אפס מקצועיות: עו"ד מומחים בתאונות דרכים – לפעמים זה רק תואר

החוק להארכת ההתמחות בעריכת דין בקריאה ראשונה ושנייה בכנסת נכנס לספר החוקים. על-פי הצעת החוק, ההתמחות בעריכת דין של בוגרי תואר ראשון במשפטים תוארך לתקופה של שנה וחצי במקום שנה כיום. החוק יחול על כל סטודנט למשפטים שיתחיל את לימודיו באוקטובר 2017. הצעת החוק שעברה בסופו של דבר בוועדת החוקה קובעת כי כל המתמחים ללא יוצא מן הכלל יצטרכו להתמחות במשך 18 חודשים.

ציבור הנהגים בישראל צריך לברך על הצעת החוק, שכן תכליתו היא למנוע את זילות המקצוע, דבר שלצערי אנו עדים להתרחשותו לעיתים קרובות, אשר משפיע באופן ישיר על איכות הייצוג המשפטי אותו מקבל הציבור.

קיימת הנחת יסוד שגויה, מטעה ומסוכנת כי תחום הטיפול המשפטי בתיקי תאונות דרכים אינו מצריך מומחיות משמעותית, "וניתן על הדרך לעשותו". אך זו היא טעות גסה: התחום בהחלט מחייב את העוסקים בו לגלות הבנה מעמיקה בסוגיות משפטיות מורכבות.

ראו דבריה של שרת המשפטים שהגדילה ואמרה כי הארכת ההתמחות, לצד החמרת הפיקוח על המאמנים במשך תקופת ההתמחות תשביח את עורכי הדין, תמנע זילות של המקצוע ותחזיר למקצוע את יוקרתו. "כשם שרופאים ורואי חשבון מתמחים תקופות ארוכות על-מנת לוודא כי שילוב התאוריה עם הפרקטיקה נעשה על הצד הטוב ביותר - כך ראוי שיהיה בקרב ציבור עורכי הדין, העוסקים בחיי אדם ובענייניהם הרגישים ביותר", כך השרה שקד.

המציאות מלמדת כי זילות המקצוע באה לידי ביטוי גם באופן ההתנסחות של חלק מעורכי הדין, אשר מרשים לעצמם לעמוד בפני בית המשפט ולטעון את טענותיהם באופן רשלני, לעיתים מביך, תוך פגיעה באיכות הייצוג של הנפגע בתאונה ותוך זלזול משווע בבית המשפט. לעיתים קרובות אנו נתקלים בכתבי תביעה ובמסמכים משפטיים שמנוסחים ברשלנות על ידי עורכי דין, עם טעויות כתיב המעידות על בורות מוחלטת. כן, כבר נתקלנו במקרה בו כתב עורך הדין " טאונה קשה", לשם הדוגמא.

הציבור צריך לחזק את ידיו של ראש לשכת עורכי הדין - עו"ד אפי נוה, שקידם את הצעת החוק שתבטיח כי תהליך ההכשרה וההסמכה יהיה מקצועי ואיכותי יותר, ויבטיח שעורכי הדין החדשים יהיו בעלי הכשרה טובה, ראויה ויסודית. ככלל, הציבור צריך לומר תודה על החלטתה של הלשכה לעשות כל שניתן בשביל לבלום את הצפת התחום – מצב אשר השפיע במישרין על איכות הטיפול המשפטי שקיבל הציבור בכלל וציבור הנהגים שהיו מעורבים בתאונות בפרט.

על המתמחים להבין כי ייצוג אדם שנפגע בתאונות דרכים, הינו עיסוק בחיי אדם ובענייניו הרגישים ביותר. ההפקרות אותה אפשרו לשכות עורכי הדין הקודמות נבלמה ע"י הנוכחית – וטוב שכך. ועובדה היא כי גם בג"ץ דחה את טענותיהם של המתמתחים וקבע כי לא נפל דופי באופן שבו נערכה בחינת ההסמכה השנויה במחלוקת בחודש אוקטובר האחרון.

מתמחים שנכשלו בבחינת ההסמכה לעריכת דין באוקטובר, טענו כי יש לשנות את מתכונת בחינות ההסמכה בכתב לעורכי דין, אולם שופטי בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, יורם דנציגר וניל הנדל נתנו רוח גבית ללשכת עורכי הדין והצילו את ציבור האזרחים והנהגים בישראל מהמשך הצפת השוק בהון אנושי שאינו מיומן דיו.

עו"ד אסף ורשה, יו"ר ועדת נזקי רכוש ושיבוב בלשכת עורכי הדין.