וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פגע וברח: כיצד פועלת המשטרה בזירה, דקות לאחר התאונה?

4.6.2017 / 8:11

14 בני אדם נהרגו בשנה הקודמת בתאונות מסוג "פגע וברח". המשטרה פועלת בנחישות למצוא את האשמים ושיעור ההצלחה גבוה מאוד. קצין לשעבר באגף התנועה: " מבחינת המשטרה, מדובר על זירת פשע לכל עניין ודבר, ואפשר להגיד כי זו מטופלת כזירת רצח"

ניידת משטרה פקקים ליד הר המנוחות, ירושלים. 8 באוגוסט 2016. נועם מושקוביץ
ניידת משטרה פקקים ליד הר המנוחות, ירושלים. 8 באוגוסט 2016/נועם מושקוביץ

לפני מספר ימים קיפחה את חייה בחורה צעירה בת 16 בתאונת פגע וברח בחיפה. התאונה הקשה מצטרפת למאות תאונות פגע וברח שמתרחשות בישראל מידי שנה. למעשה, מנתוני 'עמותת אור ירוק' עולה כי 901 בני אדם נפגעו בתאונות פגע וברח בשנת 2016 – יותר משני בני אדם שנפגעים בממוצע בכל יום. מימדי התופעה מבהילים: 14 בני אדם נהרגו אשתקד בתאונות פגע וברח, 63 בני אדם נפצעו קשה ו-824 בני אדם נפצעו קל.

באופן מפתיע, בניגוד לפשעים רבים אחרים בהם משטרת ישראל מתקשה לפצח את התיק ולאתר את החשוד, שיעור ההצלחות שלה בטיפול בתאונות פגע וברח קטלניות עומד על 98%. כיצד מצליחה משטרת ישראל להגיע לשיעורי הצלחה כה מרשימים? איך מפענחים ומגיעים לנהג הרכב שברח?

ניר קוסטיקה, לשעבר קצין בוחני תנועה של מחוז מרכז, מסביר: "בלא מעט מקרים, הממצא שנותר בזירה, כגון פנס שבור או חלק אחר כולל כיתוב של דגם הרכב או היצרן, ואף אם אין כיתוב, ניתן לקבוע על סמך ניתוח הממצאים מה סוג הפנס ועל איזה רכב הוא הורכב. קיימת במשטרה מחלקה עם מומחיות בתחום הפלסטיקה, שבין היתר מקבלת מזירת התאונה ממצאים נוספים שלוקטו ע"י הבוחנים כגון רסיסים קטנים של פלסטיק שנמצאו בנקבוביות של האספלט, מהם ניתן להסיק לגבי צבע הרכב. באופן הזה, מצמצמים חוקרי המשטרה את מנעד הרכבים שנדרש לאתרם עד להגעה לחשוד המסוים. מבחינת המשטרה, מדובר על זירת פשע לכל עניין ודבר ואפשר להגיד כי זו מטופלת כזירת רצח. לפיכך, ניתן משקל רב לתשאול עדי ראיה ולבדיקת מצלמות האבטחה".

קוסטיקה מסביר כי מבחינת סדר הפעולות בהן נוקטת המשטרה לאחר דיווח על תאונת פגע וברח, ראשית כל לאחר שמגיע סייר תנועה לזירה ומתברר כי מדובר על תאונת פגע וברח, מועבר דיווח מיידי לבוחני התנועה שמגיעים למקום התאונה, בידיעה כי זו זירת פשע לכל עניין ודבר שמאופיינת בהמלטות החשוד. "בשלב זה גם מגיעים לזירה קצינים ומעבדת זיהוי פלילי ניידת. בזירה מתבצעות הפעולות הבאות: צוות ראשון מטפל בליקוט ממצאים, הן על הכביש והן על הגופה: שברי חלקי רכב, פלסטיק כגון פנס או חלקים אחרים שנשברו מעוצמת הפגיעה, כאשר מטרתו היא להתחקות אחר סוג הרכב, השנתון והצבע המסוים שלו. צוות נוסף אמון על תשאול עדי ראייה ואיסוף תמונות וצילומים ממצלמות אבטחה שפזורות באזור. בנוסף לכך, צוות נוסף מבצע סריקות ברדיוס מסוים סביב מקום התאונה במטרה לנסות לאתר את הרכב".

הממצאים הנוספים

פעמים רבות, חוזר הנהג שנמלט לזירת התאונה באופן רגלי במטרה לברר אילו פעולות נעשות בזירה ומה הסיכוי שיתפסו אותו

ניתן לשאול ובצדק מה ההיגיון לבצע סריקה ברדיוס קרוב למקום התאונה? הרי סביר להניח כי הנהג נמלט ועד שהמשטרה הגיעה עבר עשרות קילומטרים. קוסטיקה מסביר כי נקודת המוצא של המשטרה היא שנטיית הנהג הנמלט להסתיר את הרכב במקום הקרוב ביותר; "הוא מנסה להסתירו או נוטש אותו. במקרים רבים הרכב נמצא מספר רחובות בסמוך למקום התאונה. כמו כן, פעמים רבות, חוזר הנהג שנמלט לזירת התאונה באופן רגלי במטרה לברר אילו פעולות נעשות בזירה ומה הסיכוי שיתפסו אותו. המשטרה מודעת לכך ובעבר נתפסו לא מעט נהגים באופן הזה."

לדבריו יש מקרים שקל יותר לפצח, כך למשל, כאשר מדובר על נהג שיכור שנמלט. "רבים מהם פשוט עוצרים את הרכב כעבור מספר דקות של נסיעה ומרוב ההלם הם אינם יודעים מה לעשות. חלקם מאותרים כאשר הם יושבים בכיסא הנהג".

אם יש דבר צפוי בטיפול בחקירת חשוד, זה האופן בו הוא ינסה להתגונן. "במקרים רבים מאוד, החשוד פותח את הדלת ומעמיד פני תם שאינו יודע במה מדובר, הוא טוען כי הרכב שלו נמצא למטה וכאשר מתברר שלא כך הדבר, הוא מייד טוען כי הרכב נגנב. קל מאוד לברר האם כך הדבר שכן על רכב שנגנב קיימות ראיות - סימני פריצה. גם אם הרכב נגנב באמצעות פריצה לדירה ולקיחת המפתח משם – צריכות להיות ראיות לכך כגון שבר במנעול הבית או בחלון וכו'".

הקלה בעונשים?

עונש ממוצע שנגזר הוא של שנתיים ושבעה חודשים

אולם לצד העבודה המוצלחת של משטרת ישראל באיתור הנהגים שנמלטים, מושמעת ביקורת חריפה על בתי המשפט בשל מדיניות הענישה המקלה שלהם: עמותת אור ירוק ביצעה מחקר ממנו עולה כי הענישה שמוטלת חסרת כל הרתעה. עיבוד נתוני 71 פסקי דין שעסקו בתאונות "פגע וברח" (הפקרה לאחר פגיעה), מעלה כי עונש ממוצע שנגזר הוא של שנתיים ושבעה חודשים וקנס כספי ממוצע של 2,179 שקלים בלבד, זאת בעוד החוק מתיר לבית המשפט לגזור עונש של עד 14 שנות מאסר בפועל.

איך יתכן כי בתי המשפט מגלים סובלנות כה רבה לנאשמי פגע וברח? עו"ד אלעד שור, מבכירי עו"ד בארץ בתחום דיני התעבורה מסביר כי בתי המשפט, בניגוד להמון שמעוניין לתלות את הנאשם בכל מקרה של תאונה בנסיבות כאלו, מייחס חשיבות רבה לתוצאת התאונה . "המחוקק יצר מעין מדרג ענישה של שלוש שנות מאסר, שבע וארבע עשרה, וזאת בהתאם לרמת הידיעה ולחומרת הפציעה כך שייתכן כי נתוני אור ירוק מתבססים על עיבוד החלטות בתיקים שהסתיימו בפציעה קלה יחסית.

כמו כן, גם בית המשפט מגלה הבנה כלפי הטיעון כי לא מדובר על רוצח שירה בשכנו וברח, אלא על התנהגות שניתן להגדירה כאנושית: "החרדה שתוקפת את הנהג לאחר שפגע וברח. טיעון זה לבדו אינו מהווה טיעון שיביא להקלה דרמטית בענישה אולם בית המשפט כן לוקח בחשבון את התנהגות הנאשם לאחר האירוע ומשך הזמן שעבר עד שחזר למקום התאונה או שהסגיר את עצמו".

לאחרונה , גזר בית המשפט על נהג שגרם לתאונה בה נפגעו קשה נוסעי הרכב המעורב וברח ממקום התאונה בעודו שיכור, רק 19 חודשי מאסר בפועל. "במקרה זה, חרף נסיבות התאונה, בית המשפט לקח בחשבון כי מיד לאחר התאונה שב הנהג למקום האירוע, הסגיר עצמו ולקח אחריות מלאה. כמו כן הביא בחשבון בית המשפט את אישיותו החלשה והרצון שלו לשקם עצמו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully