פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      איך נגן על עצמנו מפני נזקי האופניים והקורקינטים החשמליים?

      הלהיט שהגיע לישראל לפני כמה שנים כאלטרנטיבה נוחה להגעה ממקום למקום צבר תאוצה, ולצד הכמות ההולכת וגדלה, חל גידול דרמטי במספר הולכי הרגל והרוכבים עצמם הנפגעים כתוצאה מנהיגה חסרת אחריות, או תשתיות לא מתאימות

      תאונת קורקינט של שלומית מלכה ברוטישילד, ת"א 13.8.17 (מערכת וואלה! NEWS)
      תאונת הקורקינט של שלומית מלכה (צילום: אבי כהן)

      מדי שבוע אנו מדווחים על עוד הולך רגל אשר נפגע, או עוד רוכב עצמו שנפגע והכותרות זועקות כי מדובר במכת מדינה. הבעיה מתחילה בעיקר כאשר נהגים חסרי אחריות רוכבים במהירות רבה, ולא על פי החוק, במדרכות שעליהם צועדים הולכי רגל.

      מה בעצם הבעיה?

      החוק במדינת ישראל מחייב כל כלי רכב בביטוח חובה, ביטוח המכסה נזקים שנגרמו לגוף של אדם הנוהג ברכב, או לנוסע, או להולך רגל. אך החוק חל על רכב מנועי בלבד (מכוניות, אופנועים, משאיות) ואינו חל על אופניים למשל. גם כאשר התקינו לאופניים מנוע חשמלי, ההגדרה של הכלי החדש - האופניים החשמליים - לא נפלה בתוך המסגרת כלי רכב מנועי ובשל כך עדיין לא מוטלת חובה על כל בעל אופנים חשמליים לרכוש ביטוח שכזה.

      יש לזכור כי צורת רכיבה על האופניים החשמליים היא הבעייתית. רוב הרוכבים נוהגים על מדרכות, ולא בשבילים מסומנים לכך. הרוכבים עצמם רוכבים ללא קסדות ובמהירות רבה. לצערנו, למרות שהאופנים החשמליים התקניים מגיעים לארץ עם מנגנון הגבלת מהירות עד 25 קמ"ש, יש רוכבים "יצירתיים" אשר מצליחים לעקוף את המנגנון ורוכבים גם במהירות גבוהה של למעלה מ- 40 קמ"ש.

      איך מתמודדים עם מכת המדינה?

      ראשית משרד התחבורה עסק רבות בהוצאת הנחיות המחייבות לעלות את גיל הנהיגה ל-16, כמו גם הנחייה האחרונה הדורשת רכיבה בכביש או בשטח מסומן, ולא על מדרכה, וכן בהגבלות מהירות ועוד, אך עדין אין בה די, כי השאלה בעת קרות תאונה מי אמור לפצות את הרוכב עצמו, או את הולכי הרגל הנפגעים.

      יש לזכור כי בעת תאונה של אופניים חשמליים יחד עם כלי רכב, אז מדובר בתאונת דרכים שעל ביטוח החובה של הרכב לשאת בתשלום הנזק הישיר והעקיף שיגרם לרוכב. אך מה קורה כאשר הרוכב עצמו נופל באופן עצמאי, או פוגע בהולך רגל?

      ומה עושים עם הביטוח? האם אפשרי לבטח כיום את האופניים החשמליים ושאר מכשירי המנוע בביטוח חובה? התשובה היא לא, כיוון שמכשירים אלה לא מוגדרים במשרד התחבורה ככלי רכב מנועי ולכן לא תוטל האחריות לרכוש ביטוח חובה. יש לזכור כי הפיכתו לרכב מנועי תדרוש מהמדינה לא רק לחייב ביטוח חובה, כי אם להוציא רישיון, להקים מכוני פיקוח, ותקציב רב לכך שלא בהכרח יצדיק את רכישת האופניים או הקורקינט החשמלי.

      יחד עם זאת, יש שני ביטוחים שכן ניתן היום למצוא בענף הביטוח

      ביטוח לרוכב עצמו ניתן למצוא בביטוח תאונות אישיות מורחב, ביטוח אשר יכסה חלילה מוות, נכות, או הוצאות החזר בית חולים ברכיבה על אופנים חשמליים. יש לזכור כי רוב ביטוחי התאונות (כולל ביטוחי התאונות של תלמידים) אינו מכסה נהיגה על כלי דו גלגלי, ולכן יש צורך בכיסוי מיוחד זה.

      ומה לגבי הולך הרגל? יש כיום בשוק פוליסה ייחודית שיכולה להעניק כיסוי לצד ג' אשר יפגע על ידי הרוכב. טוב יהיה שכל רוכב אשר נוסע בכלי שעלול להיות מסוכן ירכוש לעצמו, גם אם אין זה חובה, כיסוי ביטוחי למקרה שיפגע בהולך רגל אשר ידרוש ובצדק פיצוי על נהיגה רשלנית.

      לסיכום, אופניים חשמליים ודומיו הם כלי תחבורה נח ויעיל בכל חברה מערבית, והמדינה בצדק רוצה לעודד שימוש בכלי, ולהפחית את זיהום האוויר מרכבים מנועים. אך עדיין עלינו לגלות אחריות בשימוש בכלי זה, ולתכנן נכון את הנהיגה על פי החוק, ולהצטייד בביטוח המתאים. לשם כך הדבר הנכון הוא לפנות לסוכן הביטוח שלנו שימצא לנו את הפוליסה הכי מתאימה עבורנו.

      אריאל מונין, יו"ר הוועדה לביטוח כללי בלשכת סוכני ביטוח