פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ש?בו?עו?ת בשטח: מסע טרקטורים, בסימן הזמן שהיה

      בפעם השלישית יוצאים חיים וגרי תמיר למסע הטרקטורים השנתי. הדיזלים טרטרו ללא דופי, הטרקטוריסטים היו קשוחים מתמיד, ורק מזג האוויר התעמר בנו עם 44 מעלות בצל - אבל לא היה צל

      מסע טרקטורים בארץ (מערכת וואלה! NEWS , רמי גלבוע)
      חיים וגרי, בים השיבולים שמסביב (צילום: רמי גלבוע)

      בעיניים מבועתות עקבתי אחרי המדחום שטיפס מעלה ביציבות מלחיצה; 29 מעלות, 33, 38, 39... בצהרי היום נשבר רף ה-40 אבל הטמפרטורות לא התחילו לרדת, עד שנשקו ל-44 צלזיוס. מתוך תא הנוסעים לא הרגשתי את הכבשן שבחוץ, אבל הייתי מוטרד מאוד – גם גרי כבר לא ילד אבל מה נאמר על חיים, האבא שלו? חיים תמיר הוא חקלאי שורשי וחסון מבית-חנן אבל להתמודד עם מסע כזה בגיל 84? כבר לא היה לי נעים, כמה נעים היה לי בתא הנוסעים הממוזג... איני יודע מאיפה שואב חיים את תעצומות הגוף והנפש, אבל נראה היה כאילו החום הכבד לא משפיע עליו; לכל היותר היה מוכן להודות לעת ערב, ש'היה קצת קשה וארוך היום'. דור הנפילים, זה כאן!

      מסע טרקטורים בארץ (מערכת וואלה! NEWS , רמי גלבוע)
      רגע של מיזוג אוויר ידני, בצל עץ השקמה

      הזמן הראשון: איילון דרום

      מסענו מתחיל ב-6:30, כאשר איילון-דרום פנוי למדי אבל בכיוון הנגדי הולכים ומצטברים פקקי הבוקר. התבוננתי בזרם המכוניות המזדחל מולי, ולא יכולתי שלא לחמול על נוסעי פחיות הכביש; אני משער שלחלקם היו תכניות מלהיבות להמשך היום אבל רובם נסעו לעוד שגרה מעייפת, עוד משימות מטרידות... זה לא שאצלי אין ימים בהם אני מבצע מנהלות והתחייבויות מעיקות אבל היום, כך הרגשתי, יש חגיגה – אני יוצא לבלות שלושה ימים בשטח, עם אנשים טובים וכלים מיוחדים, מה עוד צריך?

      חשבתי עוד רגע על האנשים הנוהגים במכוניות בנתיב שממולי – ברור לי שלא כל אחד מהם יכול (או רוצה!...) לצאת לטיול טרקטורים אבל כמה מהם באמת, מצליחים לקחת פסק זמן מהחיים? עם טרקטורים או ריקודי עם, שיחה חברית או סתם כוס בירה על חוף הים? נראה כי לאחרונה קל לנו יותר מתמיד, ליפול שבי בעומס המטלות והמחויבויות השוחקות. לעתים קרובות מדי אנו שוכחים כי מהות החיים, היא דווקא ההפסקות המענגות שבין המטלות היומיות.

      מסע טרקטורים בארץ (מערכת וואלה! NEWS , רמי גלבוע)

      הזמן השני: גן השקמים

      למסע הטרקטורים יצאתי כרס"פ האחראי לעקוב אחרי הטרקטורים, להוביל את ציוד הלינה והאוכל ומן הסתם, לבשל את ארוחות הערב. החנייה ראשונה הייתה בצל אחד מעצי השקמים הכבירים, בדיונה שמדרום לאשדוד. חיים וגרי הגיעו עם הטרקטורים, ואנוכי בטנדר ליווי עמוס לעייפה. תפקידנו היה לדלג מנקודה אחת לשנייה או להזדחל בעקבות הטרקטורים, ולאת?ר נקודות טובות להפסקת קפה או לינת לילה. גיבורי המסע היו שני טרקטורי Massey Ferguson הקשישים; הטרקטור של חיים הוא מודל 1976 "יד ראשונה, לא ראה כביש". יש לו מנוע דיזל שלוש בוכנות 45 כ"ס וארבעה הילוכים, ובמונחים של טרקטורים מודרניים – זוהי עגלה פרימיטיבית, עובדה המסבה לחיים הנאה מרובה.

      טרקטור 'ר?טרו' החייכני של גרי קשיש עוד יותר, זהו MF מודל 1961 שעבר שיפוץ מסור ואוהב לפני כמה שנים. בגיל 54 מתפקד הטרקטור האדמוני 'כמו חדש', ואין סיבה שלא יאריך שנים. הטרקטור מעוגל הפנסים מסתפק בתיבת שלושה הילוכים (ידנית כמובן, מה חשבתם?), והנעה אחורית בלבד. "4X4 זה לחלשים".

      מסע טרקטורים בארץ (מערכת וואלה! NEWS , רמי גלבוע)
      אסם התבואה של צפון הנגב כבר לא ירוק, עבודת הקציר נמצאת בעיצומה

      הזמן השלישי: בקצב השבלול

      כחובב נהיגה ואקשן, לא היה לי קל להסתגל לקצב החלזוני של מסע הטרקטורים. בפרצי מהירות היסטריים הם עוברים את ה-20 קמ"ש אבל רוב הזמן הם מתגלגלים במהירות 10-15 קמ"ש, עם הפסקות מזדמנות המורידות את קצב התנועה לתחום בו אני עלול להתפוצץ – או להסתגל לממד הזמן החלזוני. הכול רגוע, סע לאט, תבין שאין לך שליטה על קצב המסע הזה... אתה יכול להזדחל מאחורי הטרקטורים, או לדלג קדימה ולחכות להם מתחת לעץ שקמה אדיר ממדים. ואם כבר מצאנו עץ עם בריזה טובה, פרשנו מחצלת וכיסאות, קצצנו ירקות לסלט והרתחנו קומקום קפה. גרי וחיים לא יאחרו להגיע, צריך רק להוריד קצב. האמת היא שקצת שמחתי להזדמנות להיפרד לרגע מהקו האדום בו מתנהלים חיי; מעולם לא הצלחתי להרגיע את עצמי ומסע הטרקטורים, כך הרגשתי בטרם יציאה, יגרום לי לשנות את הקצב – אפילו אם זה רק לזמן קצר.

      מסע טרקטורים בארץ (מערכת וואלה! NEWS , רמי גלבוע)

      הזמן הרביעי: חמסינים במשל"ט

      בשבוע שקדם למסע צנחו הטמפרטורות למפלס שגרם לנו לחשוש מלילות צוננים במיוחד. אבל מ?רפ?י עשה את שלו, וביום המסע בערו הכבשנים בשפלה הדרומית. נראה היה שאין גבול לנסיקת הטמפרטורות, והחום ק?פ?ח מכל צד. השמש להטה מלמעלה, הקרקע החזירה את החום כלפי מעלה... צלליותיהם של גרי וחיים ריצדו בחום אבל הם המשיכו לטרטר בסבלנות אין קץ, מצליחים ליהנות ממראה השדות שחלקם עוד ירוקים, אחרים זהובים ואחד אפילו עלה באש אל מול עינינו – יומיים לפני הקציר המתוכנן. איזה באסה לחקלאים.

      במצב כזה לא נותר לנו אלא להמהם את השיר הקשיש "חמסייייינים במשלט, הזמן עובר לאט", ולחפש חניון לילה. לאחר שמונה שעות נהיגה ו-60 קילומטרים הקמנו את חניוננו הפעוט ברחבה של משל"ט 113, בו התחוללו קרבות מבצע יואב במלחמת השחרור, 17 לאוקטובר 1948. עבור חלק מקוראינו עשוי תאריך זה להיראות כעידן הדינוזאורים אבל זהו בעצם, רק סוף הסיפור; ממש על הגבעה נחשפה ושוחזרה גת יין ענקית בגודל 12*15 מטרים, בת 2500 שנה. מצאנו את עצמנו יושבים סביב המדורה, אפופים בהיסטוריה המערבת טרקטוריסט מבוגר וקרבות תש"ח, גת יין היסטורית, ומסביבנו מטעי זיתים המצביעים על העתיד. כל ההיסטוריה, סביב מדורה אחת!

      מסע טרקטורים בארץ (מערכת וואלה! NEWS , רמי גלבוע)
      שיח בטלנים סביב המדורה

      הזמן החמישי – מנוחת הפרשים

      כמי שבילה את היום בטנדר ממוזג, ברור היה לי שמלאכת הבישול צריכה ליפול עלי. פתחנו בקבוק יין בן-זמננו, ספגטי בולונז החזיר לגוף את הקלוריות האבודות, וצנחנו לאוהלים לשנת לילה עמוקה. מסתבר כי מכל הנוכחים, הטרקטורים היו הרעננים ביותר - בבוקר בדקו חיים וגרי שמנים ולחצי אוויר, ותדלקו מה שצריך. מד הדלק בפרגוסונים פשוט ואמין יותר מכל מחשב דיגיטלי – נועצים ענף אל פתח מיכל הדלק, מוציאים ורואים אם צריך לתדלק... לא כל כך אלגנטי, אבל הכי אמין בעולם.

      הזמן השישי: מחוף פלשת, אל תל צפית

      ביום הראשון הדרמנו לכיוון אשקלון, וביום השני משכנו מזרחה. קל לומר 'משכנו' אבל עם כל הכבישים, המחלפים, מסילות הרכבת וחפירות מים, אתה מוצא את עצמך עוקף אינספור מכשולים ומחסומים מעשה-ידי-אדם. המעבר הנוח מתחת לכבישים 4 ו-6 נמצא צפונית לשמורה פורה. טרטרנו את דרכנו בין השדות שהיו עד לא מזמן ירוקים ועשירים, ועכשיו הם מחכים לקומביין שיאגד אותם לקוביות חציר.

      בדרך עצרנו לשיחות עם חקלאים שהתפלאו לראות את הטרקטורים האדמוניים, פגשנו שיירת 'האמרים' שנחפזה לתרגיל לילה, והתעכבנו ליד רוכבי אופניים. החום המטורף גרם לחיים וגרי להסכים לתחינותינו מזה שני מסעות טרקטורים, להרכיב בפעם הבאה גגון-צל מעל הטרקטורים; יש גבול כמה מאצ'ו אתה יכול להיות, כאשר 45 מעלות מטגנות לך את המוח...

      זמן שביעי ואחרון: חוזרים לאורווה

      הטרקטורים טסו לכיוון תל-צפית במהירות שיא של 22 קמ"ש ועדיין, התארגנו ללינת לילה רק בשעות בין הערביים. אלישע הגיע מהצפון עם עצה וחיוך, וחשוב אפילו יותר – עוגת תפוחי עץ צוננת ו-קרם שניט עתירת קרם. להקות התנים יללו בכמיהה לניחוח הפרגיות המוקפצות על האש, ואנו שקענו אל תוך הלילה בשיח בטלנים שעשו משהו טוב היום. בבוקר גילינו כי מצבר הטנדר שבק והוא נאלץ להיגרר בבושה אל הכביש, על ידי אחד הטרקטורים... אנשים טובים הגישו לנו כבלי התנעה ומכאן קצרה הייתה הדרך לאורווה בבית חנן.

      לאחר שלושה מסעות טרקטורים, אנחנו כבר יודעים שגם הרביעי בוא יבוא. חיים עבר את המסע בדרכו החסונה וההומוריסטית, ולמחרת היום כבר חגג את יום הולדתו ה-84... גבר כלבבי. בעוד שנה נצא למסע פחות לוהט, אולי אפילו עם גגוני צל מפנקים?... כי אם לחיים לא נגמרים הכוחות וההתרגשות, מי אנחנו שנישאר בבית?

      מסע טרקטורים בארץ (מערכת וואלה! NEWS , רמי גלבוע)
      חיים תמיר, כל החיים לפניו