פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      התאונה בבני ברק: זירה לקרבות מכוערים בין מבטחת המשאית למתקיני הגשר

      התאונה שאירעה אתמול בבני ברק מעלה לא רק שאלות של אחריות בגין התוצאה הקשה, אלא גם סוגיות מורכבות של פיצויים לכל המעורבים. עו"ד אסף ורשה על שרשרת נזיקין

      פעולות חילוץ המשאית שנמחצה בכביש 4, אוגוסט 2017 (חטיבת דובר המשטרה , דוברות המשטרה)
      התאונה הקטלנית בגשר בני ברק, אמש (צילום: דוברות המשטרה)

      נטען כי תוצאות התאונה הקשות נגרמו גם בשל כשל בהרכבת הגשר. מה המשמעות של העניין?

      חברת הביטוח שמבטחת את המנוף יכולה לטעון כי בשל רשלנות בהתקנתו ו/או במכלוליו הוחמר הנזק, קרי היו בעבר אין ספור מקרים של תאונות שהתרחשו בנסיבות כאלו אך מרביתן הסתיימו בנזק מוגבל לגשר. לפיכך, יכולה לטעון חברת הביטוח כי למתקיני הגשר או לחברה שיצרה אותו, עמו גם לרשות המקומית יש אחריות ומשכך גם ניתן לייחס לה רשלנות תורמת. לפיכך, בית המשפט יידרש לקבוע מה חלוקת האחריות בין כלל הגורמים המעורבים ובהתאם לכך מה גובה הסכום שכל אחד מהם צריך לשלם.

      מי ישלם למשפחת ההרוג את הפיצוי בגין מותו?

      למשאית צריך להיות כיסוי ביטוחי נוסף, פוליסת חובה שמכסה את הנזקים שיגרמו לגוף, בין אם של הנהג או הנוסעים ובין אם לצד ג' – הולכי רגל וכו'. כל עוד הוא עמד בתנאי הפוליסה, קרי , לכל הפחות שהנהג החזיק ברישיון נהיגה תקף לסוג הרכב המסוים.

      מי יפצה את ציבור הנהגים בשל פקקי הענק שנוצרו והנזקים העקיפים בעקבותיהם?

      באופן עקרוני הגורם שאחראי לנזק נושא בחובת אחריות וצריך לשלם עבור הנזקים שנגרמו מהפרתה. וכך למשל, מאות אם לא אלפי נהגים שנאלצו לנסוע בכביש 6 ולממן מכיסם את הנסיעה שנכפתה עליהם בשל התאונה. לצד זאת, קשה לי לראות מצב בו מוגשות תביעות פרטניות בגין כל מקרה ומקרה.

      האם יש לקח צרכני אותו צריך הציבור ללמוד מהמקרה?

      המקרה מחדד שוב את חשיבות התאמת גבול האחריות בפוליסה לנזקים אפשריים שיכולים להיגרם כתוצאה משימוש ברכב. המציאות מלמדת כי התרחשו לא מעט תאונות בהן הנזק שנגרם חצה את תקרת גבול האחריות. כך למשל בתאונות שרשרת או בתאונה בה הנהג פגע במספר כלי רכב.

      מי הגורם שישלם את עלות התקנת הגשר החדש?

      ככל שהמשאית (והמנוף) מבוטחת בביטוח צד ג' שנותן מענה למקרים בהם נגרם נזק ברשלנות מפעיל המנוף – תאלץ חברת הביטוח לשאת בחובת הפיצוי. מדובר על מקרה קלאסי בו נהג המשאית התרשל ופגע ברכוש בעקבות חריגה מהנהלים והחוק שאוסר על נסיעה עם מנוף מורם. אולם יש לקחת בחשבון כי גבול האחריות שנקוב בפוליסת צד ג' עומד בממוצע על סכום שנע בין 350,000 -500,000 ש"ח. משמעות הדבר היא כי ככל שבעלי המנוף לא רכשו הרחבה שמגדילה את תקרת האחריות ואת סכום הפיצוי – סכום הנזק שעובר את התקרה ישולם על ידם ומכיסם.

      ומי ישלם עבור כל הנזקים הנוספים שנגרמו בשל המקרה?

      במקרה הנדון, אין מדובר רק על עלות התקנת גשר חדש שיכולה להגיע למיליונים, אלא גם על מכלול עלויות העבודות שבוצעו אתמול בשל המקרה. כל גורם שלקח חלק בפינוי המשאית ישלח חשבונית ובכלל זה, רשות הכיבוי, מד"א, בחברת המנופים ומשטרת ישראל. בפעולות אתמול לקחו חלק עשרות עובדים כאשר הערכה היא שהעלות המצטברת של עבודתם תוך שכלול עלות השימוש בציוד חוצה בקלילות את רף המיליון שקל. לפיכך, באופן עקרוני חברת הביטוח שבטחה את המנוף תדרש לשלם זאת אולם כאמור, עד תקרת האחריות.