חיים עולים הרבה כסף: מדוע מושבי בטיחות לרכב כל כך יקרים בארץ?

מושבי בטיחות איכותיים עולים יותר מ-1,500 שקלים, ונוכח המצב הכלכלי נאלצים הורים רבים לבצע פשרות מסוכנות. ליאור רותם גורדון: "מדינת ישראל חייבת ליצור מנגנון בו היא מסבסדת באופן כזה או אחר חלק מעלות רכישת כסאות הבטיחות לרכב"

מושב בטיחות Axissfix plus (אתר יצרן , יצרן)
(צילום אילוסטרציה: יצרן)

לפני כחודש סערו הרשתות החברתיות בעקבות פוסט נוקב בו העלתה אם לילדה תמונה מצמררת של רכב מרוסק, בו כתבה כי חייה נצלו בזכות כיסא בטיחות איכותי שרכשה ולאור התקנתו שנעשתה על פי הוראות היצרן. אולם, המזל של הילדה שנולדה למשפחה שיכולה להרשות לעצמה לרכוש כיסא בטיחות איכותי, כנראה אינו מזלם של 20 ילדים אחרים שמצאו בעשר שנים האחרונות את מותם, כאשר המכנה המשותף בין כל המקרים הוא מוות שנגרם כתוצאה מבעיה שמקורה במושב הבטיחות של הילד.

לא מדובר בהכרח על אימהות או אבות רשלנים שהסיעו את ילדיהם ללא שהם חגורים במושב מתאים, אלא גם על מקרים בהם הכיסא עליו ישב הילד היה נחות. כיצד הגענו למצב הזה? התשובה לכך טמונה גם במחיר. כן, ביוקר המחיה אשר בין היתר, גובה חיים של תינוקות רבים.

מחירים גבוהים

מחירו של כיסא תינוק איכותי לרכב חוצה בקלילות את רף ה-1,500 שקלים בישראל, מחיר שגבוה משמעותית מהמחיר של כיסא איכותי במדינות רבות אחרות בעולם. מסקר שנערך לאחרונה ע"י מאמא גורו – מועדון הצרכנות של האימהות בקרב 605 אימהות עולה כי 57.6% מהן השיבו כי כיסאות הבטיחות שרכשו לרכב המשני היו באיכות נמוכה מאלו שנרכשו עבור השימוש ברכב המשפחתי המרכזי. וכך אומרת לוואלה רכב , אדווה – אימא לשני בנים מרחובות :"אין לי מהיכן לגרד עוד 1,600 שקל בשביל לקנות עוד כיסא עם המלצות. אז נאלצתי לקנות כיסא פחות איכותי. אני לא מצליחה לעמוד בכל העומס של התשלומים, גם וגם וגם. די אנחנו נחנקים".

במסגרת הסקר שנערך, עולה כי 17% מקרב האימהות השיבו כי עלות הכיסא הוא השיקול המרכזי שהנחה אותם ברכישתו כאשר 16.4% אינן בטוחות כי הכיסא שרכשו הותקן כראוי. הנושא כה מטריד ואקוטי עד שלאחרונה הוציאה עמותת אור ירוק הודעה: "יש הורים שנאלצים בשל המחיר הגבוה להתפשר על איכות כיסא הבטיחות של הילד ולרכוש כיסא עם רמה בטיחותית נמוכה יותר. המדינה חייבת להגביר את ההסברה ואת החשיבות בקרב ההורים על חשיבות חגירה ורתימה נכונה של הילדים הקטנים, כאשר במקביל, עידוד ומתן תמריצים יכולים להביא למצב שגם הורים במעמד סוציואקונומי נמוך יוכלו להסיע את הילד כשהוא יושב בכיסא איכותי ובטיחותי".

מי שומע את ההורים?

ד"ר רפי סטרוגו, סמנכ"ל רפואה במגן דוד אדום מקצין עוד יותר את עמדתו כלפי הנושא: "המשמעות של פשרה כזו, היא האם ילד יחיה או ימות - אלו חוקי פיזיקה פשוטים. שום דבר לא יעצור את התינוק מלעוף דרך השמשה הקדמית ולמצוא את מותו, מלבד שימוש כהלכה במושב בטיחות ראוי". ד"ר סטרוגו מזהיר מפני שימוש לקוי במושב הבטיחות ומוסיף כי הוא נתקל בלא מעט מקרים בהם ההורים לא טורחים לוודא כי החגורה יושבת כפי שהיצרן הנחה: "שימוש לא נכון גרם ויגרום לחתכים בצוואר. פשוט סכנת נפשות".

לדברי ליאור רותם גורדון, מנהלת מועדון הצרכנות של האימהות מאמא גורו : "לא יתכן כי במדינת ישראל, תינוק יחיה או ימות כתלות במצב הכלכלי של הוריו. גם שנת 2017 צפויה להסתיים בעודף גביית מיסים של מליארדי שקלים, כך שהטיעון כי הקופה ריקה – אינו רלוונטי. מדינת ישראל חייבת ליצור מנגנון בו היא מסבסדת באופן כזה או אחר חלק מעלות רכישת כסאות הבטיחות לרכב, קל וחומר אם מדובר על משפחה שנאלצת לרכוש במקביל מספר כיסאות. גורדון מוסיפה כי הניסיון של המדינה להסיט את הזרקור לעבר היבואנים ושולי הרווח הגבוהים שלהם חוטא לאמת. בפועל, רווחיהם בתחום הכיסאות נמוך.

אורלי סילבינגר מנכ"לית בטרם לבטיחות ילדים: "על פי ממצאי דו"ח תמותת ילדים מהיפגעות בלתי מכוונת בשנת 2016 שנערך על ידי ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים עולה כי בחלוקה לאשכולות חברתיים-כלכליים, שיעורי התמותה של ילדים ונוער מישובים ברמה חברתית כלכלית נמוכה (אשכולות 1-3) גבוהים משמעותית מאשר יישובים ברמה בינונית וגבוהה. הסיכון של ילד מישובים ברמה כלכלית חברתית נמוכה למות מהיפגעות בלתי מכוונת הוא גבוה פי 2.5 מהסיכון של ילד מהאשכולות האחרים".