עולם השטח הולך ונכחד אבל יש עדיין ג'יפאים, המעוניינים לצאת לטיולי שטח עם כל המשפחה. אלה מתפלצים למראה מחירי רכבי השטח החדשים זה מתחיל ב-230,000 שקלים לרקסטון, מדלג ל-350 אלף עם פאג'רו ולנד קרוזר, וממריא הלאה עם גרנד צ'ירוקי ורנגלר, שלא לדבר על המחלקה הבריטית.
גם שוק המשומשים לא יביא מזור ואם תתעקשו על רכב שטח נחשק בן 4-3 שנים, יעופו לכם הפיוזים: עבור לנד קרוזר דורשים למעלה מ-250 אלף שקלים, זה מטורף ועם כל הכבוד למותג נטול כל הצדקה מוטורית. פאג'רו תובע מחירים נסבלים יותר אבל עבור רבים, גם 150-160 אלף שקל זה הרבה מאוד כסף. מוכנים לרדת עשר שנים לאחור? לנד קרוזר 2005 משיג מחירים מדהימים של 90-100 אלף שקל, עבור פאג'רו יבקשו 70-60 אלף שקל. לשלם סכומים כאלה עבור רכב בן שתים עשרה שנה ורבע-מיליון קילומטרים, זה מוטרף לחלוטין.
תופינים עתיקים
בתחתית הסקלה תוכלו למצוא רכבי שטח עירוניים מדור הזהב של סוף המאה שעברה; דיסקברי דור ראשון, טרופר, פג'רו Q, הקינגים הראשונים; אלו כלים מצוינים (במונחים של רכב שטח עירוני), אבל השנים כרסמו בהם בלא רחם. גם רכב מתוחזק ומשומר כמו הדיסקו 1998 שלי, הוא כבר קשיש בן עשרים שנה. המכלולים עייפים, הפלסטיקה סדוקה, ומערכות החשמל קפריזיות. כלים אלה נחשבו בזמנו לרכבי יוקרה והם הועמסו באלקטרוניקה וטכנולוגיה, שאינה מזדקנת בכבוד. אני מאוד אוהב את הכרכרה שלי, אבל היא באמת לא מתאימה לכל אחד.
יש בשוק עוד רכבי שטח הנמצאים מחוץ לגזרת החיפושים הקלאסית ניסן פאת'פיינדר, גרנד צ'ירוקי לדורותיו, רנגלרים ישנים, ג'ימני, טנדרי 4X4 וכמובן, רכבי שטח טהורים כמו דיפנדר, סופה וטויוטה 75/73. היום נתרכז בשלישייה הנחבאת אל הצמיגים, שלושת הטנורים מקוריאה: יונדאי טראקאן, קיה סורנטו וסאנגיונג רקסטון שהגיעו אלינו בתחילת שנות האלפיים. אלו רכבי שטח עירוניים, כמו שהיו עושים פעם; שלדת סולם, סרן אחורי חי, הילוך כוח ראוי לשמו, מרכבים משפחתיים מרווחים. תריסר שנים מאוחר יותר, הם עדיין אטרקטיביים למשפחה המטיילת. דווקא מכיוון שמעולם לא עמדו בפסגת הביקוש, קל יחסית למצוא אקזמפלר עם קילומטראז' נמוך, ובמצב כמעט אורגינלי.
הבה נזכור עם זאת, שאלו כלים ישנים; ברוב הדגמים אין בקרת יציבות (ואלה שקיימות, פרימיטיביות מאוד), אין בקרת משיכה והם 'מצליבים' בקלות רבה, תיבות ההילוכים פרימיטיביות והמנועים צמאים. אחרי 150-250 אלף קילומטרים, מנועי הטורבו-דיזל כבר רועדים ורועשים יחסית. תתקשו להוציא מהם יותר מעשרה קילומטר לליטר אבל היי, כמה כסף חסכתם על הקנייה, ירידת ערך ופרמיית הביטוח?
יונדאי טראקאן, הבחירה הטבעית
אני לא מזלזל בשום סכום אבל באמת, את הקוריאניים האלה אפשר לקנות בכסף קטן. חיטוט ביד-2 יגלה טראקאנים 2005 במחירים שבין 34 ל-50 אלף שקל, אפשר למצוא 2003 ב-25 אלף. ידיד המערכת רכש לאחרונה טראקאן 2005 עם 160,000 קילומטרים על השעון, במצב כמעט מקורי, נקי מבחוץ ורענן להפתיע בתא הנוסעים. הוא קנה את הרכב ב-34,000 שקלים, השקיע כמה אלפי שקלים ב"יישור קו" ונהנה מנסיעה נעימה ונינוחה מאוד על הכביש, עם פוטנציאל שטח רציני. לימים השקיע 6,000 שקלים בערכת מתלים המגביהים את המרכב ב-2 אינץ' חוקיים למהדרין, הרכיב צמיגי AT ועכשיו, הוא מוכן לכל הרפתקה בתקציב מאוד סביר עבור רכב טיולים אמיתי, פחות מחמישים אלף שקל.
טראקאן נמכר בישראל עם מנועי דיזל 2.9 ליטר, בהספק 150 או 165 כ"ס (חפשו את המנוע החזק), בודדים הגיעו עם מנוע בנזין 220 כ"ס. יש רק ארבעה הילוכים, חבל. למידה המקורית אין צמיגי שטח טהורים אבל לצרכינו, AT אמור להספיק לחלוטין. רוב הטראקאנים נמכרו עם חמישה מושבים בלבד והם מציעים תא מטען ענקי, מתאים מאוד לטיולי שטח.
סאנגיונג רקסטון, למשפחה הגדולה
הרקסטון נראה פחות "גזעי" אבל הוא מציע מרכב גמלוני בעל שבעה מקומות ישיבה, תיבת חמישה-הילוכים, ותחושת מרחב גדולה ומפנקת. מצאתי ביד-2 רקסטונים 2004-2005 במחירים שבין עשרים לארבעים אלף שקל. המנוע והגיר טובים יחסית, אבל תא הנוסעים עומד פחות טוב בשיני הזמן בגלל איכות הייצור אבל גם, משום שבדרך כלל הם נרכשים על ידי לקוחות ברוכי ילדים; משך תריסר שנים פיזרו במכונית שקיות במבה, רתמו מושבי ילדים, ותחבו אופניים לתא המטען.
רקסטון נמכר אצלנו כמעט ברציפות, מ-2003 ועד היום. צורתו השתנתה מעט מאוד, למע?ט מתיחות פנים מזדמנות. יש לו מנועי דיזל "של מרצדס" בנפחים 2.7-2.9 ליטר, 120 או 165 כ"ס. תיבת 5-ההילוכים מצוינת. קל לשדרג את הרקסטון עם נעילה אחורית רוחבית, אבל קשה לי להאמין שתיכנסו להוצאה כזאת.
קיה סורנטו, הקומפקטי
בניגוד לסורנטו העדכני שהוא קרוסאובר-כאילו-שטח קלאסי, סורנטו של תחילת שנות האלפיים היה רכב שטח אמיתי. הוא קטן משני האחרים בכ-10 סנטימטרים, ועיצובו מודרני יחסית; אפשר היה לחשוב שזה רכב שיצא לשוק לפני שנים ספורות, מחכה למתיחת פנים רצינית. מנוע ה-2.4 ליטר קצת חלש על החבילה, 140 כוח סוס בלבד. תיבת 5-הילוכים טיפטרוניק משפרת מעט את הביצועים והחיסכון. מצאתי סורנטו 2004 ב-30,000 שקלים, עבור 2005 יבקשו 35 אלף שקל. זה רכב שטח קליל יותר מהאחרים, במקור היה לו דיפרנציאל אחורי מוגבל החלקה, מפתיע לטובה בביצועיו. לאחר 12 שנים ה-LSD כבר פחות אפקטיבי, לא טוב משני האחרים.
הסורנטו קצת קטן מהרקסטון והטראקאן, חלש יותר, ואמינותו נחשבת לפחות גבוהה מזו של שני האחרים חפשו סורנטו רענן ורצוי, כזה שהחליף מנוע לאחרונה. שהתיק לא ייפול עליכם!
מכונת הזמן
את התמונות לכתבה זו מצאתי בארכיוני המאובק, במבחן השוואתי אותו פרסמנו במגזין "הגה" זצ"ל, ביולי 2005... אין ספק שבזמנו היינו בוחנים רכבי שטח על גבול החוליגאניות ומצד שני היו אלה כרכרות מוצקות וחסונות, עם צמיגים ראויים ומכלולים כמעט חקלאיים. מעניין לציין שהמחירים כמעט לא השתנו; ב-2005 עלו הקוריאנים 225-235 אלף שקל, זה בדיוק מחירו של רקסטון חדש, היום... ובזמנו, לנד קרוזר ופאג'רו עלו כ-100,000 שקלים יותר, די דומה למחירי היום. אז מה אתם אומרים על קפיאת מחירי המכוניות? 12 שנים מאוחר יותר, טכנולוגיה משופרת בהרבה, באותם מחירים! זה מפתיע מאוד, ורק חלק מההסבר יכול להגיע מתופעת הקרוסאוברים שצמצמה את הביקוש לבהמות השטח הרגילות.
אבל היום אנחנו ב-2017. עם קצת מזל והרבה סבלנות תמצאו קוריאני רענן למראה, היושב על מתלים מוגבהים וצמיגיAT מרשימים. זו עשויה להיות עסקה מצוינת אבל בואו לא נתבלבל כל רכב שטח בן יותר מעשר שנים ו-150,000 קילומטרים, עלול להחביא הפתעות רעות מתחת למכסה המנוע, במנגנוני החלונות החשמליים, מזגן או גג שמש שמחליט להיתקע. החזקת רכב שטח היא עסק יקר למדי, לא רק בנושא תצרוכת הדלק.
עשה ואל תעשה, בקניית רכב משומש
לא ניכנס כאן למדריך קניית רכב משומש, אבל כדאי לזכות את הדברים הבסיסיים. המפרט המקורי פחות חשוב מאשר מצבו הנוכחי של הרכב הספציפי, היסטוריית השירות ורמת התחזוקה הכללית שלו. יש רכבי שטח שהוציאו את נשמתם בשבילי הנגב, אחרים נהנו מסגנון חיים עירוני נינוח. כלים רבים שימשו כרכב שירות בין-עירוני, והבלאי המכאני עלול להיות גדול בדקו בשבע עיניים את הקילומטראז', התרחקו מתאי נוסעים שעברו פוגרום של ילדים (שהתגייסו בינתיים לצבא...), לא הייתי רץ לקנות כלי שעבר שיפורי שטח קיצוניים.
מילת המפתח היא סבלנות את הדיסקו שלי חיפשתי משך חצי שנה, שילמתי 4,000 שקלים מעל 'מחיר השוק', ואני מאוד שמח על כך. בדקו היטב את כל החלופות בטווח המחיר שלכם (לא רק את שלושת הקוריאנים), קחו את הזמן. מכיוון שאינכם יודעים למה לצפות, בקשו מחבר המכיר את הדגם לעשות סיבוב על הרכב המבוקש, ואל תוותרו על בדיקה של מכונאי אמין מנועי הדיזל הישנים יקרים לשיפוץ, וכך גם שאר מערכות הרכב. השאירו לעצמכם עתודה כספית של כמה אלפי שקלים ל"יישור קו" ושיפורים החשובים לכם. זכרו שהיום אנחנו ב'שוק קונים', ואתם לא צריכים להתפשר. בחרו היטב, התמקחו באופן תרבותי, קחו לבדיקה.
ולאחר כל אלה לכו על זה. אתם לא צריכים לוותר על הנאות השטח, רק מכיוון שאין לכם 100,000 שקלים פנויים. השלישייה הקוריאנית תיתן לכם פשרה מצוינת בין עידון על הכביש, יכולת שטח סבירה לחלוטין, ומחיר קנייה שאינו דורש משכנתא.
