פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      2016 בענף הרכב – שיאים שליליים וחיוביים

      מבט אחורה על שנת 2016 בשוק הרכב והתחבורה בישראל מעלה מצד אחד חיוך אבל אחד מריר במיוחד. אלו שמונה דברים שנזכור וגם שנשמח לשכוח מ-12 החודשים האחרונים

      סוחר רכב (ShutterStock)
      (אילוסטרציה: Shutterstock)

      מאניה דיפרסיה, או בשמה העברי "הפרעה דו-קוטבית" היא התיאור הכולל להפרעה נפשית בה נע האדם המושפע ממנה בין מצבי רוח קיצוניים. רגע של אושר ומצב רוח מרומם ומייד אחריו דיכאון קשה. מבט אחורה על 12 החודשים של שנת 2016 בשוק הרכב הישראלי וניסיון לסכם את התופעות והמגמות שאפיינו אותה בהחלט מצביע על תסמיני התופעה.

      עוד בנושא:
      אילו רכבי שטח עדיין אפשר לקנות בארץ, ומה צפוי ב-2017?

      מכירות רכב חדש

      בונדד אילת (ניר בן טובים , קובי ליאני)
      (צילום: קובי ליאני)

      שנת 2016 מסתמנת כשנת שיא נוספת בשוק הרכב הישראלי, נתוני איגוד היבואנים הסופיים טרם פורסמו, אבל כאשר כבר באוקטובר עקפו מספרי המכוניות החדשות את הסיכום הכללי של שנת 2015 כולה, אפשר לומר בוודאות שהשנה בשקלול כלל כלי הרכב החדשים שקיבלו רישוי לנוע בכבישי ישראל אנו עתידים להגיע למספר של 300 אלף כלי רכב חדשים. הסיבות המרכזיות למרבה הצער אינן קשורות לרווחה כלכלית ושיפור אדיר במצב העו"ש של כולנו, אלא לגורמים אחרים לגמרי שבין רובם לבין מכוניות ממש אין כל קשר.

      אחד מהם הוא מחירי הנדל"ן המאמירים שדוחפים יותר ויותר אנשים לפריפריה, מה שמצריך אותם לרכוש מכונית. מה שמוביל לגורם נוסף – שכן במקום להשתמש במערך הסעת המונים כמקובל באירופה, התחבורה הציבורית בישראל ככלי זמין ונוח להסעת המונים, עדיין מפגרת לא רק ביחס למקובל במדינות המערב בתחומי ההשקעה הכספית לתושב, מהירות הנסיעה הממוצעת, אורך נתיבים ייעודיים ועוד, אלא גם ביחס לקצב הגידול המהיר של מצבת כלי הרכב החדשים שבתורם דורשים יותר מקום בכביש – מלכוד 22. סיבות נוספות הן הכסף הזול – קרי – הקלות של קבלת הלוואות ומימון לרכישת מכונית חדשה או משומשת זמינים וקלים מאי פעם, והיותה של מכונית (רצוי חדשה) עדיין סמל סטטוס.

      ריבוי דגמים – הכל הולך

      ב.מ.וו i3 (אתר יצרן)
      ב.מ.וו i3 (צילום: יצרן)

      מב.מ.וו i3 חשמלית קטנה ועד מרצדס AMG GT, מדאצ'יה לוגן פרקטית וזולה לפרארי 488GTB, טויטה אייגו עד אודי R8 גם שנת 2016 העתירה על השוק המקומי שפע מסחרר של דגמים. בין אם אלו חדשים לחלוטין, מחודשים או גרסאות ותצורות כ-70 כאלו הגיעו לאולמות התצוגה. ממשיכים מגמה לא רק מקומית אלא גם עולמית של המצאת קטגוריות שונות ומשונות כדי לקלוע לכל טעם, כיס ומטרה.

      המס הירוק – קודם מס ואז ירוק

      זיהום אוויר בכלי-רכב (ShutterStock)
      (אילוסטרציה: Shutterstock)

      כמדי שנתיים מתעדכנת נוסחת המס הירוק, שעל פיה מחושבת ההטבה במס למכוניות על פי רמת הזיהום שלהן. עד כאן הכל טוב ויפה, אלא שבישראל כמו בישראל הראש היהודי במשרד האוצר שממציא פטנטים שונים ומשונים, קבע רף זיהום שמנותק מהנעשה בתעשיית הרכב העולמית. כפועל יוצא מכך במחי יום בלוח השנה הקלנדרי מכוניות היברידיות וירוקות שנהנו מהטבת המס סופגות התייקרות ובשורה התחתונה תחת עידוד הציבור לרכוש אותן, המס הירוק מרחיק אותן מהישג רוכשים פוטנציאליים.

      קרוסאוברים - תופסים גובה

      מבחן משווה קרוסאוברים משפחתיים: טוסון, אאוטלנדר, ספורטאז' 2.0 ל' (ניר בן טובים , רמי גלבוע)
      (צילום: רמי גלבוע)

      נכון, לא רק בישראל אלא בכל העולם כלי הרכב המוגבהים הללו הפכו לתופעה גוברת. תנוחת הנהיגה הגבוהה, הפוזה, השימושיות ואולי כל אלו יחד הפכו את קטגוריית הג'יפונים והקרוסאוברים למכונת כסף היסטרית עבור יצרניות הרכב. מדובר בתופעה שכבר מזמן חרגה מתחום כלי רכב בעלי אוריינטציית שטח קלושה לכלי רכב שהם לא יותר ממכוניות רגילות לחלוטין בתחפושת דוגמת יונדאי 20i קרוס. שנת 2016 תירשם כזו שבה קבוצת כלי הרכב הללו לא רק רשמה צמיחה בכמות המכירות וקצב הצמיחה אלא גם בכך שעקפה את מי ששלטה בכיפה במשך שנים - קטגוריית המשפחתיות הקומפקטיות.

      דו גלגלי – אבולוציה מוטורית

      אילוסטרציה (ShutterStock)

      אחרי שנים לא קלות ליבואני הדו גלגלי וגם לרוכבים עצמם, השנתיים האחרונות מתחילות לסמן מפנה אופטימי בכל הנוגע לתחבורה דו גלגלית בישראל. שנת 2016 נסגרה עם כ-17 אלף כלי רכב דו גלגליים חדשים בישראל, עליה של כמעט 10 אחוזים ביחס ל-2015 שגם היא רשמה צמיחה בפני עצמה. בתוך עוגת הדו גלגלי החלק הארי שייך עדיין לקטנועים על שלל נפחיהם, אולם עם כ-5,000 אופנועים חלקם היחסי בנתח הכולל גדול מאי פעם ואלו תמיד חדשות טובות. הסיבות העיקריות למפנה ברורות, העומס על הכבישים שרק יילך ויגדל בשנים הקרובות ובעיקר בגוש דן עם התקדמות עבודות הרכבת הקלה, מצוקת החניה ובמקביל יותר ויותר כלים המצוידים בבקרות בטיחותיות ובראשן בבלמי ABS.

      ההיתר לכלים דו גלגליים לנוע בנתיבי התחבורה הציבורית היווה בשורה טובה הן בהיבט הבטיחותי והן לחיסכון נוסף בזמן. רפורמות בקטגוריות הרישיון המקלות על מעבר לכלים בנפח בינוני - כל אלו יחד חוברות לאקלים שגורם ליותר ויותר ישראלים לעבור מארבעה לשני גלגלים. נכון, לא הכל ורוד, בהיבטי התשתיות הידידותיות לרוכב (מעקות בטיחות, תחזוקת כבישים ועוד), המחדל המתמשך במיסוי הקיים על אביזרי מיגון לרוכב וכמובן תעריפי הביטוח היקרים מדי עדיין מהווים חסם בפני רוכבים חדשים. אבל המגמה המסתמנת בהחלט חיובית.

      תנועת המותגים – עונת הנדידה

      פורשה 911 טרגה (אתר יצרן)

      שנת 2016 הביאה איתה גם מספר שינויים במערך זיכיונות הייבוא של מספר מותגי רכב. מהלך של הוצאת מותג מידי יבואן אחד והעברה שלו לאחר הינה מהלך נדיר יחסית בשוק המקומי. לרוב היא נובעת משינויים מבניים של היצרן אבל לעיתים גם בשל תפיסה שיבואן קיים אינו ממש את פוטנציאל המכירות לתפיסת היצרנית. בתחילת השנה עבר זיכיון הייבוא של מכוניות הספורט פורשה ממכשירי תנועה לידי אורכיד ספורטס קארס ובהמשך העבירה FCA את זיכיון היבוא של מותגי דודג', קרייזלר, ראם וג'יפ ממכשירי תנועה לידי סמל"ת (יבואנית פיאט, סובארו, איווקו ועוד). בפתח הרבעון האחרון של 2016 התבשרנו גם על מעבר זיכיון הייבוא של יגואר מידי חברת מאיר (יבואנית וולוו והונדה) לידי חברת המזרח (יבואנית לנד רובר).

      מערכות בטיחות חכמות

      מכוניות (ShutterStock)
      (אילוסטרציה: Shutterstock)

      אל שילושי האותיות הלועזיות אליהן התרגלנו כבר במכוניות שלנו כמו ABS, ESP, EBD ואחרות וגם לספירת כריות אוויר כבר התרגלנו. ונכון שגם לא מעט ממערכות הבטיחות המתקדמות הן כאלו שנתקלנו בהן בעבר. אולם השנה היו אלו יותר ויותר מכוניות שהצטיידו במערכות כאלו כבר משער המפעל. מכוניות דוגמת קיה ספורטאז' או יונדאי איוניק בהן כבר מגרסת הבסיס ניתן למצוא בלימה אוטונומית, התראה ותיקון סטייה מנתיב, התראת עצמים ב"שטח מת" ועוד וזו מגמה שרק תלך ותתרחב עם כניסה של מערכות אלו לסל המרכיבים שציון הריסוק למכונית חדשה מורכב מהם.

      בישראל החל ציון הבטיחות שמעניק משרד התחבורה למכוניות חדשות לתפוס מקום במודעות ובפרסומים הרשמיים של יבואניות הרכב. בנוגע לזה האחרון, ההטבה האוטומטית הניתנת למכוניות שנמכרות עם מערכת מובילאיי מובנית היא עוד דוגמה לשלומיאליות של שוק הרכב הישראלי. הכוונה טובה – ציוד מכוניות חדשות במערכת התראה – אולם היישום אעפס בעייתי, שכן במצב הזה מכונית המצוידת במערכות מקוריות מיצרן הרכב מקבלות ניקוד נמוך יותר מאלו שמותקנת בהן המערכת המקומית. הון שלטון? אתם אמרתם את זה...

      כבישים מדממים

      תאונת דרכים בכביש 60 סמוך למחסום המנהרות. 30 בדצמבר 2016 (מד"א , מבצעי מד"א)
      (צילום: מד"א)

      עם 373 הרוגים בתאונות דרכים בשנת 2016, 356 הרוגים בזו שלפניה, 319 הרוגים בשנת 2014 אנחנו עדים למשהו שאינו חריגה חד פעמית, אלא מגמה עקבית של עליה בכמות ההרוגים בדרכים לא רק בשלוש השנים האלו אלא בחמש השנים האחרונות. למרות השיפור בתשתיות, למרות המכוניות הבטוחות יותר, למרות יכולות טיפול החירום והפינוי המהיר לבתי החולים – העלייה נמשכת. במקום לפנות לגופי המחקר המקצועיים, אימוץ דו"ח ועדת שיינין, יישום המלצות מבקר המדינה, החלת תכניות חינוך לבטיחות מהגיל הרך, שיפור מיומנות הנהיגה, אכיפה של עבירות מסכנות חיים – עסוקים משרדי התחבורה ובטחון הפנים הרלוונטיים בשני ענפי הספורט הלאומי של ישראל – הטחת האשמות ופתרונות קסם דוגמת מערך מצלמות המהירות. מדינת ישראל הנעמדת על רגליה האחוריות בפני איומים ביטחוניים קיימים ומדומיינים ומשקיעה מיליארדים בהם אדישה לאזרחיה הנפגעים בחצר האחורית שלה.