"יש לי את הקקטוס באדום, לבן או סגול" בישרה לי נציגת מכוניות המבחן כשאספתי את המכונית במתחם הלוגיסטי של היבואנית לפני היציאה להשקה המקומית. "יש משהו יותר, אהה, איך לומר, של בנים?" שאלתי אותה והיא חייכה בנימוס ומסרה לי את המפתחות - על הפלסטיק היה רשום "סגול כהה" כשיצאתי לחניון התברר לי שאני הולך לנהוג בחציל.
רק ביום השני שלי עם הקקטוס קלטתי שאני ממש אוהב את הצבע הזה, רק אז ירד האסימון קקטוס זה כמו תוספות על פיצה ככל שזה נהייה מוזר אני יותר מחבב את זה.
הצעת הגשה
ככל שזה נוגע לעיצוב החיצוני, ותא הנוסעים זהו אותו קקטוס מוכר.
זו מכונית שמי שרואה אותה חייב לקחת צד באחד המחנות, אלו שלא מסוגלים לסבול אותו ולא מבינים איך דבר כזה הגיע לפס הייצור ומהצד השני אלו שאוהבים את המראה המוזר והייחודי שלו. שילובי הצבעים של המרכב עם חיפויי ה-airbump שלו יחד עם העיצוב הכללי שלו גורמים לו לבלוט בין שאר כל המכוניות על הכביש. ממש כמו מוזיקה קלאסית אתם יכולים לאהוב או לא לסבול אותה אי אפשר לומר שלא השקיעו בה.
כל השישו ושמחו הזה ממשיך לתא הנוסעים שמשפריץ מקוריות ושמחת חיים. כל מקום שהעין מגיעה אליו משדר חיוניות וגיוון. ההגה הלא ממש עגול, המרקם של הדש בורד, חומר הריפוד ועוד ועוד. מה שבמכוניות אחרות מעיק ומעמיס, פה רק מוסיף לכל גישת ה-FUN של המכונית הזו. בכלל, כאשר זוכרים שמדובר במכונית שאמורה להיות מכונית תקציב ולהיות נגישה, קל מאוד להכיל גם פלסטיקה שפה ושם לא ממש איכותית למגע.
המרווח לנהג ולנוסע לצידו מצוין והמושבים פה מזכירים לי בכל פעם שהם ברמה אחרת מכל מה שמקובל מבחינת נוחות גם במכוניות יקרות בהרבה, למעשה אלו המושבים היותר טובים שתמצאו בצד הזה של רבע מיליון שקלים. נכון, המחיר הוא תמיכה צידית פחות טובה בעיקולים, אבל התמורה שווה את זה, לגמרי.
יש לא מעט תאי אחסון וגומחות, אבל הם לא מקבלים ציון גבוה במיוחד. רובם קטנים, פתוחים ואין אפילו מקום להניח בו סמארטפון בלי שיגלוש לצדדים באיזה מחלף. יש הכנה למעמד מצד ימין אבל הוא קצת רחוק. תפעול הרוב המוחלט של מערכות המידע, המולטימדיה והמיזוג מהמסך המרכזי לא נוחה ודורשת יותר התעסקות ממה שלטעמי ראוי. בעלי קקטוסים איתם דיברתי אומרים שמתרגלים לזה.
במכונית המבחן הותקנה מערכת הקישוריות המתקדמת החדשה של היבואנית בשם TOUCH. כמו במערכות דומות של יבואנים אחרים, גם פה יש גישה לשירות לקוחות של היבואן, תיאום ביקור במוסך, אפליקציות ניווט וחניה, רדיו אינטרנטי ועוד. כמו במערכות דומות של יבואנים אחרים, לפחות בוורסיות הראשונות שלה יש קצת יותר מדי תקיעות, ריצודים והשהיות בין לחיצה ותגובה. המחיר 4,000 שקלים (1,000 בתקופת ההשקה).
נקודה אחרונה לפני שעוברים אחורה, בימים החמים האלו, יד הנוסע נשלחת אוטומטית לחפש פתח מיזוג מימין עד שנזכרים שאין אחד כזה.
המושבים מאחור מספיקים לשני אנשים, מרווח הרגליים טוב וכן הראש. למרות שזה נשמע דרמטי, מניסיוני, היעדר יכולת לפתוח חלונות מאחורה לא באמת הופך את המושב האחורי לכבשן כמו ששמעתי מישהו מזהיר. מה שכן, בהגעה לרכב שעמד כמה שעות ביום חם, העובדה שאי אפשר לפתוח עוד שני חלונות כדי לפנות את האוויר החם משפיעה מאוד. הוסיפו לזה היעדר מיזוג לאחור (או תאורה) וקיבלתם נקודה בעייתית בקיץ ישראלי.
תא המטען לא ממש גדול, אבל מפתיע ביכולת שלו לקלוט ציוד. הבעיה שלו סף הטענה מאוד גבוה.
בהיעדר מערכות בטיחות מתקדמות ברמת היצרנית, בישראל מסתפק הקקטוס בשש כריות אוויר, מערכת בקרת יציבות ומובילאיי. גם בהיעדרן, את מבחן הריסוק האירופי הוא צלח עם ארבעה כוכבי ריסוק.
על קוצים
חישוקי 17 אינץ' לעומת 16 אינץ' וכן בלמי דיסק במקום תופים בשאר הגרסאות, הם העדות החיצונית היחידה לסיבה שהגענו לנהוג בקקטוס הפעם. כן, יחד עם התיבה האוטומטית מקבל הקקטוס גם שוני חיצוני קל כצו האופנה הנוכחי. למרות החתך הנמוך יותר, הנוחות עדיין מצוינת.
מסופר שאחת הדרישות מהדה שבו ההיסטורית הייתה הובלת איכר עם סלסלת הביצים שלו על פני שדה חרוש מבלי שיישברו, מכיוון שחסתי על אנשי הניקיון של היבואן לא בדקתי את העניין בקקטוס, אבל לא צריך ביצים בשביל להגיד שגם פה הוא נוח על כל סלילה וסוג כביש. המחיר בנהיגה מהירה מתגלות זוויות גלגול לא מתונות של הגוף. זה לא אומר שאי אפשר להינות מהנהיגה בו, ההגה אמנם מלאכותי ובעל משקל מוזר, אבל הקלילות של הקקטוס דווקא מסדרת חבילה חביבה מאוד ומפתיעה כל עוד שומרים על פרופורציות. על כבישים מהירים ומעל 110-120 קמ"ש רעשי רוח חודרים לתא הנוסעים.
המנוע הוא אותו 1.2 ליטר, שלושה צילינדרים טורבו שמופיע בעוד דגמים של פיג'ו-סיטרואן. 110 כ"ס ב-5,500 סל"ד ו-20.9 ב-1,500 סל"ד. אספקת הכוח חלקה, המכונית זריזה ונמרצת וכאשר לוחצים אותו מקבלים את הצליל הייחודי של שלושה צילינדרים, טוב או רע תחליטו אתם, ייחודי זה בטוח. גלישה איטית עם רגל על הברקס הייתה הפעם היחידה בה רעידות קלות עברו לתא הנוסעים.
תיבת ההילוכים האוטומטית מתוצרת אייסין היפנית בת שישה יחסי העברה. היא זריזה וברוב המוחלט של המקרים ממש בלתי מורגשת. מתי כן? בהאטות לקראת עצירה הורדת ההילוך מלוווה בבלימת מנוע קצת לא נעימה.
צריכת הדלק המשולבת שרשם הקקטוס בתנאי מבחן לא עדינים בכלל עמדה על 13 ק"מ לליטר.
שידוך תיבת הילוכים אוטומטית למכונית, כל מכונית הייתה עד לפני כמה שנים פחות או יותר כרטיס הכניסה לישראל, הטעם השתנה מאז, היבואנים גילו שהלקוח מוכן להשתמש ביד ימין ורגל שמאל תמורת המחיר הנכון. אבל כדי לחדור לגרעין הפנימי יותר או במילים פשוטות למכור יותר עדיין צריך תיבת הילוכים אוטומטית ורצוי פלנטרית. קקטוס האוטומטי מקבל בדיוק מה שהיה צריך כדי להפוך את עצמו מכלי רכב מדליק עם תמורה טובה מאוד למחיר אך נישתי למדי - לכלי רכב מדליק עם תמורה טובה מאוד למחיר וכזה שכבר לא ירתיע אנשים. צרפו לכך 5 שנות אחריות להן זוכה המכונית וקיבלתם גם ראש שקט לאסוציאציות האמינות שליוו את השם סיטרואן.
האם הוא נטול מגרעות? ממש לא, אבל אז מסתכלים על תג המחיר וכל הדברים האלו נכנסים לפרופורציה. עבור 105 אלף שקלים (או 100 אלף שקלים בהשקה שאינה תחומה בזמן) שקונים לכם במקרה הטוב סופר מיני די מאובזרת הנופלת בשימושיות ממנו, הוא בדיוק סוגר את הפינה למי שצריך משהו גדול יותר מסופר מיני, אבל קטן ממשפחתית, או סתם לא רוצה לסבסד את המשפחתיות מתומחרות הליסינג. סיטרואן קקטוס הוא לא רק מכונית טובה, הוא גם עסקה מצוינת.
כן, הקקטוס הפך לצבר...
על הצד הטכני: סיטרואן קקטוס טורבו אוטומטי
מנוע, הנעה בנזין, שלושה צילינדרים, טורבו
נפח 1,199 סמ"ק
הספק/סל"ד 5,500/110
מומנט/סל"ד 1,500/20.9
תיבת הילוכים אוטומטית, פלנטרית, 6 הילוכים
ביצועים
תאוצה 0-100 (שניות) 9.7
מהירות מירבית (קמ"ש) - 188
מידות
אורך (ס"מ) 416
רוחב (ס"מ) 173
גובה (ס"מ) 154
בסיס גלגלים (ס"מ) 260
תא מטען (ליטרים) 348
משקל (ק"ג) 1,050
מתלים, בלמים, צמיגים
מתלים קד'/אח' דמוי מק'פרסון/קורת מתח
בלמים קד'/אח' דיסק/דיסק
צמיגים 205/50 R17
