1. מירוץ הדגל של סדרת מירוצי הסיבולת הוא "24 השעות של לה-מאן". המירוץ הזה, יחד עם מירוץ הפורמולה 1 במונקו והאינדי 500 בארה"ב נחשבים ל-"טריפל קראון" של הספורט המוטורי.
שלושה מירוצים שכל נהג היה רוצה לרשום בהם ניצחון. שבעה עשר נהגים בלבד התחרו במהלך השנים בכל שלושת המירוצים הללו, בניסיון לנצח בשלושתם (אבל הצליחו לנצח לפחות מירוץ אחד מבין השלושה). רק נהג אחד בהיסטוריה הצליח לעשות את זה. גראם היל (פעמיים אלוף העולם בפורמולה אחת בשנות השישים, ואבא של דיימון היל, שזכה אף הוא באליפות פורמולה אחת). חואן פבלו מונטויה הוא הנהג היחיד שעדיין פעיל מבין כל אלו, שעל שמו שני ניצחונות (מונקו ואינדי) והוא עדיין מסוגל לרשום לזכותו את הטריפל קראון, אם הוא יתחרה בלה-מאן וגם יזכה בו.
2. נמשיך בבדיחה מרירה על חשבון טויוטה: באליפות העולם במירוצי סיבולת מתחרים 24 שעות בלה-מאן (או שש שעות במסלולים אחרים, לא משנה כרגע), שבהם טויוטה מובילה את רוב המירוץ, אבל בסוף פורשה מנצחת... אחרי שהפסידו את הניצחון במירוץ 24 השעות של לה-מאן, בפעם השנייה ברציפות בנסיבות דומות (מובילים במהלך המירוץ, מועמדים ודאיים לניצחון ומפסידים בסוף לפורשה), האנשים של טויוטה מבטלים את החשיבות של המירוץ האחד הזה (למרות שכל הסדרה נקראת על שמו...) ואומרים שמה שחשוב להם זו זכיה באליפות עצמה. מעניין לשמוע את אנשי פורשה שאומרים במקביל שמה שחשוב להם יותר, זו הזכיה בלה-מאן. אם למישהו הייתה שאלה מה זאת אומרת "שני הצדדים של אותו המטבע" - זו התשובה.
3. לקראת מירוץ שש השעות בנרברגרינג שהיה בחודש שעבר, קצת יותר מחודש אחרי התבוסה הכואבת בלה-מאן, המשיכו והנמיכו אנשי החברה היפנית ציפיות. הם אמנם קיבלו את עמדת הזינוק הבכירה למירוץ ה"פול פוזישן" לקראת המירוץ בגרמניה עם זמן ההקפה המהיר ביותר, אבל מראש הודיעו שהמסלול הזה לא באמת מתאים למכוניות שלהם. הם כנראה ידעו על מה הם מדברים, כי אחרי למעלה משעה לתוך המירוץ, כאשר טויוטה מובילה ושתי מכוניות פורשה צמוד-צמוד אחריה, נמאס לנהגי הגרמניות והם עקפו את היפנית, ויותר לא הביטו לאחור. שני המכוניות הבכירות של פורשה סיימו מירוץ שש שעות בהפרש של 2.2 שניות ביניהן.
טויוטה התנחמו בכך שהם לא נעקפו על ידי הגרמניות ונשארו עד תום המירוץ באותה ההקפה של שתי המכוניות של פורשה. אבל המזל הרע לא עוזב את טויוטה, עת המכונית השנייה של הקבוצה אפילו לא הצליחה לזנק בתחילת המירוץ, בעטיה של תקלה במשאבת הדלק. הצוות של טויוטה הצליח לתקן את התקלה והמכונית הצטרפה למירוץ בפיגור של חמש הקפות ובמקום האחרון. בזבוז של זמן? לא אם אתה מאחורי הגה של מכונית בקטגוריה LMP1 היברידית...
4. יש פער בלתי נתפס בחושים בין איך שהמכוניות ההיברידיות נשמעות הן ממש שקטות, לבין כמה הן מהירות בהשוואה לשאר המכוניות על המסלול. בוא נסכם את זה ככה: למעט שלושת המכוניות האחרות בקטגוריית LMP1 הבכירה, כל שאר המכוניות על המסלול הן לא יותר מקונוסים ססגוניים בתנועה. כלומר, אפשר לעקוף אותן איפה שרוצים. ואני מתכוון איפה שרוצים...
לשם השוואה, באותו הבוקר נערך מירוץ בסבב מירוצי הפורמולה V8 3.5 שבה מתחרה הנהג הישראלי, רוי ניסני. בארבעים דקות של מירוץ, לא בוצעה ולו עקיפה אחת בלבד. פשוט בלתי אפשרי לעקוף עם המכוניות האלו. בהשוואה למכוניות הפורמולה, מכוניות LMP1, עוקפות בכניסה לפניה, בתוך הפניה, ביציאה מהפניה, בישורת בין הפניות. הן היו עוקפות גם מלמעלה אם זה רק היה אפשרי...עד כמה מהירות המכוניות האלו בהשוואה לאחרות?
חצי שעה לתוך המירוץ, שלוש המכוניות המובילות כבר הקיפו את כל שאר המכוניות לפחות פעם אחת... זוכרים את הטויוטה שזינקה אחרונה בפיגור של חמש הקפות? שלוש שעות וחצי לתוך המירוץ, היא עדיין הייתה בפיגור של חמש הקפות, רק שהיא כבר דורגה במקום הרביעי הכללי, אחרי שעקפה את כל שאר המכוניות לפחות חמש פעמים...
5. אגב, מירוצי סיבולת? המכוניות היום כל כך אמינות שמירוץ של שש שעות לא באמת מאתגר אותן. מתוך 28 מכוניות שהתחילו את המירוץ, 26 סיימו אותו.
6. הפער הזה בין מכוניות LMP1, לבין שאר המכוניות מסביר באופן חלקי איך פורשה שסבלו מתקלה קשה בלה-מאן, שעיכבה את המכונית שלה יותר משעה בפיטס, הצליחה לזכות במירוץ אחרי 24 שעות. פשוט אין מספיק מתחרות בקטגוריה הזו. שתי יצרניות בלבד, ארבע מכוניות. כל שלוש המכוניות האחרות סבלו מתקלות אף הן, מה שאפשר לפורשה מספר 2 לנצח.
7. אחת הבעיות במכוניות האלו שהן מאוד-מאוד מורכבות וטכנולוגיות. אולי בגלל זה, הצוות של שתי המכוניות של פורשה למירוץ מונה לא פחות משבעים אנשי צוות. וזה לא כולל את כל הצוות שאחראי על פיתוח ויצור המכוניות האלו במפעל... ומי שחושב שנהיגה במכונית מירוץ זה רק לסובב את ההגה וללחוץ על דוושות, שיחשוב שוב. ואז, לפני שהוא נכנס למכונית, שילך ללמוד אסטרטגיה וניהול. כי תצטרכו את זה רק בשביל לתפעל את ההגה של מכונית LMP1, כפי שהטיב להסביר לי ניק טאנדי, אחד מנהגי המכונית מספר 1 של פורשה.
הדור החדש וההיברידי של מכוניות הסיבולת מהיר וחזק באופן יוצא דופן, בזכות המערכת ההיברידית, שגם נותנת למכוניות יותר משיכה ביציאה מהפניות החדות (המנועים החשמליים משודכים לגלגלים הקדמיים), אבל טאנדי מספר כי הנהגים צריכים לדעת לנהל את אספקת החשמל והכוח וגם את צריכת הדלק בכל הקפה. מנהל מחלקת הספורט של פורשה הוסיף כי המערכת ההיברידית הופכת את המכוניות למהירות יותר, אבל גם לחסכוניות יותר בדלק ובפער של חמישים אחוזים. בשלב הזה איבדתי אותו...
8. גם הצופים איבדו אותו... אמנם ל-24 השעות של לה-מאן הגיעו לא פחות מאשר 260 אלף צופים, אבל זהו רק מירוץ אחד בסדרה. לשאר המירוצים מגיעים אלפים בודדים. והמירוץ שנערך בנרברגרינג לא יוצא דופן. וזה מלמד על הבעייתיות של סדרות מירוצים שהם לא בטופ של הספורט, כמו פורמולה אחת, מוטו ג'י.פי באירופה או נסקאר ואינדי בארה"ב, שמעלות עניין מועט בקרב צופים ואוהדים וזה כשלעצמו מקשה על גיוס ספונסרים ורצון של יצרניות מכוניות להיכנס לקטגוריות אלו, אם הן משקיעות בסדרות המשנה כל כך הרבה כסף ולא זוכות לחשיפה ולהילה שיסייעו במיצוב ובמכירות שלהן הן פשוט לא יהיו שם.
9. וזה מוביל לשאלה מה פורשה תעשה בשנים הבאות, אחרי שהם שולטים בלה-מאן בשלוש השנים האחרונות. להמשיך? יש להם רק מה להפסיד. כי המזל של טויוטה בסוף ישתנה. לפרוש? עם כל עשרות המיליארדים שחברת האם פולקסווגן צריכה לשלם על פרשת דיזלגייט, לא בטוח שישאר כסף "למותרות" האלו. ואם להישאר במירוצים, בהתחשב בתחרות הדלילה, האם להישאר במירוצי הסיבולת שכה מזוהים עם פורשה, או לעבור לקטגוריות אחרות מי אמר פורמולה אחת? אז פורשה החליטו.
ביום שישי האחרון הם הודיעו שהם עוזבים את סדרת מירוצי הסיבולת בקטגוריית LMP1, ועוברים ל... פורמולה E. מכוניות פורמולה חשמליות לגמרי. לא החלטה מפתיעה עבור מי שיודע לאן נושבת הרוח בקרב יצרניות המכוניות, שכן פורשה תצטרף בסדרה זו לרנו, מרצדס, יגואר, אודי ועוד, מה שמראה שהכיוון אליו צועדת בשנים הקרובות תעשיית הרכב והמירוצים ייגע בקרוב במכונית של כל אחד מאיתנו...
10. אחרונה חביבה - הנקודה הישראלית: ישראל לא מפגרת אחרי העולם המודרני כמעט בשום תעשייה. יש כאן כמעט הכל. חוץ מתעשית מירוצים, כי אין כאן מירוצים... בסופ"ש בנורבורגרינג בו התארחתי, התחרו בנוסף לסדרת מירוצי הסיבולת עוד ארבע סדרות תומכות נוספות. באחת ההפסקות בין המירוצים השונים עמדתי במרפסת מרכז האירוח של פורשה והבטחתי בפאדוק. הוא היה עמוס בעשרות משאיות ומאות, אם לא אלפי אנשים היו במערך התומך של הנהגים. החל במכונאים, טכנאים, מהנדסים, אנשי תקשורת, יחסי ציבור, מרשלים, שופטים, עשרות מתקיני צמיגים ועוד ועוד.
עכשיו תוסיפו עוד קטגוריות של מירוצים שנערכות בכל מדינה ומדינה מתוקנת באשר היא ותגלו שכן, בהחלט ניתן לקרוא לזה "תעשיה". אם רק הייתה לנו תעשיה שכזו בארץ, כמה חובבים של העולם הזה היו מוצאים את עצמם עובדים במה שהם אוהבים? אז כל שנותר לנו לעשות הוא לבנות מסלולים, לעניין את יבואניות המכוניות, למצוא ספונסרים, להכשיר אנשים, לגרום לקהל לבוא ולהמשיך לבוא שוב ושוב, לגרום למעורבים היום להפסיק לריב ביניהם ולהוציא את החשק לכל השאר להיות מעורבים, וזהו... רק נעשה את כל זה ואז אנחנו נהיה בדיוק כמו באירופה... או במילים אחרות: שיהיה לנו בהצלחה...
