פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      המרגל שאהב מכוניות – רוג'ר מור

      בגיל 89, לאחר מאבק במחלת הסרטן החזיר השחקן הבריטי רוג'ר מור את המפתחות. אנחנו נזכרים בכמה מהמכוניות הבולטות שליוו אותו כסוכן 007

      רוג'ר מור 1 (GettyImages)
      הסוכן החשאי המפורסם בעולם היה מוקף במכוניות (צילום: gettyimages)

      על שלושה דברים העולם של ג'יימס בונד עומד, על הנשים, על הגאדג'טים של Q ועל גמילות חסדים. לא, סתם, לא על גמילות חסדים – על המכוניות. נכון, יש עוד המון מרכיבים שהופכים את סדרת הסרטים הזו לאחת האהובות בכל הזמנים, המניירות הקבועות, הוודקה מרטיני, השנינות הבריטית ועוד ועוד. אבל מבחינתי לפחות אלו תמיד המכוניות.

      וממש כמו המכוניות האלו, גם השחקן הבריטי רוג'ר מור תמיד יהיה (כתף אל כתף עם שון קונרי – ובואו לא נפתח את הדיון הזה...) חלק בלתי נפרד מהמושג שנקרא ג'יימס בונד.

      פטירתו של מור בגיל 89 שלחה אותי אחורה בזמן לחפש את המכוניות שעימן הופיע על המסך הגדול וגם שתיים מהמסך הקטן. זו הרשימה שחזרתי איתה.

      רוג'ר מור – המכוניות (אתר יצרן)
      מור כסיימון טמפלר "המלאך" לצד וולוו P1800 (צילום: יצרן)

      בלי טובות מיגואר

      למרות שקריירת המשחק שלו התחילה עוד בסוף שנות ה-40 את הפריצה הגדולה שלו עשה מור בסדרה "המלאך", שזקנים בגופם ובנפשם זוכרים ששודרה גם פה ורצה בין השנים 1962 ל-1969. בסדרה, שמור היה גם ממפיקיה, במאיה וגם השחקן הראשי בה הוא גילם את דמותו של סיימון טמפלר, סוג של נוכל מתוחכם שהתמחה בגניבה מפושעים. אבל החלק המעניין מבחינתנו הוא המכונית שלו – בסדרה נוהג מור בוולוו P1800.

      שתי מכוניות קופה ספורטיביות הוצגו בתערוכת ז'נבה של שנת 1961. הראשונה היא יגואר E טייפ, השנייה - וולוו P1800. כאשר פנו מפיקי הסדרה ליגואר בבקשה שיעמידו לרשותם E טייפ לצורך הצילומים, דחו בחברה את הבקשה וכך נסללה הדרך לקשר בין "המלאך" לבין וולוו, שבינינו שיוועה ליחסי ציבור טובים עבור המכונית שלה, בטח בהתחשב בכישלון האדיר של המכונית שקדמה ל-P1800 ה-P1900 שהייתה חרפה נוראית.

      ההצלחה של הסדרה הזניקה את מכונית הקופה של וולוו שהייתה נאה בפני עצמה למעמד אייקוני וסללה את הדרך להצלחה במכירות. עסקה לא רעה בכלל תמורת שתי מכוניות שנמסרו לצילומים (אחת לצילומים הסטטיים ואחת לצילומי הנסיעה) ועוד מכונית אחת ב-1963 שנוסרה לחצי כדי לשמש לצילומי פנים ברכב. רוג'ר מור עצמו נהג בוולוו 1800P ובראיון לדיילי מייל ב-2013 כשנשאל מי המכונית האהובה עליו מכל המכוניות שהיו לצידו בסרטים – הוא ציין את ה-P1800.
      ומה עם יגואר? היא לא חזרה על הטעות ההיא וכאשר עלתה סדרת ההמשך "שובו של המלאך" בסוף שנות ה-70 היא מהירה להציע את ה-XJ-S לשמש כמכונית הצמודה של סיימון טמפלר.

      בשנת 1969 משתתף מור בסרט דל תקציב בשם CROSSPLOT בו הוא נוהג באלפא רומיאו ספיידר, אך הסרט לא זוכה להצלחה גדולה או פרסום יוצא דופן. בשנה לאחר מכן, מופיע מור בסדרת הטלוויזיה "המשכנעים" לצד טוני קרטיס. שתי המכוניות המפורסמות שליוו אותם שם היו פרארי דינו 246 GT בה נהג קרטיס ואסטון מרטין DBS צהובה.

      רוג'ר מור – המכוניות (אתר יצרן)
      הלוטוס אספרי S1 שהפכה לצוללת, היום ברשותו של אילן מאסק (צילום: יצרן)

      עפות, קופצות ומתפוצצות

      אבל את עיקר פרסומו קנה מור דווקא כג'יימס בונד, הסוכן החשאי של הוד מעלתה. אולם למעשה בסרט הראשון בו השתתף מור כ-007 – חיה ותן למות בשנת 1973 לא הייתה באמת סצנת נהיגה ראויה לשמה וזאת באופן שהינו די יוצא דופן ביחס לסדרת הסרטים.

      הסרט שהגיע שנה אחר כך, "האיש בעל אקדח הזהב", ייזכר כאחד הסרטים עם פעלולי הנהיגה המרהיבים יותר שנראו עד אז ולמעשה עד היום. כן, אנחנו מדברים על הקפיצה המפורסמת מעל הגשר ההרוס בו משלימה המכונית גלגול "בורג" שלם באוויר ונוחתת על ארבעת הגלגלים. שני דברים מעניינים ביחס לפעלול הזה – הוא היה הפעלול הראשון שתוכנן בעזרת מחשב כדי לחשב את זוויות הרמפה, המכונית והמהירות בו הוא אמור להתבצע והדבר השני והיותר מדהים – הוא בוצע בצורה מושלמת כך שהוא צולם בטייק אחד בלבד.

      דווקא המכונית שכיכבה בו היא פחות מעניינת, זו AMC הורנט. באותן שנים כבר החל מעמדה הרעוע לכתחילה של AMC להתערער והיא הייתה זקוקה למקדם תדמית לדור החדש של המשפחתית הקומפקטית שלה ההורנט ושלשלה סכום נאה לכיס חברת ההפקות כדי שיעשו שימוש בה ובמשפחתית הנוספת של AMC – המטאדור כמכוניתו של סקרמנגה – הנבל התורן.

      בשנת 1977 מגיע הסרט הבא בסדרת ג'יימס בונד "המרגלת שאהבה אותי" ומי שהגיעה בדיוק בזמן הייתה לוטוס אספרי שייצורה החל שנה קודם לכן. האספרי הייתה מכונית שבהרבה מאוד מובנים סימנה את השינוי בלוטוס והמעבר שלה לייצור מכוניות ספורט כבדות ביחס לאלן ולאירופה הקלילות שקדמו לה. לא פחות מכך, התאים גם העיצוב הזוויתי והמחודד שלה שכאילו נתפר בדיוק למכונית ראויה לסוכן החשאי. ללוטוס אספרי S1 היה מנוע ארבעה צילינדרים בנפח 2.0 ליטרים ו-160 כ"ס בזכות המרכב הקל עשוי הפיברגלס הביצועים לפחות על הנייר היו מצוינים עם 6.8 שניות למאה קמ"ש ו-222 קמ"ש מירביים.

      בסרט עצמו, המכונית שכמובן טופלה על ידי Q – איש הגאדג'טים המתוחכמים מופיעה במרדף שמתחיל בכביש כאשר שני אופנועים, מכונית ומסוק דולקים אחר בונד ואז היא הופכת לצוללת והמרדף ממשיך מתחת למים בקרב תת ימי. בשל העיצוב החיצוני של הלוטוס שנועד לייצר כוח הצמדה אל הכביש, הסנפירים שהותקנו לגרסה ששימשה כצוללת לא היו רק ליופי, אלא באמת הכרח כדי לאפשר לה לתמרן.

      לאחר הצילומים, התגלגלה המכונית-צוללת מסביב לעולם במסגרת קידום הסרט ואז אוחסנה בלונג איילנד. כעבור 10 שנים, כאשר נגמר חוזה השכירות של יחידת האחסון ואיש לא בא לקחת אותה, היא נמכרה לקונה אלמוני תמורת 100 דולר בלבד. בשנת 2013 הבעלים שלה שיפץ אותה חיצונית והעמיד אותה למכירה פומבית דרך בית המכירות RM, שם קנה אותה לא אחר מאשר אילן מאסק – מייסד טסלה תמורת 550 אלף ליש"ט.

      בסרט הבא בסדרה "מונרייקר" לא נרשמה הופעה יוצאת דופן של מכונית שבאמת שווה אזכור, מה שמוביל אותנו לסרט הבא בסדרה "לעינייך בלבד" שעלה לאקרנים בשנת 1981.
      גם פה חוזרת לוטוס אספרי לככב לצד 007, אבל הפעם בגרסת הטורבו ולא רק מכונית אחת – אלא שתיים. האספרי טורבו, המשיכה עם מנוע 2.0 ליטרים אבל בעזרת מגדש הטורבו היא הייתה בעלת 210 כ"ס ותאוצה של 6.1 שניות למאה קמ"ש ו-240 קמ"ש מירביים. לא שבסרט הייתה לה הזדמנות לממש אותם. שכן הראשונה בצבע לבן התפוצצה כאשר אחד ה"רעים" מנסה לפרוץ אותה ולשבור את החלון שלה. המכונית השנייה הופיעה כאשר בונד נמצא באתר הסקי באיטליה, אז היא הגיעה בצבע נחושת, צבע שנבחר בעיקר כדי לבלוט על רקע השלג הלבן.

      אבל למעשה, מי שגונבת את ההצגה בכל הקשור לנהיגה ומרדפים בסרט הזה היא לא מכונית ספורט עתירת סוסים או שכלולים – אלא סתם סיטרואן דה שבו איתה נמלטים בונד ומלינה הבלוק משתי מכוניות פיג'ו 504 בכביש מפותל בין כרמים בספרד. האמת, שזו לא ממש הייתה דה שבו רגילה, לצורך הסרט נשלף המנוע המקורי החלוש ובמקומו הותקן מנוע מסיטרואן GS.

      בשנת 1983 מגלם מור את בונד בסרט ה-13 בסדרה "אוקטופוסי". מלבד ריינג' רובר קבריולה בתחילת הסרט שאינו ממש קשור לעלילה המרכזית, נוהג בונד במרצדס 250SE על גבי פסי הרכבת במרדף, זו מסיימת את חייה כאשר רכבת מרסקת אותה לשבבי מתכת ומעיפה אותה לנהר. אלפא רומיאו GTV6 עורכת הופעת אורחת קצרה במרדף בו דולקות אחר בונד שתי ניידות מסוג ב.מ.וו סדרה 5. אבל הרכב המוכר יותר בסרט הוא לא אחר ממונית ריקשה הודית ("טוק-טוק") בסצנת מרדף בשוק הודי צבעוני. הריקשה בסרט הופכת מכלי תחבורה בסיסי שהינו הכלאה בין גיגית לתלת אופן למכונת ביצועים כאשר הנהג שלה אפילו מניף גלגל במהלך המרדף הסוער.

      הסרט הבא, הוא האחרון של מור כג'יימס בונד, באנגלית הוא נקרא A View to a Kill אולם בישראל מכירים אותו כ"רצח בעיניים". המכונית הזכורה ביותר מהסרט משנת 1985 היא מונית רנו 11 כחולה המשמשת את בונד במרדף ברחובות פאריז. היא אמנם מתחילה כמכונית שלמה, אבל מהר מאוד עוברת כמה שינויי מבנה שהיו שולחים בוחן תנועה לשנים ארוכות של טיפולים משקמים. החל בגג שנתלש ממנה וכלה בכל החלק האחורי שמקוצץ, שולח את בונד להשתלט על המכונית כאשר רק הגלגלים הקדמיים גוררים אותה מעלת ניצוצות.

      לצד המכוניות האלו, בסרטי בונד עשה מור שימוש בכלי רכב נוספים, מיני מוק (אחת המכוניות הפופולאריות בסדרת הסרטים בתפקידי אורחת קטנים), אוטובוס קומתיים מסוג AEC ריג'נט ב"חייה ותן למות" שאגב לא נשאר בן שתי קומות לאחר מעבר תחת גשר נמוך מדי.

      בחייו הפרטיים היו למור כמה מכוניות מעניינות יותר כמו יגואר XK150 וכאמור וולוו P1800 וכן כמה מעניינות פחות כמו רובר SD1, רנו 5 ותתפלאו לשמוע, בשלב מסוים גם סמארט חשמלית כאשר התגורר במונאקו.

      רוג'ר מור – המכוניות (אתר יצרן)
      יגואר XK150, אחת המכוניות הפרטיות של מור מחוץ למסך הגדול (צילום: יצרן)