הביצועים והטכנולוגיה הופכים להיות משניים ואת עיקר ההצגה תופסים הסטייל, הפשטות ותחושת החופש. כן, הנוסחה של ה- V9 Bobber הצליחה מאוד עבור יצרני אופנועים אחרים ומוטוגוצי הצטרפה לחגיגה וללא ספק היא עושה את בסטייל מרשים מאוד. הבובר מיועד לאותם רוכבים ורוכבות שמחפשים אופנוע מיוחד עם הרבה סטייל, קל לשליטה, נמוך ונוח וכל זה במחיר קנייה ותחזוקה סבירים.
למרות זאת, הבובר לא מוותר על מכלולים איכותיים ומודרניים, אך מצליח להסוות אותם היטב כדי שאלו לא יפגעו בסטייל המיוחד שלו. מערכת ABS, מערכת הזרקת דלק ממוחשבת, מערכת בקרת אחיזה ולוח שעונים דיגיטלי החבוי בתוך צג יחיד ועגול, הם רק כמה דוגמאות הממחישות היטב את הרצינות וההשקעה של מוטוגוצי בדגם זה.
סטייל זה כל העניין
סגנון אופנועי ה"בובר" הופיע בארצות הברית בסוף מלחמת העולם השנייה. רוכבים שחיפשו לשפר את התנהגות האופנועים על מסלולי העפר, לקחו אופנועים גדולים והכבדים, קיצצו מהם את החלקים המיותרים וכך הורידו משמעותית את המשקל ושיפרו את ההתנהגות שלהם. בנוסף לכך הם גם דאגו לשפר את המראה על ידי צביעה בצבעי מט והפחתה משמעותית של כמות משטחי הניקל שהיו נהוגים בזמנו. בנוסף לכך, בכדי לשפר את האחיזה וההתנהגות בכבישים משובשים, הוחלפו הצמיגים מלפנים ומאחור לרחבים ובעלי נפח גדול יותר.
מורשת עתיקה
ה-Bobber של מוטו גוצי מסדרת ה-V9, נבנה לפי אותה המורשת וצבוע כולו בצביעת מט כהה בצבעי שחור/אפור, שמעניקה לו מראה ייחודי. הכנף האחורית שלו קצרה, הצמיג הקדמי במידת 130/90-16 נראה רחב מאוד ותואם היטב את קווי העיצוב של הבוברים ההיסטוריים.
הישיבה על הבובר מעניקה תחושת בטחון ושליטה בזכות מושב בגובה 780 מ''מ וכידון רחב וישר עם תושבות הפונות לאחור, שבזכותן הכידון מגיע באופן טבעי אל ידיו של הרוכב. צליל הפליטה שקט מאוד וגורם לאופנוע להישמע קטן יותר ממה שהוא באמת, אבל בכדי לעמוד בתקנות הזיהום והרעש המחמירות יורו 4, לא הייתה למהנדסים ברירה אחרת. אין לי ספק שמערכת הפליטה היא אחד מהחלקים הראשונים שהייתי משנה באופנוע, בכדי לקבל צליל יותר נעים ולשפר את המראה הכללי.
בין הסמטאות
רכיבה עירונית על גבי הבובר מעלה חיוך על הפנים בזכות תגובת המנוע הנוחה, החלפת הילוכים הקלה, המצמד הרך והקלילות שבה ניתן להשתחל בתנועה הצפופה. למרות מראהו הגדול, הבובר שוקל רק 199 קילוגרמים שזהו משקל נמוך יחסית לאופנועים מסוגו ונתון זה יחד עם מרכז הכובד הנמוך גורמים לבובר להיות נוח מאוד גם במהירויות עירוניות. הבובר משתלב היטב בנוף העירוני וזוכה לתגובות אוהדות רבות שעיקרם סביב העיצוב, להפתעתי אפילו אשתי שלרוב לא מתלהבת מאופנועים, התעקשה להשתמש רק בו באותם הימים שבהם הוא שהה אצלנו.
חורך את האספלט
ברכיבה בכבישים מפותלים אהבתי מאוד את היציבות והקלות שבה האופנוע נכנס ויוצא מהפניות. גם כאשר האספלט לא במצב הכי טוב, המתלים והצמיגים הגדולים מסייעים בשמירה על הקו ומשחררים את הרוכב מהדאגות הנובעות מאיכות האספלט. אומנם לא מדובר כאן בביצועים של אופנועי נייקד מודרנייים, אך מכיוון שהמנוע מכוון לטובת מומנט בסל''ד הנמוך, ניתן ליהנות מרכיבה מהירה וזורמת ללא שום מאמץ מיוחד. למרות שהחלפת ההילוכים נוחה מאוד, בגלל מערכת הדרייב שאפט שמעבירה את הכוח לגלגל האחורי במקום השרשרת המקובלת, צריך להעביר הילוכים בצורה רגועה בכדי שההעברה תהיה חלקה לחלוטין.
המנוע מושך חזק בעיקר בטווח הסל''ד הנמוך ומאפשר רכיבה מהנה על המומנט ללא צורך בהורדות הילוכים בכדי להטיס אותך ביציאה מהפניות. מצד שני, לא ניתן למשוך עוד קצת את המנוע לפני פניות כי בשלב מסוים הוא פשוט מפסיק למשוך ולכן עדיף להעלות הילוך ולהשתמש במומנט הבריא.
איפה השוני?
מוטוגוצי השקיעו הרבה בדגם זה ולמרות שהמנוע יכול להראות מבחוץ זהה למנוע הגוצים מלפני כמה שנים, הוא שונה מהם מאוד. ראשי המנוע החדשים עשויים מאלומיניום ומתוכננים בכדי לשפר את הביצועים ולהקטין את רמת הזיהום. הישג זה מושג בעיקר בזכות מבנה חדש לראש המנוע, כאשר השסתומים מסודרים באופן חדש ובזכות מערכת ניהול מנוע ממוחשבת של חברת מרלי הידועה. כתוצאה מכך, המנוע מספק מומנט של 62 ניוטון למטר ב-3000 סל''ד בלבד ופעולתו חלקה ומדויקת מאוד.
הבובר הוא אופנוע מפתיע ומהנה שמצליח להרחיב באופן משמעותי את מקורות ההנאה מהרכיבה. מחיר של 71 אלף שקלים אחרי הוצאות רישוי גורם לו להיות תחרותי למדיי מול יריביו בקטגוריה ובנפח מנוע דומה. מבחינת חווית הרכיבה, אני עדיין מרגיש את תחושת ההנאה המשכרת שחשתי בפיתולים בכביש היורד ממי עמי לכיוון ואדי ערה ובמעלה גלבוע, שגרמו לי להבין שההנאה בכביש לאו דווקא מגיעה עם המהירות ועל כך אני מודה למוטוגוצי בובר החדש.
לטיול יצאנו
בכדי להכיר את הבובר יותר טוב, החלטתי להצטרף לאחד מטיולי מועדון מוטוגוצי ישראל בהובלתו של מנהל המותג בישראל, תומר ברעם. כבר מהמפגש בבוקר הבנתי שיש לי עסק עם אנשים שעבורם אופנוענות בכלל ומוטוגוצי בפרט זה אצלם עמוק בלב. הטיול החל מאזור רופין ומשם בכבישים מעניינים ומהנים מאוד לרכיבה עד למסעדת מרינדו בחוף עין גב בכנרת. ארוחת הצהריים באדיבות חברת עופר אבניר, יבואנית מוטוגוצי לישראל, הייתה ברמה גבוהה במיוחד ובהחלט האווירה הייתה של אחוות אופנוענים וכבוד למותג הוותיק.
בחזרה, לחלק מהמשתתפים היה כוח לעלות לרמה ולרדת בכביש מבוא חמה המפותל ומשם חזרה הביתה. אחרי כ-400 קילומטרים אני בהחלט יכול לקבוע שהבובר הוא אופנוע נוח מאוד ברכיבה רגועה וזורמת ולא הייתה לי כל בעיה להמשיך עוד לרכב באותו היום. זו הייתה עבורי חווית אופנועים משובחת שעזרה לי להבין טוב יותר את יכולותיו המגוונות והמיוחדות של המוטוגוצי בובר ואת ההערכה הרבה שהמותג זוכה לה בקרב הרוכבים.