לקוחות ישראליים רוכשים טנדרים אמריקניים Full Size לאו רק בגלל כושר הגרירה/העמסה האדיר שלהם, לעתים קרובות הפיתוי הוא בעיקר כספי. טנדרים במשקל מעל 3.5 טון מוגדרים כמשאיות (צריכים רישיון ג') והם נהנים מהחזר מע"מ בזמן הקנייה, הכרה מלאה בהוצאות התפעול, פטור מתשלום שווי שימוש, החזר בלו על הדלק, ואגרת רישוי נמוכה. יתרונות אלה עשויים לחסוך למפעיל 25,000-35,000 שקלים לשנה, נטו; בשורה התחתונה ובקיזוז מע"מ, פורד F-350 XLT יעלה לכם 234,000 שקלים, גרסת Lariat המפוארת תעלה 265,000 שקלים. אלו מחירים כמעט זהים לאלה של טנדרי 1-טון יפאנו-קוריאניים, המתגמדים אל מול הענקים האמריקניים.
גורד שחקים נוצץ
ה-350 Super Duty החדש דומה לקודמו אבל זהו רכב חדש לגמרי, עם בסיס גלגלים מוארך בתשעה סנטימטרים, שלדה מוקשחת ומרכב אלומיניום החוסך במשקל. ההבדלים הבולטים ניכרים בסבכה הקדמית הכוללת דונמים של כרום נוצץ, תאורות הלוגן מסוגננות, ולוגו ענק של פורד; גם בעבר היה זה טנדר רבוע ומוחצן, עכשיו הוא נראה עוד יותר קשוח. מתחת לשפע כונסי האוויר משתרבב ספוילר שחור; הוא משלים את החזית הרבועה ומשפר כנראה את תצרוכת הדלק, אבל הוא לא יעמוד בנסיעת שטח טכנית. הייתי מפרק אותו רגע לפני שאני יורד לשטח רציני.
הקבינה הענקית מכילה שישה נוסעים, והארגז האחורי ענקי לא לחינם מורשה ה-350 לשאת 1,780 קילוגרם (כמעט כפול מהמטען המורשה בטנדרים יפאנו-קוריאניים הנפוצים במקומותינו). רצפת הארגז גבוהה מאוד, 96.5 סנטימטרים; כדי לעזור לחקלאים כרסתניים מ-נברסקה לטפס על הטנדר הותקנה בדלת האחורית מדרגה מתקפלת והשו?ס האמיתי, מעקה מתקפל המסייע בטיפוס על הארגז... אמריקה, וורסנו!
תא הנוסעים עצום במידותיו, והוא מכיל ברווחה חמישה נוסעים; לנוסע השישי פחות נוח, הוא חייב לקפל את רגליו על מנהרת התמסורות הענקית. בגרסת Lariat המפוארת מתהדר ה-350 בכורסאות עור בהירות ונרחבות, גג שמש פנורמי, מערכת תקשורת SYNC3 עם צג מגע 8-אינץ' ומערכת צליל סוני, קישוריות מושלמת, בקרת אקלים מפוצלת, כוונון חשמלי למושבים ולהגה וראו זה פלא, יש אפילו אשנב אחורי חשמלי, המאפשר גישה לארגז. על מערכות הבטיחות האקטיביות המוצעות בארה"ב ניאלץ לוותר, ולהסתפק בהתראות של מערכת אייווקס מהרכבה מקומית.
מצלמות 360 מעלות מקלות על התמרון בעיר או בשטח טכני, כולל מצלמת רוורס המסייעת ברתימת נגרר. גרסת XLT פחות מאובזרת, יש לשער שהיא תגיע בעיקר לפועלים, בעוד ה"לריאט" יוביל את בעל העסק ומשפחתו. התחושה בתא הנוסעים שונה מאוד מזו של הטנדרים הקטנים; הכול נרחב ומאוורר, שטח החלונות אדיר, יש מקום לכל דבר. דיפוני כאילו-עץ זולים מסגירים את מקורותיו הפחות מיוחסים של הטנדר אבל בסך הכול, הוא מעניק סביבת מחיה מצוינת לראיס, לפועלים ולבני המשפחה.
תחנת הכוח
נתוני המנוע של הפורד F-350כמעט דמיוניים, 440 כ"ס ו-127 קג"מ ב-1600 סל"ד; ההספק המרבי פחות מעניין מאשר שיא המומנט, המשפיע על תאוצות ביניים וכושר גרירה, שלא לדבר על עקיפות חלקות כחמאה, גם במהירויות כביש-6 ומעלה. ככל שהטנדר הזה גדול, הוא נותן תחושה מפתיעה של רכב קליל ושרירי. מערכות ההיגוי והמתלים שופרו ביחס לדגם היוצא, והתחושה על הסיפון אינה מזכירה משאית או טנדר חקלאי - בין השאר, הודות לתושבות מנוע משופרות. תיבת 6-ההילוכים מעניקה שני מצבי בלימה, המקלים על נסיעה וגרירה במורד. תצרוכת הדלק לא הרשימה; בנהיגה בינעירונית רגועה עד 120 קמ"ש לא עברנו יותר מ-6.0 קילומטר לליטר, הנתון הידרדר במהירות ברגע שלחצנו על הדוושה, או ירדנו לשטח.
מן הידועות היא, שהבעיה של טנדרים אמריקניים אינה מגיעה מהמנועים, אלא ממידות ה-XXXL וממערכות המתלים. לגבי המידות אין מה לעשות טנדר אמריקני הוא הדבר האחרון איתו תרצה להסתובב בסמטאות דרום תל אביב. מערכת המצלמות ההיקפית מסייעת לראות היכן אתה ממוקם ביחס למכשולים אורבניים סמוכים אבל עדיין זה רכב גדול מאוד.
המתלים הם בעיה כאובה נטולת פתרון; הטנדר יושב על מתלים קדמיים עצמאיים ועל סרן אחורי חי, עם קפיצי עלים ענקיים. קפיצים אלה בנויים להתמודד על 1800 קילוגרם בארגז וכאשר אין עליהם עומס הם נוקשים להחריד. טנדריסטים וותיקים ציינו שה-350 החדש נוח יותר מקודמו ואולי אף ממתחריו אבל עדיין, הוא די ברוטאלי, בעיקר בכבישים משובשים וגדודיות עירוניות. בכבישים שבורים מרגישים גם את טלטלות הסרן הקדמי החי, פחות מעודן ממתלים עצמאיים. טנדריסטים בעלי גב רגיש מעמיסים בארגז משקולות ברזל המשפרות את איכות הנסיעה, אבל זה נראה לי דפוק לגמרי לאחר כל המאמצים שעושים המהנדסים כדי לגלח כמה מאות קילוגרם ממשקל הטנדר, אתה הולך להעמיס אותו ב-500 קילוגרם מיותרים?...
מנוע הטנדר כביר, אבל הוא סוחב 3.5 טון משקל עצמי, כמעט 2 טונות משקל בארגז, ועוד עגלה במשקל מרבי של 3.5 טון. בלא עומס, הטנדר מזנק ממקומו בקלילות מפתיעה, ומאיץ כאילו אין לו אלוהים; המומנט המוגבר חייב את המהנדסים לחזק את תיבת ההעברה וגלי ההינע. כדי לטעום מיכולת הטנדר להתמודד עם מטען, עצרנו לביקור אצל יורמי ידין ממוסך לנד רובר ב-גבע. שם רתמנו עגלה + דיפנדר (נחשק!!!), במשקל כולל של כארבעה טון. הטנדר בכלל לא הרגיש את הברזלים שנקשרו מאחוריו ולכן, החלטנו לרדת לשבילים הסמוכים.
בשדות המרעה
הצצה חטופה מתחת לגחון גילתה שלדת סולם מסיבית שחוזקה לכל אורכה, חזקה פי כמה מהשלדה היוצאת. הסרנים והמתלים נלקחו מעולם המשאיות וברור שזה רכב היכול לעמוד בטלטלות שטח. ה-350 מאפשר נסיעה בהנעה אחורית, 4X4 והילוך כוח, וגם נעילה נשלטת של הדיפרנציאל האחורי. זה ארסנל מכובד לנהיגת שטח אבל עדיין, הכלי מגודל מאוד לנהיגת שטח טכני. בסיס הגלגלים הגדול מקשה על תמרון בעיקולים חדים ומעבר סוללות, זוויות המרכב מגוחכות למדי, מרווח הגחון מצטמצם ל-20.8 סנטימטרים, וצמיגי ה-Goodyear 275/75R18 נראים מיניאטוריים על המרכב הענק. מהלך המתלים טוב להפתיע ובשילוב עם הנעילה הרוחבית, קל להעביר את כוח המנוע אל הקרקע.
החקלאי מ-נברסקה לא יסתפק בתצורה המקורית אלא ישקיע בהגבהת מרכב מסיבית, וצמיגי שטח גדולים בשתיים או שלוש מידות; אלו שיפורים המתבקשים מצמד הסרנים החיים וחוזק השלדה והמנוע. אבל בארץ ישראל, אנחנו שמחים אם ירשו לנו להגביה את האוטו ב-2 אינץ', ועל הגדלת צמיגים אין מה לדבר. זה אומר שהכלי מוגבל מאוד בשטח טכני, ועליו להתבסס על נהיגה כוחנית ותוקפנית. הפורד יכול לצאת לטיולי שטח ארוכים, אבל זה ממש לא רכב לנהיגה טכנית. דיונות? עם הכוח הזה לא צריכה להיות בעיה אבל אם נתקעת בתחתית אמבטיית חול, רק יסעור יחלץ אותך...
בשבילים המהירים של עמק יזרעאל היה הפורד טוב מאוד; בסיס הגלגלים הענקי והמתלים המשופרים בבולמי ראנצ'ו, היו נוחים מכפי שזכרנו אבל עדיין, לא ממש נוחים. הורדת לחץ אוויר ל-55 PSI שיפרה פלאות את נוחות הנסיעה ולטיול ארוך בלי עומס, הייתי אפילו מוריד ל-40. בהמשך המבחן חקרנו עם ה-350 את שבילי הנגב, והוא היה מצוין כל עוד לא חדרנו לנקיקים טכניים וצרים. בחניון הלילה גילינו מערכת תאורת חוץ אפקטיבית, שהקלה על ההתארגנות מסביב לטנדר.
חוזרים הביתה
בארצות הברית מחזיקים הטנדרים של פורד למעלה מ-40% מהשוק, וה-350 החדש אף זכה בתואר "טנדר השנה 2017". בישראל משמשים ה-350 כרכבי מנהלה צה"ליים, אבל נוכחותם בשוק האזרחי מצומצמת יחסית. הדור הרביעי של פורד F-350 Super Duty השתפר משמעותית בביצועי מנוע, נוחות ועידון הנסיעה, שקט וגימור תא הנוסעים. הוא נותן ליבואני פורד סיכוי טוב להעמיק את חדירתם בשוק, בעיקר בקרב טנדריסטים שוחרי שטח שיאהבו את הסרנים החיים, ואת פוטנציאל השיפורים הטמון בהם.
