לאחר 250 קילומטרים של אספלט, מרביתם במהירויות שמנעה ממני כל מחשבה שלא הייתה קשורה לרכיבה ועוד כ-30 קילומטרים של רכיבת שטח, אני נכנס במהירות בין שני טורים ארוכים של מכוניות שעומדות בפקק. לאחר רצף של זיגזגים החלטיים ומהירים, אני מתייצב בלי שום בעיה ראשון ברמזור וקולט שמבלי לשים לב, האדוונצ'ר 1090 גרם לי עכשיו לרכב עליו כאילו הוא קטנוע. לאן נעלמו 125 כוחות סוס, 228 קילוגרמים, הממדים הגדולים והכידון הרחב, שעד כה אפשרו לי לשייט במהירות מרגשות בביטחון וללא כל מאמץ מיוחד?
גדול מבחוץ שובב מבפנים
האדוונצ'ר 1090 אומנם מחליף את ה-1050 הקודם, אך מכוון גבוה הרבה יותר גבוה ממנו. המנוע החדש חולק עם מנוע ה-1290 את בלוק המנוע והתכנון הבסיסי, כאשר את הנפח הקטינו ל-1050 סמ''ק בעזרת קיצור המהלך והקטנת קוטר הבוכנות. למעשה נפח המנוע של ה-1090 הוא 1050 סמ''ק בלבד שהם רק 50 סמ''ק יותר מדגם ה-1050 הקודם, אבל בזכות השימוש במבנה ובטכנולוגיה של ה-1290, ההספק עלה ב-30 כוחות סוס, יותר מ-30% שיפור, לעומת דגם ה-1050 הישן. התוספת האדירה בהספק באה לידי ביטוי גם בהגדלת המומנט, אבל היא מורגשת באופן יותר בפעולת המנוע החלקה והעוצמתית בהרבה בהשוואה לדגם ה-1050. בנוסף לכך, שלדת הצינורות של האדוונצ'ר 1090 המוכרת היטב משלל דגמי החברה מתאפיינת במשקל עצמי נמוך במיוחד של 9.8 ק''ג, אשר יחד עם חסכון כללי במשקל הורידו את משקל האופנוע ל-205 ק''ג בלבד ללא דלק. השילוב בין הספק המנוע החדש לבין המשקל, מעניק לאדוונצ'ר 1090 החדש יחס הספק/משקל מפתיע של 0.61 כ''ס לק''ג, נתון טוב יותר ממרבית האדוונצ'רים וכמעט זהה לזה של מספר מצומצם מאוד של אופנועים שעולים הרבה יותר ממנו.
הגרסה אותה בחנו היא האדוונצ'ר הרגילה ובנוסף אליה קיימת גם גרסת ה-R המיועדת לרוכבים שמחפשים יותר יכולת שטח. ההבדל העיקרי בין השתיים היא מידות הגלגלים והמתלים, כאשר דגם ה-R מגיע עם גלגלי 21/18 כמקובל באופנועי השטח בניגוד ל-19/17 בדגם שעליו רכבנו. בנוסף לכך, המזלג הקדמי בדגם ה-R הוא בקוטר 48 מ''מ ומהלכו 220 מ''מ בניגוד ל-43 מ''מ ו-185 מ''מ מהלך בדגם אותו בחנו. הבולם האחורי שונה אף הוא בזכות מהלך של 220 מ''מ לעומת 190 מ''מ, מיכל גז נפרד בבולם ואפשרויות כיוון רבות יותר. התוצאה של מידות הגלגלים ומהלך המתלים הגדולים יותר, היא גם גובה מושב שמטפס עד ל-89 ס''מ לעומת 85 ס''מ.
שיר הקטר
במהלך רכיבה קצרה בתנועה המאפיינת את תל אביב בשעות הבוקר הופתעתי לגלות שהאדוונצ'ר 1090 מרגיש הרבה יותר קטן ממה שהוא באמת. תחושה שנובעת מפעולתו החלקה של המנוע והשליטה הנוחה בו בעזרת המצמד וידית הגז הדורשים מעט מאוד כוח לצורך הפעלתם ומהמבנה החדש של מיכל הדלק והמושב. למרות שגובה המושב עומד על 85 ס''מ, ניתן להגיע בקלות לקרקע עם הרגליים בזכות המבנה הצר של המושב והשלדה באזור הרגליים. המבנה הזה מאפשר אחיזה טובה מאוד של האופנוע עם הרגליים ברכיבה אגרסיבית על האספלט וברכיבת שטח בעמידה.
חלק גדול ממיכל הדלק בנפח 23 ליטרים נמצא מתחת לגובה המושב משני צדדיו של הצילינדר הקדמי, בזכות כך אין צורך לרכוב עם רגליים פתוחות לצדדים בצורה מוגזמת וגם מרכז הכובד נשאר נמוך לטובת השליטה והזריזות. מכלולי השליטה נמצאים במקומם הטבעי ולא דורשים כיוון מיוחד, למרות שניתן לכוון את כולם בהתאם לממדים ולהרגלי הרכיבה של כל רוכב.
בכביש המהיר, למדתי להעריך מאוד את המשקף הקדמי המתכוונן, שבזכותו הצלחתי לרכוב, גם בכביש במהירויות מרגשות ועוד עם קסדת מוטוקרוס פתוחה ללא כל בעיה. המשקף נראה צר וקטן, אך בזכות תכנון נכון והאפשרות לכוון את הגובה, הוא בהחלט מצליח לתעל את האוויר באופן שמאפשר לרכב לאורך זמן במהירויות גבוהות מבלי להעמיס יותר מדי על שרירי הצוואר.
בשיוט בין עירוני מהר מאוד מגיעים להילוך השישי ונשארים בו גם כאשר התנועה מחייבת הורדת מהירות, בזכות יכולת המנוע להאיץ חזרה ללא שום בעיה גם בהילוך הגבוה. יכולתו של האדוונצ'ר 1090 לשייט במהירויות גבוהות ללא כל בעיה היא ללא ספק אחד מהקלפים החזקים עבורו ובין הפחות טובים עבור רישיון הנהיגה שלנו.
כאשר הכביש מתחיל להתעקל והתנועה להידלדל וניתן להגביר עוד קצת את הקצב, מתחילים להרגיש שהאדוונצ'ר 1090 משנה את אופיו. המנוע משתנה מאוד כאשר הוא עולה מעבר ל-7,000 סל''ד וללא קשר למצב ההילוך מטיס את האופנוע קדימה ואת הגלגל הקדמי למעלה. הצליל שבוקע מהמשתיק הגדול הופך לעצבני יותר והרוכב מתחיל להעריך עוד יותר את קשיחות השלדה והגיבוי המעולה שהמתלים מעניקים לרוכב, למרות שהם לא אדפטיביים וכמעט ולא ניתנים לכיוון חיצוני.
צמיגי Metzler Tourance במידות 19 110/80 מלפנים ו-17 150/70 מאחור, אוחזים היטב באספלט ומעט מאוד פעמים הרגשתי את מערכת ה-A.B.S נכנסת לפעולה למרות שבכוונה בלמתי פעמים רבות בעוצמה מוגזמת וחלק גדול מהכבישים היו מכוסים באבק. מספר פעמים בכניסה לפניות חדות גרמתי לגלגל האחורי להינעל על ידי הורדת הילוכים ונהניתי מאוד מאופן פעולתו של המצמד המחליק בצורה מבוקרת, כאשר מאחור מצטרף למנוע צליל ההחלקה של הצמיג על האספלט. את מערכת בקרת ההחלקה בהאצה פגשתי באספלט רק בהאצות חזקות על גבי מהמורות ופסי האטה, אך בשטח היא מרבה להתערב ולרוב זה בהחלט עוזר.
כמעט לאורך כל המבחן השארתי את מערכת הניהול במצב Street ורק לאחר שנזכרתי שיש מצב אגרסיבי עוד יותר Sport ניסיתי ומהר מאוד העברתי חזרה למצב Street. שכן מצב ה-sport גורם לאופנוע להיות רגיש מאוד לכל שינוי במצב ידית הגז וכתוצאה מכך הרכיבה נעשית מאוד קופצנית ודורשת הרבה מאוד תשומת לב מצדו של הרוכב. מצב זה מתאים לקטעים מאוד ספציפיים בכבישים מסוימים שבהם הרוכב מעוניין למשוך את יכולותיו עוד קצת, אך לשימוש רגיל הוא פחות מתאים. ייתכן שתחושה זו נובעת גם מכך שבאדוונצ'ר 1090 מערכת הבקרה לא משפיעה על המתלים, ולכן אם משנים את תגובת המנוע האופנוע מתנדנד הרבה יותר על המתלים וזה מוסיף לתחושת האי נוחות.
מעלה אבק וחיוך
למרות שזוהי כאמור לא גרסת השטח של האדוונצ'ר 1090 לא יכולנו להתאפק ולכלכנו באבק את צמיגי הכביש הדביקים. תנוחת הרכיבה בשטח היא מעולה וגם רכיבה בעמידה מתקבלת בברכה, אך מומלץ להוריד את המשקף למצבו הנמוך בכדי לשפר את שדה הראיה לקרוב. להפתעתי, המתלים והגלגלים היצוקים משתפים פעולה ומאפשרים רכיבה על הגז, כל עוד לא מאתגרים אותם בכניסה לחריצי קרקע ולסלעים גדולים במהירות גבוהה. חלק גדול מרכיבת השטח ביצעתי, כאשר הצלם יושב מאחורי והופתעתי מיכולתם של המתלים לשמור על מהלכם ולא להגיע לסוף מהלכם לעיתים קרובות גם עם ה"משקולת".
האחיזה של הצמיגים הייתה כמובן לא במיטבה, אך מערכות הבקרה דאגו לשמור את האופנוע בכיוון הרצוי וכל עוד לא הגזמתי בזוויות ההטיה הרכיבה הרגישה בטוחה מאוד.
נגיש ומרגש
המטרה שאנשי KTM הציבו מולם כאשר הם התיישבו לתכנן את האדוונצ'ר החדש, הייתה ליצור אופנוע שמצד אחד יהיה חזק, יציב ונוח כמו האדוונצ'רים הגדולים ביותר ומצד שני יעניק לרוכב יכולת שליטה ותחושת בטחון של אופנוע קטן בהרבה וכל זה במחיר נמוך יחסית. האדוונצ'ר 1090 מצליח להיות מרגש מאוד ברכיבה בכבישים מפותלים, מענג ברכיבות למרחקים גדולים וקצת יותר מאתגר ברכיבת שטח. לעומת האדוונצ'רים הגדולים והיקרים ממנו בהרבה הוא נחות מבחינת המתלים וחסרונם של המערכות האדפטיביות מורגש בעיקר במצב רכיבה ספורטיבי.
לאחר השעות הארוכות שבהם רכבתי על ה-1090 במקומות ובמהירויות, שגרמו לי לחייך הרבה זמן אחרי שהחזרתי אותו, הבנתי שהאופנוע הזה בהחלט עומד ביעדים שאנשי KTM הציבו לעצמם.
מרווח הטיפולים של האדוונצ'ר 1090 הוא 15,000 קילומטרים מפתיעים וזה בהחלט נתון חשוב בכל הקשור לעלויות התחזוקה. מחיר האופנוע הוא 103,900 שקל (לא כולל אגרת רישוי), כאשר האופנוע מגיע ללא מזוודות צד וארגז אחורי. מהיבואן נמסר שהרוכשים הראשונים ייהנו ממחיר מיוחד ומחבילת אבזור הכוללת את שלל הארגזים בתקופת ההשקה. אופנוע המבחן הגיע עם מגני צד מברזל וללא ספק מומלץ להתקין כאלו בזמן רכישת האופנוע.
מחירו הרגיל של האדוונצ'ר 1090 דומה למחירם של המתחרים בקטגוריה שלו ובהסתמך על ההצלחה של הדגמים הקודמים בישראל סביר שגם דגם חדש ומעניין זה ילך בדרך. בנוסף לאלו הוא עשוי לעניין גם רוכבים שעד היום לא חשבו על אופנוע אדוונצ'ר, בזכות השילוב בין הביצועים, המחיר ופשטות התפעול.
על הצד הטכני: KTM 1090 אדוונצ'ר
מנוע: V-טווין 75 מעלות, 4 שסת' לציל, 1,050 סמ"ק
קירור: נוזל
הספק: 125 כ"ס ב-8,500 סל"ד
מומנט: 11 קג"מ ב-6,500 סל"ד
תיבה: 6 הילוכים
מצמד: מחליק
שלדה: צינורות, פלדה 9.8 ק"ג
מזלג קדמי: WP, 43 מ"מ קוטר, 185 מ"מ מהלך
זווית היגוי: 26 מעלות
בולם אחורי: WP, 190 מ"מ מהלך, כוונון עומס קפיץ ושיכוך
בלם קדמי: שני דיסקים 320 מ"מ, קאליפרים רדיאליים 4 בוכנות
בלם אחורי: דיסק יחיד 267 מ"מ
ABS: בוש 9M ניתנת לניתוק
בסיס גלגלים: 156 ס"מ
מכל דלק: 23 ליטר
גובה מושב: 85 ס"מ
משקל יבש: 205 ק"ג
משקל רטוב: 228 ק"ג