קלאסיקה במילאנו: תיבת הפלאים של מאוריציוס

הפיתוי לצאת לסיבוב נהיגה בלנד רובר 109 האדום היה גדול – זו מכונה אותנטית המתאימה לי ככפפה, רכב שטח ספרטני שהעיף לי את הדמיון. מצד שני, ידעתי שלא יהיה מצב להוריד את ה-רובר העתיק לשטח, ולנסוע איתו על הכביש? אוווופס, יש לי רעיונות טובים יותר! וויתרתי בקלות גם על הדיימלר המהודרת, בקושי רב התנתקתי מה'מיני' הזערורית, ומה שנשאר היה ריינג' רובר 'קלאסיק' 1990, שנראה כאילו יצא כרגע מאולם התצוגה.

הריינג' רובר אינו רק כלי הרכב המושלם לסיבוב יום-ראשון בכבישי איטליה, הייתה זו גם הזדמנות ייחודית עבורי, להיות לרגע אורי הראל... אורי הביא בזמנו ריינג' כזה מבלגיה, והוא הפך להיות מושא הקנאה המידי של כל החבר'ה. מבחינתי, הבחירה בריינג' הייתה לא רק מוטורית, אלא גם מימוש של "מלך ליום אחד", להיכנס לפוזיציה הנכספת של אורי הראל...

הריינג' של מאוריציו נראה ומריח חדש לחלוטין, למרות שיש לו 135,000 קילומטרים על השעון. הוא חמוש ב-8V בנזין בנפח 3.9 ליטר, המפיק 165 כ"ס. מאוריציו רכש את הכלי לפני עשר שנים, ומאז הוא חונה אצלו במחסנים, יוצא מדי פעם לסיבוב מלכותי. "שטח?" הוא שואל אותי בפליאה "מה יש לי להוריד אותו מהכביש? בשביל זה יש לי 6 לנדר רוברים אמיתיים"...

מאז ומתמיד העניק ריינג' קלאסיק תנוחת נהיגה גבוהה ושלטת, שכמותה אי אפשר למצוא עד היום. הכלי הכסוף יושב על קפיצי ברזל (מתלי האוויר הופיעו מאוחר יותר), נוחים ומוצקים במידה הנכונה. המתלים וגלי ההינע מהודקים ונטולי חופשים, המנוע נוהם בצליל מכאני מחוספס - הכול מתפקד להפליא, חוויית נהיגה ייחודית! סימני הגיל אינם ניכרים בריינג', למרות שהוא מתנהג בצורה שכבר אינה קיימת היום – רק ארבעה הילוכים (אוטומטיים כמובן), הגה מעורפל יחסית, ובלמים רגישים מאוד. הבונבוניירה לא למכירה אבל ע?רכה במילאנו, 15,000 יורו – והמחיר ממריא כל הזמן, בעיקר לאור צניחת מחירי ריינג' רוברים מונעי דיזל.

מאוריציו מתעסק בשילוח מטענים לישראל, בעיקר מול חברתABE Trans הישראלית. כאיש עסקים מצליח הוא נהנה מיכולתו לאכסן מספר רב של מכוניות אספנות, במחסנים שלו ליד שדה התעופה מלפ?נסה, מילאנו. יוצא שבין מכולה לבין ארגז עץ ענקי, פזורות מכוניות האספנות שלו, רובן בריטיות. הטון השולט הוא של לנד-רוברים סדרה-1. יש לו רכב ברזנט ירוק עם בסיס גלגלים 88 אינץ', מנוע דיזל 2.0 ליטר משנת 1957. רכב כזה מחודש לחלוטין יעלה כאן 50,000 יורו.


מעבר לקיר חונים שני לנד-רוברים נוספים, האדום והצהוב. הצהוב הקצר הוא סדרה-2 עם בסיס גלגלים 88 משנת 1953 משורות הצבא הבריטי, מנוע בנזין 2.3 ליטר. במצבו הנוכחי הוא עולה 10,000 יורו, לאחר שיפוץ יעלה כ-20,000. רכב המסעות של מאוריציו הוא ה-109 האדום, משופץ לחלוטין ומוכן לצליחת הסהרה. יש לו גג כפול המבודד היטב מלהט השמש, מנוע 2.3 ליטר בנזין המספק כ-65 כ"ס. זהו דגם דה-לוקס שצויד באובר-דרייב, רכב מקסים וכריזמטי להפליא. דיברתי עם מאוריציו על טיול שטח בישראל ובירדן וברור לו, שהוא יגיע אלינו עם ה-109 האדום (ולא, למשל, עם הפג'רו המבריק בו הוא נוהג בפקקי התנועה של מילאנו). הלנד רובר 107 הכחול הוא אחד משבעים כלי רכב כאלה בעולם, המשוחזרים למצבם המקורי.

גם אנשים שאינם חולי שטח, יימצאו ממה להתרגש במחסני מאוריציו. יש לו עדיין את הטריומף 6TR הפתוחה אותה קיבל ב-1972 כמתנה מאביו, לרגל קבלת רישיון הנהיגה. לידה עומדת דיימלר 40XJ 1988, 3.6 ליטר – הדיימלר אצלו יד ראשונה מזה 29 שנים, מצבה מבריק ומתוקתק כמו חדשה, עו?ט?ה ריפודי עור לבן ודיפוני עץ אגוז, על השעון 19,000 קילומטרים בלבד. ח-ד-ש-ה! גם המיני מיינור 1995 היא יד ראשונה אצלו, עם מנוע 1.3 ליטר 70 כ"ס, גג נפתח במהדורת British Open מיוחדת.

אבל עם כל האהבה והתשוקה, אפילו לבעל מחסני ערובה נגמר המקום לאכסון יצירות מוטוריות. את המכוניות שהיו חלק מרכזי בחייו הוא לא מתכוון למכור, "זה כבר יהיה עסק של היורשים שלי", הוא אומר בחיוך אוהב. אבל יש מכוניות אחרות שנכנסות ויוצאות – חלקן לאחר שיפוץ מסיבי, חלקן לאחר שהחליט שלא להיכנס לפרויקט. השיקולים של מאוריציו אינם עסקיים, אלא רק החלטות שבלב. כך לדוגמא, מכר את הקדילאק קו?פ ד?ה וויל 1954 הכחולה, משוחזרת לחלוטין. האולדסמוביל 1949 המרקיבה נמכרה במצבה המתפורר לאחר שהתברר כי השיפוץ יהיה מורכב וארוך; "מישהו יעשה מזה כסף טוב, אבל לי אין חשק להתעסק בזה".

את קדילאק הלוויות מודל 1958, מאוריציו אינו מתכוון לשחרר מהר כל כך; באמצעות ציפוי לקה מט הוא י?ש?מ?ר את הצבע החיצוני החלוד, אבל יחזיר את פנים המכונית למצבו המקורי כרכב לוויות - משוחזר עד לפרט האחרון, אבל ללא גופות בתא המטען...