סובארו אימפרזה החדשה: מבחן דרכים

גם אם לא נתקלתם בפרויקט 3,000 של רמי גלבוע (ועליו תוכלו לקרוא למטה בסוף הכתבה) אין סיכוי שאתם לא מכירים את השם סובארו אימפרזה. המכונית שהחליפה את הלאונה האלמותית קיבלה בארץ מעמד של מכונית מיתולוגית בלתי ניתנת להשמדה, עם אמינות מופלגת ושרידות ששנייה רק לפוליטיקאים יחידי סגולה.

אבל הימים בהם מכונית משפחתית יכלה להסתפק במוניטין אמינות אגדית כבר מזמן חלפו מהעולם, למעשה, אנחנו עומדים בשיאו של מהלך שבו נדחקים באופן כללי גלגלי המכונית המשפחתית המסורתית בפני אלו של הג'יפונים והקרוסאוברים למיניהם.

לכן כאשר סובארו, חברה קטנה במונחי עולם הרכב צריכה להמר על מוצר שירוץ איתה לשנים רבות, היא משקיעה הרבה מאוד משאבים בפיתוח שלו. התוצאה הנוכחית של סובארו היא משפחתית שמגיעה אלינו בשתי תצורות חיצוניות, הנעה ומנועים וגם עם שם מהעבר – קבלו את סובארו אימפרזה החדשה.

כאמור, סובארו אימפרזה החדשה מגיעה לישראל בשתי תצורות ממנה גם נגזרות שתי הזירות בהן היא תתמודד. הראשונה היא גרסת הסדאן עם הנעה קדמית ומנוע 1.6 ליטר 114 כ"ס, שמעבר להבדלים המכאניים נבדלת גם ברמת הגימור הנמוכה יותר ותתמודד בעיקר בזירת ציי הרכב. הגרסה השנייה, זו שנבחנת כאן היא גרסת ה-2.0 ליטרים, בעלת הנעה כפולה ותצורת האצ'בק. ההחלטה לסנדל את הרוכשים לתצורה אחת, הנעה ומנוע בכל אחת מהגרסאות הוסברה על ידי היבואנית ברצון לבדל את שתי המכוניות, אנחנו שואלים, למה לא לתת ללקוח אפשרות לבחור?

חיצונית, המכונית שומרת באופן רופף ביותר על דמיון לדור היוצא, אבל רב השונה על הדומה. המראה החיצוני חד, מודרני. אולי לא פורץ דרך או בולטת במיוחד, אפילו באדום של מכונית המבחן, אבל צללית הההצ'בק-סטיישן בסך הכל נאה מאוד.

סביבת הנהג היא מקום נעים מאוד, אחת הביקורות המרכזיות שנגעו לדורות הקודמים של אימפרזה נגעו לחומרי הפנים הפשוטים ותחושת הדלות בתא הנוסעים. בתחום זה אימפרזה החדשה מבצעת זינוק גדול קדימה עם חומרים טובים, ושימוש גם במרקמים רכים ונעימים למגע וגם לעין. לא מדובר ברמה שרושמת פרקים חדשים בספר או מציבה איזה רף חדש, אבל בהחלט מיישרת קו עם המקובל. עקבות התקנה מקומית (כנראה של חיישני הרוורס או של מערכת המובילאיי) נראו בגומי של דלת הנהג והיו חריגה יחידה ברמת ההרכבה הכללית הגבוהה מאוד של התא. אני לא בטוח כמה זמן יחזיקו מעמד הריפודים הבהירים בשימוש משפחתי שטוף שוקו ובמבה, אבל זה לפחות נראה טוב מאוד.

הנדסת האנוש בבסיסה ברורה ופשוטה מאוד, קל מאוד להתמצא ולהבין מי עושה מה. חוץ מהמוזרות הקבועה של סובארו עם שליטה על שלושת מרכזי המידע (מסך מידע מרכזי עליון, תצוגת מידע בלוח המחוונים ומד מרחק מתאפס) דרך שלושה פקדי שליטה נפרדים שכל אחד מהם נמצא במקום אחר. בקרת אקלים מפוצלת, בקרת שיוט, בלם יד חשמלי, בקרת שיוט, חיישני גשם ואורות ועוד מציבים רמת גימור טובה מאוד, אבל אצל חלק מהמתחרות תוכלו למצוא ברמות הגימור האלו גם חלון שמש, הנעה ללא מפתח ופנסי לד בתאורה הקדמית.

מערכת הבטיחות המתקדמת של סובארו ה-eyesight תהייה זמינה לטענת היבואנית רק מסוף השנה, לכן כרגע היא מסתפקת רק במערכת מובילאיי בהתקנה מקומית.

המרווח טוב מאוד, יש כמות נאה של מקומות אחסון ותאים. שני שקעי כוח בנוסף לחיבור USB המשמש גם לטעינה וגם כחיבור לטלפון לממשק המולטימדיה (APPEL CAR PLAY). אגב מולטימדיה המסך אולי לא גדול במיוחד, אבל קריא מאוד ומגיב היטב ללחיצות ותפעולו נוח.

בסיס גלגלים של 267 ס"מ מסדר לאימפרזה מרווח טוב מאחורה, המושב עצמו מעט קצר, אבל יש מקום מספיק גם לרגליים, לברכיים ולראש. תעלת הינע מאוד בולטת בשל ההנעה האחורית תאלץ את מי שישב באמצע לפישוק רגליים לא מבוטל על חשבון השניים האחרים. מבחינת אבזור, אין כאן יציאות מיזוג או שקעי כוח, מצד שני יש משענת יד בגב המושב המרכזי.

לאור השיפור הכללי שהציגה אימפרזה החדשה, היה די מאכזב לגלות שתא המטען נותר אחד הקטנים בקטגוריה. 310 ליטרים בלבד הוא מציע, אבל לפחות תצורת ההאצ'בק מסדרת לו נגישות וקלות הטענה.

כאמור, תצורת ההאצ'בק באה בעסקת חבילה עם הנעה כפולה ומנוע 2.0 ליטרים. ההספק עומד על 156 כ"ס ב-6,000 סל"ד והמומנט הוא 20 קג"מ ב-4,000 סל"ד. תיבת ההילוכים דרכה כל זה עובר לארבעת הגלגלים היא רציפה שבעדכון הנוכחי שלה מציגה שבעה "הילוכים" שניתנים גם לשליטה ממנופי העברת הילוכים על גבי ההגה (רק ברמת הגימור הזו).

כבר עם התנועה העירונית עולות שתי נקודות הזכות שימשיכו להרשים לאורך כל מאות הקילומטרים שהעמסנו על האימפרזה – המכונית הזו ממש, אבל ממש נוחה. נוחות נסיעה ברמה שתבייש גדולות ויקרות ממנה. החשש מחישוקי ה-17 אינץ' נעלם תחת סידור מתלים וכיול בולמים שמצליח להתעלות אפילו על דרך החתחתים של עבודות הרכבת הקלה בדרך לאיילון. נקודת הזכות השנייה היא המושבים עצמם, מעין מיני כורסה, עם שקיעה קטנה של הגוף פנימה ונוחות מצוינת גם אחרי שעות במושב. בהיבט של תנועה עירונית פחות אהבתי את קורות A הקדמיות שהעובי שלהן דורש עבודת ראש כדי להציץ סביבן במיוחד בפינות רחוב וצמתים.

עליה לכביש המהיר והאצה מקפיצה את מחט הסל"ד למעלה ואז מתחילה התרוצצות שבה המנוע כבר מארגן את עצמו לתאוצה ומחפש את תיבת ההילוכים, שבדיוק לא בבית, אז הוא שולח לה ווטסאפ ויש שני V בהודעה, אבל הם לא כחולים ואז היא חוזרת אליו ושניהם מתחילים לדחוף קדימה. טוב, זה אולי לא כל כך דרמטי, אבל בכל מקרה יש שם איזה שיהוי בין הלחיצה על הגז לבין התגובה, משהו שחזר על עצמו בתאוצות חזקות וגם בעליות. במצבים שם האצה מתונה זה כמעט ולא התרחש.

156 הסוסים שלה לא מגיעים עם תחושת הזריזות שהייתם מצפים ממנה, זמינות הכוח טובה בסל"ד נמוך ובינוני, אבל מעל ל-3,500 סל"ד קצת נגמר לו האוויר ומשם בעיקר יש רעש אבל מעט מאוד התקדמות. מבחינת תיבת ההילוכים הרציפה, למעט השהייה בתאוצה חזקה, היא זכאית למחמאה הכי טובה שאני יכול לתת לתיבה רציפה – היא לא נותנת תחושה של אחת כזו. הכיול שלה עם "מדרגות" המדמות הילוכים מעניקות לה תחושה טבעית יותר מאשר יללת המנוע הקבועה בעוד התאוצה מתגברת שיש בדרך כלל בתיבות האלו.

מחוץ לעיר בשיוט במהירות תלת ספרתית מתונה וגם מעבר אליה, בנוסף לנוחות הנסיעה המצוינת האימפרזה מתגלה גם כמכונית שקטה מאוד, חברו את שני אלו וקיבלתם מכונית שנעים מאוד להעביר בה הרבה קילומטרים, למעשה מהטובות בקבוצה שלה בהיבט הזה.

בכל מה שקשור להתנהגות, כל עוד מתנהלים בה באופן נורמלי של פשוט להגיע ממקום למקום העסק עובד בסדר גמור. היא פונה, בולמת ואוחזת היטב, סך הכל לכוון לאן שרוצים ולהגיע. אם ממש לוחצים אותה מגלים בונוס התנהגות חביב, תוצאה של כיול המתלים הרך יחסית והשלדה הקשיחה מסדר לה "משחקיות" קטנה שמאפשרת פסיעת זנב קטנה וחיננית בגרירת בלימה לתוך הפנייה, מצד שני, עם החזרה לגז ההנעה הכפולה שלה "מיישרת" אותה מייד ומרידה את הכוח לקרקע, משאירה אותה מאוזנת מאוד.
בסיום נהיגה נמרצת מאוד, הבלמים הציגו ירדה קלה בתחושה, לא ביכולת הבלימה עצמה, אבל היה צריך ללחוץ מעט חזק יותר כדי לקבל אותה.

בתנאי נסיעת המבחן רשמה אימפרזה צריכת דלק של 11.6 ק"מ לליטר בממוצע, לא רע בהתחשב בתנאים ובהיותה בעלת הנעה כפולה.

מאז החלה לשווק סובארו את האימפרזה אי אז בשנת 1993 השתנה השוק המקומי בכל כך הרבה מובנים. לו היה נוסע בזמן מגיח מאותה שנה למציאות המוטורית סביבנו לא היה קל לו לנחש שמדובר באותה מדינה (חוץ מהפקקים, זה די היה מסגיר אותנו). כי סובארו אימפרזה החדשה נכנסת להתמודד בשוק רכב מאתגר מאוד מאשר זה שהיה פה עת הפציעה בשמי ישראל. שוק רכב שבו משפחתיות מתמודדות לא רק זו מול זו, אלא גם מול ה"משפחתיות החדשות" הלא הם הג'יפונים.

סובארו איפרזה שיפרה כמעט כל היבט אפשרי בדור החדש שלה במיוחד סעיפי הנוחות והשקט שהם שתי נקודות החוזקה העיקריות בה. למעשה למעט ממדי תא המטען היא רושמת ציונים טובים בכל הסעיפים החשובים והמרכזיים.
מצד שני עם 135 אלף שקלים על תג המחיר, היא ממש לא זולה, ומשפחתית זולה עם תמורה מצוינת למחיר היה במשך שנים שם נרדף לסובארו.

למעשה זה מחיר שמציב אותה מול משפחתיות קומפקטיות אחרות מאובזרות וטובות מאוד. שם, ההתקדמות הטובה מאוד שלה לא מקנה איזה יתרון מובחן או יוצא דופן, אלא בעיקר יישור קו. מה שמותיר במאזן שלה את עניין השם והמוניטין שלה, זה שבעיקר עובד על לקוחות קיימים ונאמנים, אבל היא תצטרך לעבוד קשה כדי לבלוט ולמשוך אליה קהלים חדשים במיוחד לאור טעמי השוק החדשים.

על הצד הטכני:
סובארו אימפרזה 2.0 ליטר 4X4

מנוע, הנעה – בנזין, 4 צילינדרים, כפולה
נפח – 1,995 סמ"ק
הספק/סל"ד – 6,000/156
מומנט/סל"ד – 4,000/20
תיבת הילוכים – רציפה

מידות
אורך (ס"מ) – 446
רוחב (ס"מ) – 178
גובה (ס"מ) – 148
בסיס גלגלים (ס"מ) – 267
תא מטען (ליטרים) – 310
משקל (ק"ג) – 1,434

מתלים, בלמים, צמיגים
מתלים קד'/אח' – מק'פרסון/ רב חיבורי
בלמים קד'/אח' – דיסק מאוורר/דיסק מאוורר
צמיגים – 205/50 17R