קל לרכיבה. בשורה התחתונה, עם או בלי הטבת מס יחסית, יש לו אופי משלו ובהחלט יש לו מקום בארץ כמו בכל העולם בין כל שאר הכלים.
האיטלקייה הקטנה שלנו קיבלה מנוע קטן וגם שלדה וממדים פיזיים קטנים שהופכים אותה מאוד קלה לרכיבה ולשליטה. רכיבה עליה גורמת לרוכב להרגיש כמו אלוף עולם, המנוע צורח המהירות גבוהה והיא יודעת לפנות בקלות ולהגיע לאן שרק תכוון אותה. באופן כללי רכיבה על 125 סמ"ק דורשת מהרוכב ליזום, לתקוף ולהיות החלטי ונחוש, זו חוויה מדהימה בפני עצמה וכאשר יש חבילת מנוע ומתלים מעולים, שמאפשרים לרכב בקצב גבוה זו המדיטציה הכי טובה שיש. כל מי שהחזיק באמתחתו 125 מכוון היטב, יהיה שותף לתחושה הזו והאיטלקייה הקטנה שלנו בהחלט מספקת את הסחורה.
מנוע 125 הסמ"ק האיטלקי של טיאם מככב גם בענף הקארטינג המקצועי והוא נחשב לאחד החזקים בעולם בנפח זה. בסל"ד גבוה יש לו כוח אינסופי וזמזום כוחני שנשמע למרחקים ובסל"ד נמוך ,תודות לשסתום הכוח החשמלי, יש לו גם הרבה מה להציע בסל''ד נמוך ובינוני יחסית לנפחו הקטן. ביום המבחן המנוע לא עבד עגול ונקי בסל"ד נמוך וזה הקשה בעליות טכניות שבהן שנדרשת עבודת מומנט וכל חלקיק קג"מ יכול לעזור. אני מניח שבעזרת כיוון מאייד מדוייק לתנאי מזג האוויר והמסלול, אפשר יהיה להוציא ממנו עוד קצת כוח בסל"ד נמוך ולגרגר איתו קצת יותר בקלות בעליות הטכניות הארוכות. צריך תמיד לזכור שזה לא המנוע האידאלי למי שאוהב עליות טכניות של הילוך ראשון שני עם חצי קלאץ'. ששת ההילוכים מחולקים מעולה ובהתאמה טובה לכוחו של המנוע, ללא בורות בין העברות ההילוכים בכל סל"ד. הראשון מאוד קצר ומתאים לעבודה טכנית וההילוך השישי ארוך ומאפשר גם להגיע ל-130 קמ"ש.
חבילת המתלים של האיטלקייה הקטנה שלנו היא לא פחות ממדהימה. השילוב של אופנוע קליל עם מתלים בליגה הגבוהה ביותר נותן חווית שיכוך שאין כדוגמתה בשום אופנוע שרכבתי עליו. בירידות, היכן שהמנוע לא מהווה פקטור, האיטלקייה הקטנה שלנו הוכיחה מעל לכל ספק שהיא הטובה ביותר בתחומה. רמת השיכוך האיטי והמהיר, גם על מכשולים קטנים כגדולים, גם בנחיתות וגם על אבנים זזות הייתה לא פחות ממושלמת. המלצתי האישית לכל רוכב באשר הוא, היא לעלות על אופנוע כזה ולרכוב עליו בירידה, היכן שהמנוע לא מהווה כמעט בכלל פקטור ולחוש איך מתלים באופנוע צריכים להתנהג. זה הסמן הימני ואליו צריך לשאוף.
האיטלקייה הגדולה - 250 סמ"ק
דו"פים בנפח 250 סמ"ק תמיד היו חידה בעיני. מלבד סוגיית הרישוי והביטוח המוזלים יותר לעומת אופנועי ה-300, לא ראיתי יתרון לנפח זה. מקובל לחשוב, שמי שרוצה אופנוע לרכיבה טכנית עדיף לו 300 סמ"ק ומי שרוצה שיגעון גזים עדיף לו 125 או מרובע פעימות קטן. שילוב של יכולות ברכיבה טכנית איטית יחד עם ביצועים במהירות גבוהה במצערת פתוחה באופנוע אחד לא נראה לי הגיוני וגם לא נתקלתי ביישום מוצלח של שילוב זה, עד שרכבתי על האיטלקייה הגדולה.
מסתבר שמנוע 250 סמ"ק דו-פעימתי חזק ומכוון היטב יכול לשלב באופן מפליא וסינרגטי את השיגעון שיש במנוע 125 סמ"ק עם המומנט והיכולות שיש במנוע 300 סמ"ק.
ביישום כושל של מנוע 250 סמ"ק שתי פעימות, מקבלים מנוע שבסל"ד נמוך חלש כמעט כמו 125 ובסל"ד גבוה מתפרץ יותר מ-300, כל זאת עם אופי ועצבנות של 125 - זה יכול להתאים אולי לרכיבת דיונות, בטח שלא לאנדורו.
ביישום מוצלח, כמו בטיאם 250, מקבלים מנוע שבסל"ד נמוך חזק כמעט כמו ה-300 ומאפשר עבודה טכנית בקלות, ובסל"ד גבוה הוא חזק ונשלט יותר מ-300 וכל זה עם פלפל של 125 מה שמאפשר גם רכיבת גזים מטורפת.
האחות הגדולה שבמבחן הגיעה מצוידת במנוע 250 מכוון למשעי ולמרות שבאמתחתה פחות שעות מנוע מאחותה הקטנה היא הרבה יותר בוגרת ומנוסה והיא לא מתמסרת באותה הקלות. כבר מהקיק הראשון נתקלים בהתנגדות גדולה יותר שמצריכה רגל חזקה ונחושה יותר. עם ההנעה בוקע ממנה צליל בשרני ועמוק שנשמע היטב בכל קשת הסל"ד. עם שלדה בגודל מלא ומנוע 250 סמ"ק, רכיבה אגרסיבית עם מצערת פתוחה שמורה רק למביני עניין ולבעלי רמת כושר וחוסן גופני גבוהים. ניתן להתחיל בקלות תנועה מהמקום בהילוך שני תוך גרגור בשרני של המנוע.
בסל"ד נמוך ועם יד נדיבה על המצערת, האיטלקייה הגדולה שלנו תתקדם באופן נינוח ומרגיע כך שגם אחרון המתחילים ירגיש עליה בטוח. אם מקפידים לשמור עליה בסל"ד ובטונים רגועים האיטלקייה הגדולה תפנק את הרוכב ממש כמו מאמא איטלקייה. רכיבה בסינגלים ונחלים בסגנון התאפשרה גם בהילוך רביעי וחמישי בקצב לא גבוה ועם עתודות מומנט של משאית מאק.
ברגע שהדרך קצת נפתחת או כשהאדרנלין מתחיל לזרום לראש אפשר וכדאי לעלות את הסל"ד ואז האיטלקייה הגדולה חוטפת קריז ומראה לרוכב עליה, שהיא לא רק גרגרנית אלא גם רקדנית. יש במנוע הזה כוח, הרבה כוח, בסל"ד נמוך, בסל"ד גבוה, בסל"ד ביניים בקיצור כוח יש הרבה ותמיד. אופן אספקת הכוח לא נופלת מכמותו ואפשר לומר כמעט בוודאות שזה אחד מהמנועים הטובים בסגמנט.
חבילת המתלים של האיטלקייה הגדולה עובדת באופן דומה לאיטלקייה הקטנה עם מעט יותר נוקשות שנועדה לתמוך במהירויות יותר גבוהות וברוכבים כבדים יותר. ככל שהקצב עולה המתלים משדרים יותר ויותר ביטחון ואני הרגשתי שאין קפיצה או קיר שהמתלים האלה לא יכולים להם. בקצב נמוך וברכיבה טכנית איטית המתלים מרגישים קצת יותר קשים ביחס לאחות הקטנה וזה מצריך ידיים מעט יותר חזקות ובטוחות. להפתעתי גיליתי שאחרי שמתרגלים לנוקשות, מגלים שהשיכוך והביטחון עובדים באותו האופן כמו האחות הקטנה והקדמי והאחורי לא בורחים או רוקדים גם על אבנים זזות במהירות איטית.
באופן אישי האיטלקייה הגדולה פתחה לנו את הראש על מנועי 250 סמ"ק, לימדה אותנו שאפשר לשלב בהצלחה באותו אופנוע יכולת להתמודד עם קטעים טכניים איטיים הדורשים מנוע עם מומנט גדול ואספקת כוח נשלטת מאוד יחד עם יכולת לרכב מהר מאוד ובביטחון בקטעים מהירים בהילוכים הגבוהים. המתלים חיזקו אצלנו את הדעה שמתלים איכותיים, קשים כרכים, עובדים מעולה ומעניקים לרוכב חווית רכיבה בשטח שעוזרת לו לרכב הרבה יותר מהר ובטוח. אין ספק שבאיטליה יודעים לייצר אופנועים שנוגעים לך בלב ובנשמה. התאהבנו.
עלויות
125 שתי פעימות, מחיר 42500 שקלים כולל מע''מ ללא הוצאות רישוי. טיפול גמר הרצה: 319 ש''ח כולל חלקים ועבודה.
טיפול 30 שעות: 228 כולל.
טיפול 60 שעות: 228 כולל.
טיפול 90 שעות כולל בוכנה: 1491 כולל.
250 שתי פעימות, מחיר 52500 שקלים כולל מע''מ ללא הוצאות רישוי. כל הטיפולים במחירים זהים ל-125 פרט לטיפול הבוכנה שעובר ל-150 שעות ומחירו 2128 כולל חלקים ועבודה.