פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      רכבת בשול ונפגעת מרכב שסטה ממסלולו? אתה אשם

      כן, גם אם הרכב שנסע בנתיב סטה בפראות לשול ופגע ברוכב שנסע שם, עדיין, עם כל הצער שבדבר, מלוא האחריות מוטלת על הרוכב. כן, גם אם הוא רכב בשול במהירות של 3 קמ"ש

      שוליים בכביש (ShutterStock)
      (אילוסטרציה: Shutterstock)

      במהלך החודשים האחרונים נתקבלו מספר פסקי דין בתאונות שנגרמו כתוצאה מפגיעה של רכב ברוכב שנסע בשול הדרך, כאשר בכל האירועים נהג המכונית נהג באופן רשלני ואילו הרוכב הקפיד לרכב בזהירות מירבית, ועדיין, בית המשפט קבע פעם אחר פעם – הרוכב אשם. נקודה.

      החוק קובע באופן חד משמעי כי אסורה הרכיבה בשול הימני , אך ההשתחלות בין הרכבים מסוכנת אף יותר. לפיכך, החליטה משטרת ישראל לפני שנים לא לאכוף את החוק, ובלבד כי הרוכב ירכב באופן מתון, במהירות נמוכה כך שיתאפשר לו בבטחה.

      אי אכיפת החוק יצרה מצב בו נדמה לרבים מהרוכבים כי החוק שונה, עד כדי כך שלעיתים ספורות אנו רואים רוכבי דו"ג גוערים ברכבים שעומדים בצד הדרך בשל סיבה עיניינית על כך שהם מפריעים להם לשעוט קדימה.

      דוגמא לתפיסה השגויה שהשתרשה בקרב רוכבי הדו"ג ניתן לקבל בפסק הדין שניתן לפני מספר ימים, בו נדונה תביעה שהגיש רוכב על אופנוע ליטר סופר ספורט, שנסע מכיוון מורשה לתל אביב, נתקל בפקק תנועה והחליט לרכב בשול. כעבור דקות ספורות, תוך כדי רכיבה במהירות של 30 קמ"ש, רכב סטה "באגרסיביות" לשול ומעך את האופנוע על גדר ההפרדה. בעקבות התאונה נגרמו לאופנוע נזקים כבדים והוגשה על פי כך תביעה כספית. לרוכב לא היה ספק – הרכיבה בשול מותרת, שכן עובדה היא כי המשטרה אינה אוכפת את החוק, ועל כן, גם האחריות לתאונה מוטלת על הנהג הרשלן.

      אולם כב' הרשמת הבכירה שרונה צור גינור מבית משפט השלום כתבה בפסק הדין את שהיה אמור להיות ידוע לכולם " שולי הכביש לא נועדו לנסיעתם של אופנועים או כלי רכב אשר מבקשים להתחמק מעומסי התנועה , אלא למקרי חירום".

      אמירה נוקבת

      אך המסר לא חלחל לכולם וייתכן כי לא די בפרסום פסקי הדין בשביל להבהיר לציבור רוכבי הדו"ג כי בכל מקרה של תאונה הם ימצאו אשמים. בפסק הדין נכתב כי "התובע הציג בטלפון הנייד שלו את מסמך הנחזה להיות מאת המשטרה, אולם מדובר במסמך המפרט מדיניות אכיפה אשר לא ברור לאילו תקופה ואילו מקומות הוא מתייחס".

      בהתאם לכך ועל מנת "ליישר קו בנושא", על משטרת ישראל, שהוציאה לפני מספר שנים את החוזר שקובע כי לא תתבצע אכיפה כלפי הרוכבים בשול, לפרסם באמצעי התקשורת שהעדר האכיפה אינה מעידה על התרת הרכיבה בשול, וכי בכל מקרה של תאונה, הרוכב ימצא אשם. במקביל, על משרד התחבורה ויתר הגורמים שעוסקים בהפחתת נגע תאונות הדרכים, לשקול בכובד ראש להקצות משאבים לצורך יצירת קמפיין שמחדד לנהגים את העובדה כי יש חיים בשול וכי הירידה אליו חייבת להתבצע רק לאחר שהנהג ווידא כי זה פנוי.

      כך או אחרת, חשוב לזכור כי הסיכון שכרוך בנסיעה בשול גבוה אף יותר, שכן במקרה של תאונה בה נפצע הרוכב שלא היה מבוטח בפוליסת חובה, עומדת לרשותו הזכות לתבוע את הרכב הפוגע בתביעת נזיקין רגילה ולא על פי חוק הפלת"ד, אולם סביר להניח כי בית המשפט יקבע כי הוא יקבל פיצוי כספי מופחת, אם בכלל, בשל העובדה כי הפר למעשה את החוק.

      עו"ד אסף ורשה
      ייצג בתיק את נהג הרכב.