ההשקה המדברית של מאבריק X3 נועדה להציג בפנינו את ה-SBS המדליק, אבל אני הייתי פטור מ'משימה' זו; כבר בספטמבר דאשתקד נהגתי ב-SBS המהפכני והתאהבתי בו, עוד לפני שהנעתי את מנוע הרוטאקס. המאבריק החדש שונה מכל מה שהיה לפניו, כולל דגמי ה-1000 של מאבריק והארכי-יריב, פולאריס רייזר. היה ברור לי שזהו רכב שטח פורץ גבולות, וההשקה בישראל רק חיזקה את התחושה; אין כמו נהיגת שטח של 190 קילומטרים ממצפה רמון לאילת, כדי להכיר את יכולות הכלי.
כדאי להתחיל את מסענו במבט קצת יותר רחב, על קטגוריית ה-SBS. מאז הצגת ה-800RZR ב-2009, למדנו כי רכבי צד-בצד הם המצאה גאונית מהירים להפליא, משלבים נהיגת שבילים מהירה עם פוטנציאל עבירות יוצא דופן כל זה, תוך כדי נסיעה חברותית בשניים או ארבעה, והגנה על הרוכב באמצעות כלוב התהפכות. רייזר 800 היה רק שריקת הפתיחה למרוץ חימוש אדיר, שתודלק על ידי רעבונו הבלתי נלאה של השוק האמריקני לכלי רכב מהירים, זריזים וזולים (בהשוואה לבאגי מקצועי או רכב שטח משופר).
עוד בנושא:
הטרקטורון שהמשטרה החרימה נגנב מתחת לאף
מרוץ חימוש טראנס אטלנטי
משך כחמש שנים היה שוק ה-SBS רגוע ואבולוציוני למדי אבל ב-2014 נכנסו היצרנים הגדולים (פולאריס ו-קאן-אם, ימאהה, ארקטיק קאט ואחרים), למרוץ חימוש שאין לו סוף. נפחי 1000 סמ"ק הפכו לסטנדרט בתעשייה, ה-800 המקורי שודרג ל-900 המיועד לטיולים רגועים, ובגזרת ה-1000 לא פסקו שיפורי מנוע ושלדה; הספקי המנוע עלו מכ-50 כ"ס במקור ל-70, והסלימו בדו-קרב של 100 כ"ס, 121, 131, 144 סוסים... X3מייצר 154 כוח סוס ועוד מעט יגיע פולאריס RZR חדש, עם לא פחות מ-168 כוחות סוס. מטורף.
מבול השיפורים נועד להשביע את רצונם של מוטרפי הגז באמריקה, המחפשים יותר ויותר כוח לדיונות של קליפורניה, באחה, ועוד. כלי כזה עולה באמריקה בסביבות 30,000 $ ואילו בארץ הוא נמכר בקרוב ל-200,000 שקלים לפני שיפורים ושדרוגים זה מחיר כבד אפילו עבור מכורי האדרנלין. לקוחות בעלי משמעת עצמית מושכים עם הכלי 'הישן' שנתיים-שלוש, אבל עבור הגרעין הקשה של לקוחות-שפיץ בישראל, הציפייה קשה מנשוא; הם לא עומדים בפיתוי, ממהרים להחליף את ה-SBS אותו רכשו רק לפני שנה... התוצאה היא שתוכלו למצוא היום פולאריס או מאבריק 2016 משומשים ב-110,000 שקלים, עדיין באחריות יצרן.
אבל אל נא תוציאו את המטפחות, בהתייפחות על הגרעין הקשה (והמבוסס מאוד, בדרך כלל). גם בלי השדרוגים התכופים הם מוציאים אלפי שקלים על סט צמיגים חדש פעמיים או שלוש בשנה, רצועות ווריאטור הנקרעות כאטריות פטוצ'יני, פוליסות ביטוח חמסניות, ודלק הנפלט מהאגזוזים בקצב של ליטר לחמישה או שישה קילומטרים. ועכשיו תשאלו אותנו, בשביל מה כל המהומה? כדי לנסוע 5-4 שעות בשבוע?
משאבת האדרנלין
רכבי צד-בצד הם משאבות אדרנלין אליהן קל מאוד להתמכר. אלו רכבי 'פאן' נטולי פשרות, שנועדו להעניק התרגשות והנאה בלתי פוסקים. עד היום ניתן היה למתוח קו מתון למדי בין הצגת ה-800RZR של 2009 (2007 בארה"ב) לבין גרסאות ה-1000 טורבו האחרונות, אבל X3 מביא לסגמנט מהפיכה של ממש. זה לאו דווקא המנוע שקיבל בוכנה שלישית ועוד תריסר סוסונים, זו בעקר השלדה המהפכנית. מהנדסי קאן-אם לא המציאו שום דבר חדש אבל האוריינטציה היא ספורטיבית לחלוטין, בהשראת טרופי טראקס ובאגי מקצועיים באמריקה.
מאבריק X3 הוא צד-בצד ארוך ורחב מכל מה שהיה קודם, בסיס הגלגלים צמח ל-260 סנטימטרים והרוחב ל-1.82. בולמי הזעזועים הם מיטב התוצרת באמריקה, מגובים בגיאומטריית שלדה מקצועית לחלוטין. הנהג והנוסע יושבים נמוך מאוד, מוגנים על ידי כלוב ההתהפכות מעוצב בקשתות מעוגלות ונקיות המראה עתידני ואני משער שמהנדסי פולאריס כבר מבשלים תגובה ציונית הולמת. לנו נותר רק להתאים את חגורות הבטיחות 4-נקודות, להפנות את ההגה ממכתש רמון דרומה לאילת, ולתת בגז.
טכנולוגיה ומחירים
לאחר חודשי המתנה וברבורים, מאבריק העניק לנו את כל מה שציפינו ממנו ולא הנחיל שום אכזבה. X3 הוא רכב השטח הסדרתי המהיר והחזק ביותר שניתן לרכוש והוא הוכיח לנו את זה בכל פנייה, בכל דילוג או מעבר טכני. מנוע הרוטקס 3-בוכנות משתלב בהרמוניה עם תיבת ההילוכים הרציפה את התיבה הרציפה אנחנו פחות אוהבים, אבל זה מה שנותנים בקטגוריה (חוץ מ-ימאהה YXZ בעל הילוכים ידניים).
למרות שמנוע ה-X3 ממכר, הדבר המדהים ביותר הם בולמי הזעזועים. ה-X3 יושב על בולמי פוקס 2.5 או 3 אינץ' (תלוי בדגם), המחברים בין השלדה לזרועות ומשולשים הלקוחים מעולם הטרופי-טראקס. בלי שטרחנו לכוונן את המתלים, הם לא הפסיקו להפתיע לטובה. ככל שהסתערנו על מהמורות וסלעים, המתלים לא אכזבו, ספגו הכול בסגנון "כאשר יענו אותו כן יפרוץ". בקפיצות קיצוניות הם סגרו מהלך אבל זה התרחש בנינוחות נטולת דרמות. מדהים! אני לא חושב ש-X3 הוא רכב העבירות הטוב בקטגוריה, אבל הוא מספיק לתיקול זורם של כל מעבר סביר.
ההיגוי הקצר מעניק חווית נהיגה יוצאת דופן, המאפשרת לתפור שבילי עקלתון בלי להוריד יד מההגה. גם אחרי שבע שעות טלטולים נשארו המושבים נוחים ותומכים. את סוף המסלול עשינו בחשיכה ושמחתי לגלות שהתאורה המקורית מספקת מאוד, גם במהירויות תלת ספרתיות. לא מוכרחים להתקין את פס ה-LED המדליק ההוא.
אל תתבלבלו, אתם לא פטרהאנסל
מסלולנו תפר גם דרכי נפט, צירים ישרים כסרגל העולים ויורדים בהר כמו רכבת שדים. פרצי זיעה קרה הציפו אותי מדי פעם, כאשר הגעתי מהר מדי לצלילה פתאומית של הדרך... ה-X3 צחק על הכול, ספג כל הפתעה בשלווה מרשימה. אני בטוח שפטרהאנסל היה עושה את 190 הקילומטרים מהר יותר ממני, גם על קורקינט חשמלי; אבל עבורי היה ה-X3 תגלית מלבבת.
הבעיה הגדולה ביותר של X3 היא תחושת הביטחון שהוא מקנה לך. אתה מתחיל בזהירות אבל מהר מאוד, אתה מרגיש שאתה יכול לעשות איתו הכול תאוצות, בלימות, כניסה לחריצי מים, פניות על הקשקש... הבעיה היא שבסופו של דבר, הכול פיסיקה: יש כאן גומי המנסה לאחוז בכורכר, 700 קילוגרם השואפים להמשיך בכיוון בו הם דוהרים, בולמי זעזועים שגם ליכולת הספיגה שלהם, יש גבול. לכן חייב ה-X3'יסט הצעיר להצטייד לא רק בקסדה וכפפות, אלא גם בענווה וסבלנות. תתחיל רגוע ותתקדם, ואז תגדל עם הכלי; תחשוב שאתה סבסטיאן לוב ומהר מאוד תמצא את עצמך מתגולל בשולי הדרך... ה-X3'יסט חייב להצטייד גם בסבלנות והתחשבות במשתמשים האחרים בדרך, בשמירת הסביבה ושדות החקלאים. היה תענוג לראות את השיירה שלנו מאיטה כאשר עקפנו הולכי רגל ורוכבי אופניים, לראות שאף אחד לא הוריד צמיג משביל מסומן, כך צריך לנהוג.
עופר אבניר מציעה שלושה דגמי X3, המתבססים על אותו מנוע ותיבת הילוכים, ומכלולי שלדה דומים. ההבדלים הם בבולמי הזעזועים, החישוקים והצמיגים אבל תאמינו לי גם הדגמים ה"בסיסיים" גדולים עליכם, אלא אם אתם טורפי שבילים מקצועיים. דגם הפתיחה הוא R בצבעי שחור-לבן, העולה 167,000 שקלים ומתבסס על צמיגי 28 אינץ', בולמי פוקס 2.5 ומהלך מתלה של 51 ס"מ. XDS הכל-שחור נועל צמיגי 29", מחירו 177,000 שקלים.
הדגם המוביל הוא XRS זהוב-אדום העולה 193,000 שקלים ויושב על פוקס 3", צמיגי 30" ומהלך מתלה מופרע של 61 סנטימטרים. מחירי ההשקה מוזלים ב-7,000 שקלים מהמחירון הרשמי, וכוללים גם מערכת שמע עם תקשורת בלותוס', חצי חלון קדמי (היה שימושי מאוד בנסיעת הלילה), מראות צד, ארגז אחורי מקורר, מיגון מלא, גג ספורט, והשלמת דלתות. עבור מי שכל זה לא מספיק, מוצעים גם אינספור שיפורים נוספים. במהלך המבחן הזדמן לי לתת גז ב-XRS עם אגזוז יושימורה טיטניום; מעבר ל-Look המדליק של שלוש יציאות מפלטים, יש לו צרחה מענגת... חבל על הזמן!
