לרוב הנהגים אין קושי להצביע על התכונות שמאפיינות את ב.מ.וו, אודי, וולוו, מרצדס או לקסוס, אלו יצרנים שזהותם מגובשת. אבל אינפיניטי, היא חברה צעירה שמעטים זכו להכיר או לחוות; ממוצע המסירות השנתי של המותג מתחילת השנה עומד על 120-130 כלי רכב. מנגד, לשוחרי המותג היא מעלה אסוציאציות ברורות - של מנועי V6 בשרניים, נהימות במעלה הסל"ד, הנעה אחורית ומפלצות פלדה שגוזלות שטח נדל"ן נכבד על המדרכות ומבריחות חתולים. לא כך איפוא, המקרה שעומד לפנינו היום.
Q30 היא המכונית הזולה ואף הקטנה ביותר שהוכשרה על ידי אינפיניטי מאז הווסדה לפני 28 שנים. היא מתייצבת בהיצע ליד מכוניות חשובות כמו Q50 עם עלות שמתחילה ב-180 אלף שקלים בלבד, מנועי טורבו בנזין ושאיפות גדולות, אך לגיטימיות להצטרף למועדון של אודי A3 וחברותיה. השאלה שעומדת למבחן היא, האם זו אינפיניטי טהורה כפי שלמדנו להעריך אותה, או הכלאה טרנס-אטלנטית שמסווה את פרצופה של מכונית אחרת ומשאירה אותה נטולת כל אמירה ייחודית?
עוד בנושא:
כל החידושים על אינפיניטי בארץ ובעולם
זה מה שעשינו, כדי לייצר אותה
אינפיניטי שלחו לאירופה מקבץ ממרכולתם ב-2008 כדי לבדוק את הבשלות של היבשת המערבית. זה התחיל עם סדרות ה-FX ו-G כברירת מחדל - מכוניות ביצועיסטיות שהותירו חותם ויזואלי, סימני גומי על הכביש וגם ניחוח חריף של בנזין. ה-Q30, היא מכונית ששהתה בסטטוס רעיוני מ-2012, אבל היא לא הייתה הנציגה הראשונה של אינפניטי שניסתה לקלוע ישירות לחיך האירופי - התואר הזה שייך לאינפיניטי FX30 דיזל. כוח היה בשפע, אבל הצלחה גדולה לא נרשמה שם. בתוך כך, היה זה צעד ראשון בכוון הרצוי.
על פניו, אין שום דבר פסול בלומר: "הרכבנו את המכונית על שלדה של מרצדס". והכוונה היא כמובן למרצדס A קלאס, עם קצת סיוע מ-GLA. בודדים הם יצרני הרכב שאינם מטפחים מערכת יחסים עם עמיתיהם תוך מטרה משותפת לצמצם הוצאות; באינפיניטי, חיפשו את הזווית המתאימה למיזם שיפתח להם לרווחה את הדלת לאירופה, ועל כן רתמו את הברית שנרקמה עם הגרמנים וקפצו על ההזדמנות לפלוש לקטגוריה חשובה, לחסוך בעלויות ולפתח פרשנות למכונית פרמיום עממית - מעין קרוס-קומפקט מוגבהת למחצה.
התוצר הסופי איננו מזוהה עם שום דבר מהרפטואר של שטוטגרט, לפחות מבחוץ. ה-Q30, שמיוצרת באנגליה (יחד עם קשקאי וג'וק) שומרת על המראה המעודכן של סדרות ה-Q שהינו רווי בקווים, קימורים, יחידות תאורה מלוכסנות וחיתוכים על הדלתות. יש לה סגנון מוחצן, אבל זו איננה מכונית מנקרת עיניים, או מקור למשיכת תשומת לב כמו מרצדס, או אפילו כזו שתוציא לצעירים את העיניים מהמסך של הסלולרי לדקה או שתיים. במדד הסקרנות בכביש, אפשר לומר שמתוך 10 נקודות מרביות, ליקטה 4.
במה אפשר לבחור?
רכב המבחן שהופקד אצלנו ארוז בחבילת 'ספורט'. זו הגרסה היקרה ביותר במשפחת Q30, ודרומה משם אפשר לרכוש רק את חבילת 'פרמיום'. ישנם הבדלים טכניים בין הדגמים שנעמוד עליהם בהמשך, אבל גם ברשימת האבזור קיבלנו תוספת רכיבים חיצוניים וגימור פנימי מועשר תמורת 226 אלף שקלים, לעומת 180 או 210 אלף שקלים, למסתפקים במועט.
המערכות ברובן תרומת מרצדס אבל בקרת המדיה הראשית היא פיתוח פנימי של אינפיניטי (ומסתבר שהם עבדו עליה הרבה). היא פועלת בצורה חלקה, בלי שיהוי מפהק בין התפריטים או בעיות אחרות שמעיקות על המשתמש. אבל בשורה התחתונה, לא נפלנו מהרגליים מהפרזנטציה, בין אם מדובר בהקרנה או בהפעלה דרך החוגה והפקדים בתעלה הראשית. הצג אף לא מרשים בקוטרו 7 אינטש, והגרפיקה מעט מיושנת, אפילו בהשוואה למכוניות עממיות.
לזכותה של ה-Q30 נמנה את המושבים, שהם לא רק אוחזים היטב את הגוף (חצי-באקט עם משענת ראש מובנית) אלא גם מהודרים למדיי שילוב של עור ובד שיוצרים תרכובת מרשימה לעין וגם למגע. היה לנו נוח לשרוץ בהם מאות קילומטרים בעודנו מתרשמים לטובה ממערכת השמע ה"מתקדמת" שצליליה בקעו החוצה באמצעות רמקולים רציניים של BOSE.
הנדסת האנוש לא רעה, האיכות גבוהה בקצה העליון ובסיסית באמצע, והתפאורה של אינפיניטי די מקורית אם כי אינה ה"מילה האחרונה" בתחום האופנה. גם התכנון הכללי פחות פגע במטרה לעניות דעתנו; הקורות מקדימה, ובעיקר מאחור (C) חונקות את שדה הראיה. החלון האחורי כנראה נועד לנוי, שכן הנראות החוצה דרכו מוגבלת ומצריכה משנה זהירות בנסיעה לאחור. מומלץ לצייד את המכונית במצלמת ראיה היקפית (מגיעה עם חבילת WAZE שנעדרה ממכונית המבחן), אחרת תמרון במקומות חניה יהפוך לחוויה משפשפשת.
המרחב הפנימי שגרתי בקטגוריה בסיס גלגלים 2.70 מ', מתאים לארבעה נוסעים, אבל צריך לקחת בחשבון שהתקרה נמוכה (1.47 מ') בשורה הראשונה, ונהגים גבוהים מהממוצע יחפשו תנוחה שלא תגלח להם את הריסים או הראש בעודם מתקפלים אל מושב הקברניט. מאחור, מוטב לא לצופף יותר משניים מבוגרים (רוחב 1.80 מ') בשל קרבה לקורות. תא המטען מהגדולים בקטגוריה 430 ל' (340 במרצדס A קלאס ו-365 ל' באודי A3).
ביצועים גרמניים?
באגף המנועים ניתן לבחור בין 1.6 ל' טורבו עם 156 כ"ס (25.6 קג"מ מ-1,800 סל"ד) או בשילוב המוחלט של גרסת 'ספורט' עם מנוע 2.0 ל' טורבו והספק מרבי של 211 כ"ס, בחיבור אל תיבת 7 הילוכים אוטומטית מתופעלת מנופים מגלגל ההגה והנעה כפולה (הנעה קדמית בלבד בדגם הבסיסי).
הביצועים של המנוע אנרגטיים, והשילוב עם התיבה עובד כמעט למופת. את ההאצה ל-100 קמ"ש סיימנו בזמן של 7.8 שניות (7.2 ש' יצרן) ובכל שלבי הנסיעה לא הרגשנו שחסרה למכונית מנת מחץ בעליות או בישורות; עקיפות נעשות בהינד עפעף (במיוחד כשנועלים את התיבה במצב S) ובמהירויות ביניים היא באמת מנצלת כל גרם של מומנט שעומדת לרשותה; כבר מתחתית מד הטורים היא מגייסת את כל 36 הקג"מים בעורקים וממשיכה בקלילות לגבול האדום ולמהירות תלת ספרתית שמעמידה את הרשיון שלכם בסכנה.
ב-110 קמ"ש נחה המחט על קצת פחות מ-1,900 סל"ד, ובקצב כזה, אם מקפידים לא לסטות מהכביש המהיר, צריכת הדלק תהיה בסביבות ה-13-14 ק"מ לליטר. כניסה לעיר ולפקקים תגזול כמה ליטרים נוספים והממוצע של ה-Q30 ינוע בין 9-10 ק"מ לליטר בנזין. כאן נציין, כי פעילותה של התיבה בערים פחות הרמונית ולחובתה קצת אי סדר פה ושם, אך בהשוואה לדומות לה היא רחוקה מאוד מלאכזב.
איפה הכירופרקט?
כושר הנשימה של המנוע מאפשר ל-Q30 להעפיל לפניות תלולות במהירות גבוהה מאוד, ובתוך כך לשדר לנהג שאפשר לסמוך עליה אם מתגנב פתאום עיקול ממזרי. ההיגוי לא מבריק או הכי חד שפגשנו במכוניות של אינפיניטי, אבל הוא מספיק תקשורתי כדי שתוכלו לדעת לאן אתם מכוונים אותה ואיך תצאו משם, כשהמשקל עובר מצד אחד לצד השני.
מה שבאמת משנה כאן את כל התמונה בצורה קיצונית הוא הכיול של גרסת הספורט, שלהבדיל מדגמי הפרמיום בישלה לנהג את המקסימום שאינפיניטי בחרה לחלץ בשלב זה מהשלדה של מרצדס; במקום מרווח גחון של 17.3 סנטימטרים בדגם הרגיל, מכונית המבחן הונמכה ל-15.5 סנטימטרים, הבולמים הוקשחו בכמעט 8%, הבלמים חוזקו (מצוינים) וההיגוי עבר טיפול.
בסיבובים של הרי הצפון, לא קיבלנו תגובות של "הנעה כפולה" בסחיפה, אלא הנעה קדמית עם קצת העברות כוח בין הסרנים. ה-Q30 ספורט מכניסה את החרטום לעיקולים בדומה לקרוסאובר קומפקטי, כלומר עם כמות מסוימת של זווית גלגול מתונה, הרבה חריקות צמיגים והתערבות של מערכת בקרת היציבות כשהזנב מכשכש. לומר בלב שלם שזו חוויה מהנה, תעשה עוול למכוניות החזקות של אינפיניטי - ה-Q30פושרת בהתנהגותה, ואינה משכנעת שברצף כבישים מסתלסל היא תצליח לרגש את הנהג.
כנהוג בגרסאות ספורט חצי אפויות, נענשים הנוסעים כשהמכונית צריכה להתמודד עם הסלילה הישראלית הספקטקולרית; מחד, בכביש הסלול למשעי, האינפיניטי Q30 נעה בנינוחות ומשתיקה את רוב רעשי הכביש והרוח. מאידך, כל מפגש עם בור, גלים בכביש, נקודות בולטות או סתם נתיבים שלא טרחו ללטש אותם תגרום לה לקפץ בעצבנות מוגזמת כאילו שלפו את הבולמים ובמקומם התקינו קרשים. זו לא פעם ראשונה שאינפיניטי מארגנת חבילת S ועוד חוטאת עם חישוקי 19 אינטש. בהחלט מומלץ לבצע נסיעת מבחן על כל הדגמים, לפני שקופצים על הגרסה ה"ספורטיבית".
עם מה נשארנו?
האם יהיה נכון לקבוע, שמכונית המבוססת על פלטפורמה אחרת איננה זכאית להבחן בזכות עצמה? אם זו המסקנה, הרי שחצי מהמכוניות שנמכרות בעולם תהיינה פסולות. אלא שמשום מה, לא מעט ביקורת נמתחה על אינפיניטי שאמצה שיטה נפוצה בתעשייה בגין השימוש ברכיבים של מרצדס והפיכתה ל-"A קלאס בתחפושת". אבל האם כך התעצבה ה-Q30 על הכביש בפועל?
מי שמכיר את ה-A קלאס על כל מכלוליה יזכה כאן לקבלת פנים מוכרת, על זה אין מחלוקת. הרבה דברים שרואים במרצדס מוצאים גם על סיפונה של המכונית החדשה של אינפיניטי בישראל, אפילו מפתח הכניסה לרכב זהה. התכונות הדינמיות גם הן מקבילות, עם יתרון קל לאינפיניטי בגרסה שנבחנה. היא גם מוסיפה לכך תנוחת נהיגה מוגבהת, ציוד בטיחותי אקטיבי, גימור מרשים ומנוע חזק, שאמנם חסר את המופרעות הקדמונית של יחידות ה-6 צילינדרים אך נתפר היטב לפרופורציות שלה.
ההמלצה שלנו, היא לשקול בכובד ראש אם לרכוש את גרסת ה'ספורט'. זה לא שאין לה מקום, פשוט הכבישים בישראל בלתי סלחניים. מוטב לחסוך כמה עשרות אלפי שקלים ולבדוק מקרוב את גרסת ה'פרמיום' עם חישוקי 18 אינטש וכיול סטנדרטי שלא גובה מחיר מהנוסעים. יהיה לכם נוח יותר, וגם ל-Q30, להצדיק את הקיום שלה.
על הצד הטכני
מידות:
אורך: 4.42
רוחב: 1.80 מ'
גובה: 1.42 מ'
בסיס גלגלים: 2.70 מ'
מרווח גחון: 15.5 סניטמטרים
משקל: 1.6 טון
תא מטען: 430 ל'
צמיגים: 235/45/19
מנוע:
2.0 ל' טורבו
הספק: 211 כ"ס ב-5,500 סל"ד
מומנט: 35.6 קג"מ מ-1,400 סל"ד
תיבה: אוטומטית 7 מהירויות
הנעה: כפולה
ביצועים:
0-100 קמ"ש: 7.8 שניות (מבחן)
מהירות מרבית: 230 קמ"ש
צריכת דלק ממוצעת: 10 ק"מ לליטר (מבחן)
רמת בטיחות: 6
