לאורך אלפי הקילומטרים של ראלי מדברי מתרחשים אינספור רגעים גדולים וקטנים, ניצחונות וכישלונות; הרגע המרתק ביותר התרחש בקילומטר ה-82 של הסטייג' התשיעי; סבסטיאן לוב ודניאל אל?נה טסו בקטע Hors Piste (ללא שביל) מהיר, כאשר נגלה לעיניהם חריץ קרקע עמוק ומפתיע; המצלמה בתא הנוסעים הציגה את החבטה הגדולה, את מאבקו הקצר של סבסטיאן לייצב את הפיג'ו 3008 DKR Maxi, ואת השמים המתהפכים שלוש או ארבע פעמים. עשירית שניה לאחר עצירת המכונית דומ?ם סבסטיאן את המנוע ובדממה שהשתררה אמר לנווט שלו, בקול שקט ורגוע לחלוטין: C'est fini, "זה נגמר".
בקור רוח של מחשבי-על החלו סבסטיאן ודניאל לשקם את הנזק עד שהגיעה משאית הסיוע של הקבוצה, והשלימה את התיקון. הפיג'ו המרוסקת, היחידה במרוץ מדגם Maxi המשופר, קרטעה לחניון הלילה שם הסתערו עליה המהנדסים והמכונאים. בעוד הצוות הטכני קובע כי ניתן לשקם את המכונית לקראת זינוק הבוקר לסטייג' הבא, החליטו הרופאים סבסטיאן חייב לפרוש מהמרוץ, הוא אינו מסוגל לתפעל את ההגה עם הנ?ק?ע באגודלו השמאלי.
בקור רוח של מחשבי-על החלו סבסטיאן ודניאל לשקם את הנזק עד שהגיעה משאית הסיוע של הקבוצה, והשלימה את התיקון. הפיג'ו המרוסקת, היחידה במרוץ מדגם Maxi המשופר, קרטעה לחניון הלילה שם הסתערו עליה המהנדסים והמכונאים. בעוד הצוות הטכני קובע כי ניתן לשקם את המכונית לקראת זינוק הבוקר לסטייג' הבא, החליטו הרופאים סבסטיאן חייב לפרוש מהמרוץ, הוא אינו מסוגל לתפעל את ההגה עם הנ?ק?ע באגודלו השמאלי.
האם מאבד מלך האריות את רעמתו?
הייתה זו דרמה גדולה שהתרחשה לאחר עשרה ימים בהם שלט סבסטיאן במרוץ ללא עוררין. מהסטייג' הראשון הוא ביצע מרוץ ללא תקלות, צובר יתרון של למעלה משעה על פני סיריל דספרה שתפס את המקום השני. הודעת הפרישה הייתה נחרצת, אבל במוחות רבים המשיכה לזמזם השאלה: האם הייתה הפרישה מחוייבת המציאות? לאחר תשע אליפויות עולם ב-WRC, האם סבסטיאן לא מקל על עצמו? האם פטרהאנסל היה ממשיך במרוץ, למרות פרק היד הפגוע? או שמא קיבלו סבסטיאן ומנהלי הקבוצה את ההחלטה היחידה האפשרית, לא להמשיך במרוץ כאשר הוא אינו כשיר במאה אחוזים? יש לזכור כי אלופים כמו סבסטיאן לוב אינם יוצאים למרוץ כדי "להשתתף ולסיים"; ברגע שנגוזו הסיכויים לפודיום, הוא איבד כל עניין במרוץ.
כי בינינו, זה בדיוק מה שעשה פטרהאנסל, ארבעה ימים מוקדם יותר; הוא התהפך ואיבד שעתיים וחצי, ואת הסיכוי לפודיום. למרות זאת המשיך במרוץ, ממשיך לנצח קטעי דירוג (חמישה קטעים סך הכול) ובעיקר, נצמד לפיג'ו של סיריל דספרה, מתפקד כרכב סיוע מהיר המסוגל לתת סיוע במקרה של תקלה. הצרפתים קוראים לרכב כזה "שואב מים" והוא אמור לתת כל סיוע לרכב המוביל כולל אפילו לתת לו חלקים לתיקון דרך, בעוד "השואב" מחכה למשאית הסיוע. פטרהאנסל קיבל במקצוענות מושלמת את השינוי במעמדו, ונצמד אל סיריל כמו צל נאמן, עד סוף המרוץ. השאלות לגבי החלטת הפרישה של לוב מרחפות מעל המחנה, למרות שהגרסה הרשמית טוענת שסבסטיאן היה פצוע מכדי להמשיך במרוץ בבטחה. ביי ביי סבסטיאן, להתראות בראלי דקאר!
זה לא נגמר, עד נקודת הסיום
וכך מוצא סיריל דספרה את עצמו, שנה שנייה ברציפות, בתפקיד האנדר-דוג שעל כתפיו מוטלת יוקרתה ועוצמתה של החברה הצרפתית; הכוכבים הגדולים איבדו כל סיכוי ניצחון או אפילו פרשו, ורק האופנוען הצעיר שולט במרוץ ביד רמה. בארבעת הימים שנותרו לסיום נהגו סיריל דספרה ו-דייוויד קסטרה (גם הוא אופנוען לשעבר) במהירות מבוקרת, שומרים על מרווח ביטחון מהנהגים הסיניים שניסו לעקוף אותם, אך ללא הצלחה.
הפיג'ו 3008 DKR מושכות אליהן את מלוא תשומת הלב; אלו מכוניות מדהימות, עם מתלים המאפשרים להן לטוס במהירויות של מעל 200 קמ"ש בשטח; האם זה כבר מהר מדי, אפילו עבור הנהגים הטובים ביותר על הפלנטה? לא ברור, כי ההתהפכויות לא התרחשו בקטעים מהירים מאוד. למרוץ דקאר הקרוב תצא הקבוצה עם שלוש 3008 DKR Maxi, בתקווה להעמיד לפחות שתי מכוניות על הפודיום.
עוד לוחמים בשיירה
פטרהאנסל ו-לוב לא היה היחידים שהופתעו על ידי תנאי השטח הבוציים ברוסיה וקזחסטאן; גשמי זעף ירדו בימים שקדמו למרוץ, הופכים את השבילים למסלולי החלקה, ואת הנחלים למכשולי עבירות של ממש. טובי הנהגים איבדו שליטה על רכביהם. יאזיד אל ראשדי נבלע עם המיני-רייד שלו בחריץ מים ענקי, ממנו חולץ על ידי טרקטור קזאחי מיושן. משאיות הענק נכנסו לבלט-על-הקרח, רכבי ה-2X4 התקשו להישאר על השבילים החלקלקים.
מאחורי הפיג'ו שעטו עוד עשרות מתחרים, ברמות הכנה שונות. קבוצת ,"מיני ג'והן קו?פ?ר" לא הצליחה לשחזר את הישגי העבר; שני הנהגים Menzies האמריקני ו-Al Rajhi הסעודי נתקעו בחול כמה פעמים, והגיעו רק למקומות 9 ו-10. גם 'טנדרי' טויוטה נאלצו להסתפק במקומות 8 ו-12, שלוש-ארבע שעות אחרי סיריל דספרה. את הפתעת הראלי סיפקו Christian Lavieille הצרפתי, שהעמיד את ה-Baicmotor המוזר שלו במקום שני, 1:04 שעות לאחר דספרה, ו-Han Wei הסיני, שהגיע למקום שלישי עם באגי Geely.
יצוין כי מסלול 2017 היה רטוב וגשום בהרבה מזה של השנה שעברה. בקטעי המרוץ בקזחסטאן זה הקשה על הצוותים, אבל במדבר גובי היה נוח יותר להתמודד עם הדיונות הרטובות (שהקשו כל כך על הצוותים הישראליים בשנה שעברה, צוות פוינטר ו-קדשאי-ערמוני). הגשמים הכבידו עד כדי כך, שהמארגנים נאלצו לבטל את קטע הדירוג האחרון; 100 קילומטרים שלא היו משנים שום דבר בדירוג הסופי.
התותחים הכבדים
כמו בכל שנה, המשאיות ניהלו קרבות צמודים ועיקשים, עד היום האחרון. המובילים התחלפו בלא הרף, עם הפרשים של דקות ספורים בין המקומות הראשונים. ארבעת משאיות Kamaz-Master הכחולות היו הפייבוריטים הטבעיים, בעקבותיהם שעטו קבוצות Iveco De Rooy , Mammoet MAZ ו-טטרה. הארמדה הכחולה של קמאז שמרה על קצב רגוע ברוסיה וקזחסטאן, עד פתיחת המבערים במדבריות סין. Dmitry Sotnikov חנך את הקמאז החדשה שלו עם מנוע Cummins 'קטן' בנפח 13.5 ליטר. על הקצב המדהים בו נהג סוטניקוב תעיד העובדה כי בדירוג מעורב של המשאיות והמכוניות, הוא היה מגיע למקום הרביעי!
על עוצמת הקרבות בקבוצת המשאיות תעיד העובדה שהמשאית השנייה הגיעה לקו הסיום 6:04 דקות בלבד, לאחר הראשונה... שש דקות פער לאחר 10,000 קילומטרים, זה מטורף! הקמאז השלישית הגיעה 17 דקות מאוחר יותר, גם זה פער זערורי במונחי ראלי מדברי. משאית MAZ הקרובה ביותר הגיע לסיום שש וחצי שעות מאוחר יותר, ממחישה את עליונותה המוחצת של קבוצת קמאז. אין מי שיאיים על הכחולים.
מהכיכר האדומה, אל החומה הסינית
דרך המשי 2017 הוכיח שוב, שהוא מרוץ מדברי שאינו נחות במאום מראלי דקאר. המרוץ חולף על פני אירופה ואסיה, מציב בפני הנהגים אתגרים אדירים של גשם, בוץ, דיונות אדירות וקשיי ניווט גדולים. הצוותים הסיניים לומדים היטב את המלאכה, ומשתפרים בלא הרף.
