ברשימת ההתנהגויות המכעיסות ביותר ממוקמת במקום גבוה הנטיה של נהגים לשקר בנוגע לנסיבות התאונה, במטרה לחלץ את עצמם מאימת הדין או מההשלכות הכלכליות שלה. הכלל של "אל תבכה כמו ילד על דברים שעשית כמו גבר", או במילים אחרות: פגעת? לא שמת לב? תשלם - אינו מקובל בישראל. חמורה אף יותר היא העובדה כי ישנם כאלו שלא מתביישים או מהססים לעמוד מול שופט ולשקר לו במצח נחושה, בלי להתבלבל, למסור גרסה שקרית מן היסוד. לא עיוות קטן או שקר " מינורי", אלא עדות שמראשיתה ועד סופה שקר גס.
כך קרה בסיפור שלפנינו; התובע, הגיש תביעה בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בעקבות תאונה שטען כי התרחשה לאחר שעצר את הרכב בצד הדרך מפני שאזל הדלק, יצא מהרכב על מנת להוציא משולש אזהרה, ולפתע הבחין בקטנוע השועט לעברו ובמטרה למנוע את אירוע התאונה. לדבריו, הוא ניסה לחזור לתא הנהג, אך לא הספיק להכנס לרכב והקטנוע פגע בו וגרם לו "נזק גופני רב". בהתאם לכך התביעה הוגשה הן כנגד נהג הקטנוע וחברת הביטוח שלו והן כנגד מבטחת רכב התובע.
נסיבות התאונה כפי שתוארו על ידו לא משאירות מקום לספק הוא זכאי לקבל פיצוי. אלא שתוך כדי ניהול ההליך, התברר כי התביעה המשטרתית הגישה כנגדו כתב אישום. איך יתכן? ועל מה? הסתבר כי התאונה התרחשה בנסיבות "מעט שונות"; התובע עצר את רכבו בשול הכביש על כך אין מחלוקת, אולם הוא לא טרח לספר כי חלקו השמאלי של הרכב בלט לתוך מסלול הנסיעה הימני, וכאשר הוא פתח את הדלת והוציא את רגלו הוא למעשה חסם את נתיב נסיעת הקטנוע, וכתוצאה מכך פגע הקטנוע בדלת הרכב וברגלו של התובע.
מה באמת קרה שם?
הכיצד נתון כה מהותי של כתב אישום שמוגש כנגד נהג לא עולה כבר בשלב מוקדם של ההליך האזרחי (ההליך בו הוא תבע לקבל פיצוי מחברות הביטוח)? כל הניסיונות של הנתבעת להעתיק את תיק המשטרה נתקבלו בתשובה כי התיק "מצוי בחקירה".
לאחר שהתברר כי חל "שינוי קטן" לגבי נסיבות התאונה דרשו עוה"ד ערן יעקובוביץ ועופר שנקר ממשרד צבי יעקובוביץ ושות', באי כוחה של חברת הביטוח הראל שבטחה את רכבו של התובע כי אין מקום לאפשר לו לערוך "מקצה שיפורים" לגרסה שלו.
כבוד השופטת פנינה לוקיץ', מבית משפט השלום בקריות קבלה את טענת עו"ד וקבעה כי מדובר במקרה חמור וקיצוני של תובע שמנהל הליך משפטי בחוסר תום לב מוחלט וכעת, עם קבלת הכרעה בהליך התעבורה (אשר בית המשפט
והמבטחות כלל לא היו מודעים לניהולו במקביל במשך 3 שנים!) "בהכנעה", מבקש לתקן את תביעתו כך שזו תנוהל על בסיס הגרסה העובדתית שהתקבלה בהליך התעבורה.
לדבריה, מדובר על מקרה של ניצול לרעה של ההליך המשפטי, כזה "שמחייב לטעמי אמירה ברורה של בית המשפט, תוך הכרעה שתוצאתה תהא שהליך זה, שתחילתו ואופן ניהולו ב"חטא", לא ימשיך להתנהל". לפיכך, היא קבעה כי דין התביעה להימחק.