פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      דעה: שיטת ההגרלות – כך עלולים לחזור לכבישים כלי רכב פגומים

      בימים אלה במסגרת הרפורמה של שר התחבורה להגברת התחרות בענף הרכב, מתרחש מאבק בין ועדת הכלכלה למשרדי האוצר והתחבורה. יש להניח שלא שמעתם עליו מספיק, זאת כיוון שההחלטות האמיתיות בנוגע לאותה רפורמה מתקבלות בחדרי חדרים, הרחק מהעין הציבורית, ע"י פקידים בכירים אשר

      לשכת סוכני ביטוח - ביטוח רכב (אתר רשמי)
      (אילוסטרציה: Shutterstock)

      אז במה מדובר? ועדת הכלכלה של הכנסת בראשות ח"כ איתן כבל קיבלה בתום הדיונים על סעיפי חוק הרישוי, החלטה היסטורית ואמיצה - ההסדר המעוות צרכנית ומוסרית שבו שמאי הרכב העובדים ברשימות של חברות ביטוח, מקבלים מהם שכר וחבים להם את השומה, יבוטל ולא יתקיים יותר, במקומו יפתח שוק חופשי וכל אזרח יהיה זכאי לבחור את השמאי שיעריך את רכבו לאחר תאונה, על פי כישוריו, כמו כן את השומה יהיה חייב השמאי לצרכן ולא אוטומטית לחברת הביטוח.

      פקידי האוצר, כרגולטור המפקח על חברות הביטוח ואוכף את החלטות הממשלה (המפוקחת על ידי הכנסת), התבקשו ליישם את החלטת ועדת הכלכלה לביטול הרשימות. אולם בפועל, הצעתם מנוגדת להחלטת הוועדה. חברי ועדת הכלכלה, הבהירו מעל כל במה את הצורך הממשי בביטול ההסדרים הנוחים עד מאוד לחברות הביטוח, שבאמצעותם הם שולטים בשומת הנזק ובתיקון הרכב במוסך, ופוגעים לעיתים בבטיחות הרכב והחליטו לבטל את רשימות השמאים לטובת הצרכנים בדרך אשר "לא תחליף עוולה אחת בעוולה אחרת" כדברי יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל. אך

      הפקידים, "הרגולטורים", מנסים להתוות שיטה שתיצור עוולה חדשה ותפעל לרעת הצרכן - לא שוק פתוח בו כל אזרח יכול לבחור את השמאי שלו במקרה של תאונה ממש כפי שהוא בוחר עו"ד או רופא, אלא השמאי ייבחר בהגרלה, ללא כל קשר למקצועיותו, להכשרתו, למומחיותו לפי סוג הרכב המדובר, לניסיונו ולאוביקטיביות שלו.

      עובדים יד ביד, אבל מי?

      הצעת פקידי האוצר משרתת את חברות הביטוח משום שהיא הופכת את עבודת השמאי לרדודה ובלתי מקצועית.

      כשהמבוטח בוחר את השמאי, השמאי מחוייב לעבודה מקצועית ונבחן ע"פי איכות העבודה. בשיטת ההגרלות, השמאי לא ישקיע בביצוע הבדיקות ויבקש "לסגור תיק" ולהמשיך הלאה. ממילא אם טעה, המוניטין שלו ופרנסתו לא ייפגעו שכן המחשב ימשיך לבחור אותו ולספק לו פרנסה ללא קשר לאיכות העבודה. לכן, ההגרלה תפגע באיכות השומות. מצב זה יפעל לרוב כנגד המבוטח, שהרי אם השמאי טועה לרעת המבוטח - המבוטח אינו בעל ידע מקצועי כדי להבין זאת ואין לו הכח הכלכלי להאבק כנגד הטעות. מנגד, אם השמאי טועה לרעת המבטחת - הרי שהיא מעסיקה שמאי בית שימצא את התקלה ויגיש ערעור. לכן - כל שיהיו יותר טעויות (שיתוקנו רק לצד אחד), המבוטחת תרוויח ומכאן האינטרס של המבטחת להוריד את איכותן המקצועית של השומות.

      דרך אגב, מייל חסוי שנחשף מאגף הפיקוח באוצר לחברות הביטוח ובו תואמו מהלכים אסטרטגיים בין השנים, הבהיר שפקידי האוצר ברשות שוק ההון הגיעו ל"פיתרון" זה, למרבה הזעזוע, בשיתוף מלא עם חברות הביטוח עליהן הן אמורות לפקח. כל אלו מעלים את השאלה האם יש משמעות אמיתית להצהרות פוליטיקאים מכל צדי הקשת הפוליטית זאת כאשר פקידי ציבור יכולים להפוך הצהרות אלו לריקות מתוכן? האם לא ראוי שיוגבר הפיקוח על אותם פקידים?

      בהקשר זה נזכיר את תופעת הדלת המסתובבת בישראל, שמציבה את "המפקחים" על הבנקים וחברות הביטוח בעדיפות בקבלתם לעבודה אצל מושא הפיקוח בתום שירותם הציבורי, התנהלות שבגינה מאבדים האזרחים את אמונם במערכת הפוליטית והציבורית. הצעת חוק להארכת תקופת הצינון של אותם נושאי משרה, הונחה על שולחן הכנסת לא מכבר על ידי יו"ר ועדת הכנסת יואב קיש.

      בנוסף, שר התיירות יריב לוין ושרת המשפטים אילת שקד מבצעים רפורמה בתחום הפיקוח והחקיקה של הכנסת על הממשלה, פיקוח ועדות הכנסת על תקציבי השרים, שימועים למינויים בכירים, חובת הופעת בכירים בוועדות הכנסת, שימוע פרלמנטרי למועמדים למשרות בכירות לפני הגעת המינוי לאישור הממשלה ועוד.

      הצעות אלה אמורות להקטין את שליטתה הבלתי מעורערת של הפקידות הבכירה בתהליכי קבלת ההחלטות ולהחזיר את הכוח הראוי לנבחרי הציבור אשר חבים לו דיון וחשבון. עד שזה יקרה, ועדת הכלכלה בראשות ח"כ איתן כבל מוכיחה כבר כעת כי כאשר נבחר יו"ר אקטיבי ואכפתי, ניתן להוביל לשינויים מהותיים לטובת האזרחים במדינת ישראל.