האם בעלי רכבי היוקרה מעלימים מס יותר מאחרים?

"מאיפה יש לו כסף לרכב כזה? הוא בטח לא משלם מסים" - בלי לערוך סקר מסודר אפשר להעריך שהמחשבה הזו חולפת אצל רבים מהנהגים בכבישים למראה רכב שטח או מכונית יוקרה החולפת על פניהם בנהמה חרישית. נתונים חדשים שמספקת רשות המסים מראים שלמחשבות הנוגות של הנהגים ברכב המשפחתי יש בסיס חלקי: בין בעלי רכבי היוקרה בישראל יש אכן מעלימי מס בהיקפים משמעותיים, אך שיעורם מכלל בעלי הרכב היוקרתי אינו חריג יחסית לקבוצות אחרות, כמו בעלי 3 דירות ומעלה או ישראלים המרבים בנסיעות לחו"ל.

בשנתיים האחרונות קיבלו כ-2,000 בעלי רכב פרטי ששוויו מעל 400 אלף שקל שאלונים מרשות המסים. מדובר בחלק קטן מציבור זה - בישראל ישנם לפי הערכות יותר מ-10,000 כלי רכב בבעלות פרטית ששוויים עולה על 400 אלף שקל - אך השאלונים נשלחו רק לבעלי רכב שלא היו מוכרים קודם לכן לרשות המסים, כלומר שלא הגישו קודם לכן דוח שנתי על הכנסותיהם.

הסיבה לאי-הגשת הדוח הייתה יכולה להיות לגיטימית, למשל במקרה של ילדים שקיבלו את הרכב במתנה מהוריהם או של יורשים עשירים שעובדים לפרנסתם כשכירים (שכירים המשתכרים עד 53 אלף שקל לחודש פטורים מחובת הגשת דוח הכנסות שנתי).

כיצד הגיעה רשות המסים לבעלי הג'יפים, ה-BMW, האאודי והמרצדס? ברשות מסרבים למסור פרטים, אך אפשר להניח כי המידע הגיע לחוקרי הרשות מעמיתיהם ברשות הרישוי שבמשרד התחבורה.

נתוני הביניים שהועברו לבקשת "גלובס" מראים כי עד היום נפתחו לבעלי כלי הרכב היוקרתיים כ-650 תיקי שומה, ונגבו מהם, שוב נכון להיום, יותר מ-130 מיליון שקל - הכנסות חייבות במס שלא דווחו כדין לרשות המסים.

בעלי רכבי היוקרה שייכים לאחת מקבוצות המיקוד שזוהו על-ידי רשות המסים בשנתיים האחרונות במסגרת המאבק בהון השחור. ברשות המסים מסווגים את הבעלות על רכבי היוקרה כ"סימן מחשיד", סמ"ח בעגה המקצועית. קבוצות נוספות המסווגות כסמ"חים כוללות את הרשומים כבעליהם של 3 נכסי נדל"ן ומעלה (ישראלים ותושבי חוץ) ואת קבוצת הישראלים המרבים בנסיעות לחו"ל - למרות שעבודתם אינה מחייבת זאת.

ובכן, האם התדמית השלילית של בעלי רכבי היוקרה מוצדקת? הבדיקה החלקית שניתן לבצע על סמך הנתונים שהעבירה לבקשת "גלובס" רשות המסים - מראה שכן. כל בעל רכב יוקרה שלא דיווח כדין על הכנסותיו העלים בממוצע 205 אלף שקל. נוסע מתמיד לחו"ל העלים מרשות המסים בממוצע הכנסה של 34 אלף שקל, ומשקיעי הנדל"ן העלימו בממוצע 25 אלף שקל "בלבד".

עם זאת, צריך לזכור כי מדובר בהשוואה חלקית, וכי חברי קבוצת בעלי רכב היוקרה מעטים יותר - ומן הסתם גם עשירים הרבה יותר - מחברי שתי הקבוצות האחרות. אם הקריטריון המכריע הוא לא היקף ההעלמה אלא ההתנהגות הפסולה, בפרמטר הזה מובילה דווקא קבוצת הנוסעים המתמידים לחו"ל - שלא פחות מ-38% מחבריה אינם מדווחים כחוק על הכנסותיהם, לעומת 31% מבעלי הג'יפים ו-28.5% ממשקיעי הנדל"ן.

הממצאים המרתקים של רשות המסים הם פרי מבצע "הרחבת הרשת" שהחל בקול תרועה ביולי 2014, כשרשות המסים שיגרה 110 אלף שאלונים לאזרחים שלא היו מוכרים לה קודם לכן - שנדרשו לדווח על הכנסותיהם ועל נכסיהם השונים.

המס שנגבה מאז החל המבצע חצה לאחרונה את קו מיליארד השקלים, לאחר שנשלחו כמעט 140 אלף שאלונים שהובילו לפתיחתם של קרוב ל-40 אלף תיקים לנישומים חדשים. מדובר באחת ההשקעות המשתלמות ביותר שעשתה המדינה בשנים האחרונות, בפרמטרים של עלות-תועלת המקובלים בשוק הפרטי. הציניקנים יגידו כי גודל ההצלחה מלמד על היקף התופעה של ההון השחור, שרק גירוד שטחי שלה מניב סכומים בעלי 10 ספרות.

מעבר להיבטים המוסריים - ולמען האמת גם היותר עסיסיים שלו - מעורר המאבק בהון השחור שאלה מאקרו כלכלית חשובה. כלכלני מאקרו נוטים לזלזל בשימוש שעושה האוצר במונח "העמקת הגבייה" בכל פעם שהוא נדרש לסתום את הבור התקציבי. העמקת הגבייה, יאמרו אותם כלכלנים, היא לא יותר מקלישאה וסיסמה ריקה, כיוון שבפועל רשות המסים לא מצליחה להגדיל את הכנסות המדינה באופן פרמננטי למרות היקפו האדיר של ההון השחור.

יו"ר רשות המסים הנוכחי, משה אשר, דוחה כמובן בתוקף את הטענה הזו. לצד מבצע השאלונים, שהגדיל עד היום את הכנסות המדינה במיליארד שקלים, מצביעים ברשות המסים על מבצע הגילוי מרצון שהוסיף בשנתיים האחרונות עוד כ-900 מיליון שקל לקופת המדינה (500 מיליון ב-2016 ו-400 מיליון ב-2015) - בשני המקרים צפויה המדינה להרוויח סכומים ניכרים נוספים בעתיד כתוצאה מהתוספת של עשרות אלפי נישומים שלא היו מוכרים קודם לכן לרשות המסים.

הכנסות נוספות, שאותן קצת יותר קשה לכמת, מניבות פעולות אחרות שעושה רשות המסים, כמו המאבק בתופעת החשבוניות הפיקטיביות, הרחבת שיתוף-הפעולה עם רשויות מס בעולם ורכישת מידע שמקורו בבנקים בשווייץ ובמקלטי מס - וכמובן המעצרים המתוקשרים של בר רפאלי וידוענים אחרים שיצרו אפקט הרתעתי, וכן מאבק בתכנוני מס, סגירה בחקיקה של פירצות מס ושל תכנוני מס אגרסיבים שמונעת "נזילה".

מנגד נציין את דוח מבקר המדינה האחרון, שקבע כי רשות המסים אינה מצליחה להרתיע תכנוני מס אגרסיביים ואינה עושה די לסגירת פירצות ולענישת עברייני מס.

חשוב לציין כי האוצר התייצב השבוע באופן רשמי לצדו של מנל רשות המסים, משה אשר. בהודעת הסיכום על ביצוע תקציב המדינה ל-2016, שפורסמה ביום ראשון, נכתב כי הגידול בסך 5.6% בהכנסות ממסים מיוחס "לעלייה בשכר ולגידול חד ביבוא מכוניות עתיר המס וכן להגברת האכיפה ולמאמצי הגבייה של רשות המסים שכללו פעילות להרחבת הרשת, מבצעים מיוחדים ומהלך של גילוי מרצון".

בשורה התחתונה מפנים ברשות המסים לגידול המואץ שנרשם בשנים האחרונות בהכנסות ממסים (ראו תרשים): קצב הגידול בהכנסות ממסים היה אכן מהיר בהרבה מקצב הצמיחה של המשק, אף שמקובל לראות שנתוני הצמיחה כמשתנה המשפיע ביותר על ההכנסות ממסים. כלכלני המאקרו שפנינו אליהם העדיפו אמנם שלא לדבר בשמם נגד רשות המסים, אבל שלא לציטוט מתחו ביקורת לא פשוטה על מאמציה הכנים.

"לעובדה שההכנסות ממסים גדלו בקצב מהיר יותר מהצמיחה אין שום משמעות. ההנחה שאחוז צמיחה שווה אחוז גידול בהכנסות ממסים היא מאוד לא מדויקת", אמר אחד הכלכלנים. "יש משמעות לסוג הצמיחה - צריכה פרטית מביאה הרבה מסים, ויצוא לא, וב-2016 היה גידול בעיקר בצריכה הפרטית. בנוסף, יש פעולות שלא תורמות לצמיחה אבל מכניסות הרבה כסף ממסים, והדוגמה הבולטת היא רכישת דירות. דוגמה אחרת זו עליית שכר שמביאה גידול משמעותי בהכנסות ממסים, בעוד שתרומתה לצמיחה קטנה בהרבה".

- אז העמקת הגבייה זו סיסמה ריקה?

"יש התקדמות הדרגתית, אבל זה בגלל שבכל שנה מכניסים לחוק ההסדרים שינויי חקיקה שמגדילים עוד ועוד את מוטת השליטה ואת סמכויות האכיפה של רשות המסים. למשל הכללת עבירות המס כעבירות מקור. זה לא שרשות המסים נהייתה פתאום הרבה יותר יעילה, ושהעובדים שם נעשו הרבה יותר חרוצים".

כלכלן שני ציין כי הטענות על הצלחה במאבק בהון השחור מתנפצות לרסיסים כשמשווים את הגידול בהכנסות ממסים לגידול בתוצר במונחים נומינליים. לדבריו, "הודעת האוצר מבלבלת במתכוון. האוצר משווה את נתוני הגידול בהכנסות ממסים לגידול בתוצר הריאלי. אבל נתוני המסים הם נומינליים, ולכן צריך להשוות אותם לתוצר הנומינלי.

"הקורא התמים חושב לעצמו שאם מדד המחירים לצרכן ירד ב-2016, אז בטח התוצר הנומינלי צמח בקצב עוד יותר איטי מהתוצר הריאלי - אלא שהמצב הפוך: התוצר הנומינלי גדל בקצב מהיר יותר מהתוצר הריאלי. בזמן שההכנסות ממסים גדלו ב-2016 ב-5.6%, התוצר הנומינלי גדל ב-5.2%.

"בשורה התחתונה, הגידול העודף בהכנסות ממסים הוא בסך-הכול 0.4 נקודת האחוז, כמיליארד שקל. רק מיסוי כלי הרכב גדל ב-2 מיליארד שקל מעבר לשנה שעברה - כך שאין שום אינדיקציה לכך שהעמקת הגבייה הגדילה את הכנסות המדינה ממסים בהיקף משמעותי".

- אז איך אתה מסביר את הנתונים על מיליארדים שהניבו מבצעי הגבייה השונים?

"קשה מאוד לקבוע כמה תוספת הכנסה הביאה העמקת הגבייה. לרשות המסים ולנישומים יש אינטרס משותף להראות שנכנס הרבה כסף דרך ההסדרים המיוחדים - כי ככה רשות המסים מרוצה, הנישומים מרוצים, ואף אחד לא שם לב שבינתיים הם משלמים הרבה פחות מסים במסלול הרגיל. אז פשוט מעבירים את תשלומי המס מיד אחת ליד השנייה. אני לא אומר שרשות המסים לא הצליחה להביא עוד כמה מאות מיליונים, אלה תזוזות קטנות מדי בשביל שהמודל יוכל לזהות אותן. מה שברור הוא שאין פה תופעה גדולה".