פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מסחטת מיסים: העיוות הגדול בחישוב שווי שימוש רכב לעובדים

      לאחרונה עלה קמפיין שנוגע לסוגיית שווי השימוש שמשלמים עשרות אלפי "עובדי צווארון כחול" שהרכב עבורם אינו מהווה 'צ'ופר' ממקום העבודה או אמצעי להגיע אליה, אלא כלי עבודה פראקסלנס

      מבחן צריכת דלק, בנזין, דיזל היברידי, טויוטה אוריס, קיה פורטה, פיג'ו 308 (קובי ליאני)
      (צילום: וואלה! רכב)

      אותם עובדים משלמים הון תועפות עבור השימוש ברכב שלהם בשווי אלפי שקלים מידי חודש. מדובר ב-2.48% משווי הרכב כאשר החישוב הוא לפי ערך רכב חדש. למס הכנסה לא משנה אם הרכב בן 10 שנים ולמה הוא משמש. מעוות? לחלוטין. מבחינת מס הכנסה - כולם צריכים לשלם אותו דבר - מנהל בהייטק או אינסטלטור.

      קשה להסכים עם מציאות שבה ברשות המסים רואים בכל העובדים השכירים כמקשה אחת. לא יכול להיות שעובד הייטק שנהנה מרכב צמוד שמשמש אותו בעיקר לנסיעה לעבודה וממנה ולצורכי פנאי, ישלם אותו מס כמו טכנאי שהרכב הוא "המחשב שלו" ומשמש אותו לעבודה. המדינה מקפחת את העובדים וגובה מהם סכומי כסף משמעותיים, בלא כל התאמה של שיטת הגבייה למציאות בשטח.

      קיימת כיום טכנולוגיה זמינה באמצעותה ניתן להפריד בין הנסיעות הפרטיות לעסקיות ע"י הטמעת פתרונות טכנולוגים רלוונטיים, כך שישולם מס רק בגין נסיעות הפנאי, אולם מס הכנסה מסרב. הוא חושב שכולנו שקרנים, שהרי העלמת מס זה ספורט לאומי. כולנו רמאים ואי אפשר לסמוך על הדיווח שלנו.

      בונוס או כלי חיוני?

      אך בנקל ניתן להבחין בין סוגי העובדים שהרכב עבורם הוא צ'ופר או מסייע להם להגיע לעבודה ובין העובדים שהרכב שלהם משמש לעבודה. אצל המצ'ופרים נמצא מכונית משפחתיות, רכב מנהלים ואילו אצל האחרונים נמצא רכבים מסחריים. שהרי קשה להעלות על הדעת שמישהו יקנה סיטרואן ברלניגו סתם בשביל הכיף.

      גם אם נקבל את עמדתה הבעייתית של רשות המיסים לפיה כולנו רמאים ונסכים שלא צריך להאמין לעובדים, זו עדיין לא סיבה מספיק טובה להשית עונש קולקטיבי ולקחת מכולנו מס לא צודק.

      אם כך, מדוע שלא ננסה לבחון את ההתכנות לאמץ מודל אחר, אותו מודל שאתם ברשות כבר אימצתם? הרי זו לא פעם ראשונה שסוגיית חוסר האמון בדיווח נידונה. כך למשל, בעניין עבודה משותפת של בני זוג - בסופו של דבר, לאחר סאגה דיונית ארוכה ושורה של פסקי דין (כולל סותרים) שנתנו, שונה החוק לקולא ע"י לפיד וכיום מכירים בהצהרת הנישומים בעניין זה. לפיכך, ניתן לשקול את יישום המודל על פיו לדוגמא, יוכר לטכנאי שיעור של 70% א 5 ימי עבודה ולא בשבוע שלם. פשוט להכיר בחלק היחסי.

      על מנת שהטבת המס תינתן יידרש העובד לעמוד בשני תנאים מצטברים לפחות: עבודה כטכנאי (תוך הגדרה מפורשת של טכנאי וכו), קביעה של דגמי מכוניות מסחריות, וקבלת אישור כי מדובר על חברה שמחזיקה ציי רכבים לטכנאים. ההצעה כמובן אינה מלוטשת אך היא מהווה קריאת כיוון לפתרון ישים שייטיב עם קהילת הטכנאים ועם המדינה, לה ישולם מס צודק.

      ואגב, אין סיבה שעם הגזר לא יבוא גם המקל בדמות של קנס מוגדל מאד על מי שייתפס מרמה.

      רו"ח יורם שיפר שותף מנהל בפירמת זיו, שיפר ושות' – רואי חשבון