פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      דעה: שיפורים ברכב – אפשר לעשות את זה נכון בישראל

      מדינת ישראל חייבת להתאים את עצמה לנעשה בעולם, ולקבוע כללים מסוימים בהם ניתן לשפר את הרכב במקום מקצועי, במקום להפוך את כולם לעבריינים ולשלוח אותם לכביש להיהרג במכונות מסוכנות

      כלי רכב שנתפסו ובמנועיהם התגלו שיפורים לא חוקיים בצפון (חטיבת דובר המשטרה)
      מבצע ללכידת מכוניות משופרות של משטרת התנועה ב-2013 (צילום: חטיבת דובר המשטרה)

      לפני מספר שבועות אירעה תאונת דרכים, בה נהג בסובארו אימפרזה טורבו STI היה מעורב בתאונה שנגרמה כתוצאה מרשלנותו של נהג רכב שהיה בסמוך אליו. אולם על אף נסיבות התאונה, חברת הביטוח שמבטחת את הרכב הרשלן עתידה להתנער מאחריותה. מדוע? כי הסתבר למבטחת שמדובר בסובארו שעברה מקצה שיפורים במנוע. מה הקשר בין הכיסוי הביטוחי והשיפורים? לשון החוק והתקנות הדינוזאריות במדינת ישראל, קובעות כי אין לבצע כל שינוי מבני בכלי רכב.

      לרבים נדמה כי הסיכונים שטמונים בהתקנת שיפורים נובעים מהחובה להשיב את הרכב "למצב יצרן" ומהסנקציה שתוטל על הנהג בשל ביצוע העבירה על תקנה 380 (א) לתקנות התעבורה שקובעת: "לא ישנה אדם מבנהו של רכב אלא לפי היתר בכתב מאת רשות הרישוי", אולם זה אינו מדויק.

      בפועל, במקרה של תאונה קטלנית, בעל הרכב/הנהג יכול למצוא את עצמו מתמודד עם כתב אישום שכולל שורה של עבירות חמורות. כך קרה לאחרונה: כנגד נהג שהיה מעורב בתאונה בה חברתו מצאה את מותה, הוגש כתב אישום שמייחס לו עבירות של גרימת מוות ברשלנות, נהיגה בקלות ראש וברשלנות וגרימת תאונת דרכים בה נחבל אדם חבלה של ממש. על פי כתב האישום, ברכב שבו נהג בעת התאונה בוצעו שינוים במנוע בניגוד לחוק, לרבות במערכת הפליטה וכן הוספו לרכב מכלולים נוספים שאינם קיימים במקור.

      ככה לא נתקדם לשום מקום

      הגישה החד משמעית של מקבלי ההחלטות בישראל כלפי תרבות השיפורים עומדת בסתירה לנעשה בעולם. מדינות מתוקנות רבות, אימצו לעצמן תקינה מסוימת, חלקן מחמירות יותר וחלקן פחות, אך בכולם נקבעו כללים מפורטים באשר לחוקיות הדבר - מי רשאי להתקין את השיפורים ובאילו דרישות עליו לעמוד. ואילו בישראל, על אף העליה הקוואנטית במקצועיות של העוסקים בתחום – המדיניות הגורפת מכניסה את כל השיפורים והמשפרים תחת מטריית העבריינות. אין זה משנה אם ברכב הושקעו עשרות אלפי שקלים בשיפור מערכות הבלימה והתנהגותו בכביש שעשויות בהחלט למנוע תאונת דרכים. כל שינוי במנוע ובהספק, בגלגלים, בבלמים ובפנסים – אסור. גם שינויים שיבוצעו במערכות ההיגוי והמתלים, במרכב או כל שינוי מבנה אחר – אסורים ללא אישור ממשרד התחבורה.

      הכול חשוף

      את התנופה שמאפיינת את תחום השיפורים בישראל, לא ניתן לעצור. הקהל נחשף מידי יום למידע רב והרשתות עמוסות בסרטונים מפתים של כלי רכב ואופנועים בהם בוצעו במיומנות רבה שינויים מלהיבים. לצד זאת, אין ספק שבבסיס התקנה ישנו היגיון רב: הסיכון שטמון בשינויים כאלו עלול להיות דרמטי. בין אם מדובר על חוסר התאמה בין הרכב לכלי, בהתקנה לקויה או כמובן גם באיכות ירודה שלו. אך עובדה היא כי מדינות רבות הצליחו לאזן בין הרצון לאפשר לנהגים להתמסר לתחביב שלהם לבין הצורך לשמור על הבטיחות. אך משרד התחבורה מתעקש.

      ההתבצרות של מקבלי ההחלטות בעמדה של איסור גורף מחטיאה את מטרתה שכן למדינת ישראל אין את המשאבים הנדרשים בשביל לפקח באופן הדוק על הנעשה ובכל מקרה, בספק אם קיים מחקר מסודר שמצביע על הזיקה בין שכיחות תאונות הדרכים ורכבים משופרים. רבים ממשפרי הרכבים הם אנשים בוגרים, שקולים, שרחוקים שנות אור מהתדמית שהשתרשה, שהשקיעו כסף רב ויצרו מתאם ראוי בין שיפורי המנוע , איכות הבלמים וכו, תוך התקנת חלקים בעלי תקינה עולמית העומדת בסטנדרטים המחמירים ביותר.

      לצד זאת, ישנם רבים שפועלים בחוסר אחריות ואיתם כמובן שצריך להחמיר ולמצות את הדין. הליך רישוי מסודר תוך שינוי החוק כך שההתקנה תעשה רק בסדנאות ומוסכים המורשים לשינויי מרכב מטעם המדינה, היה יכול לסייע למדינה לנתב את משאביה לאכיפת החוק כלפי הגורמים שמהווים סכנה ובו בעת היה מאפשר לכל אלו שמחזיקים בתחביב להביא לידי ביטוי את החדווה שלהם באופן חוקי ובאחריות.

      עו"ד אסף ורשה הוא יו"ר ועדת נזקי רכוש ושיבוב בלשכת עורכי הדין