ריסט! תעשו ריסט על כל מה שאתם יודעים או חושבים שאתם יודעים על הבורגמן 400 ותתחילו לחשוב עליו במונחים אחרים לגמרי ממה שהורגלנו ב-20 השנים האחרונות. למעשה, מה שנשאר מקטנוע המנהלים הגדול, זה רק השם וכמה מתגי תפעול. אפילו המנוע שנשאר, שונה. אז העמסנו את ציוד הרכיבה על מטוס והרחקנו עד ההרים של צפון אטליה כדי לראות מה השתנה ולשאול את אנשי החברה למה?
קטנועי מנהלים קיצור תולדות הזמן (ממש בקצרה)
כדי להגיע לסיפור של בורגמן בכלל וה-400 בפרט, צריך ללכת טיפה לאחור אל שנת 1986 והופעתו בשוק של ההונדה CN250, להלן האבא הרוחני של קטגוריית קטנועי המנהלים. לא עוד תחליף קטן, ספרטני, זול ומוחלש לאופנוע, אלא דו-גלגל חזק (במונחים של אז), מרשים, נוח ובעל נוכחות. ימאהה ראתה, התרשמה וב-1995 הוציאה את הגרסה שלה בז'אנר המתפתח עם המג'סטי 250. הונדה הרחיבה את הקשת עם הפורסייט 250 שכבר הציג מערכת בלימה משולבת ויציבות משופרת לעומת ה-CN וסוזוקי הצטרפה למרוץ ב-1998 עם הבורגמן הענק, שהיה הראשון להתהדר במנוע 400 סמ"ק ותא מטען שהכניס ב...תא המטען הענק שלו את המג'סטי והפורסייט, והחל רשמית את מרוץ החימוש של קטגוריית קטנועי המנהלים על גרסאותיה הרבות והשונות כפי שאנחנו מכירים ונהנים ממנה כיום.
בורגמן בכלל ו-400 בפרט (עוד יותר בקצרה)
כאמור, הבורגמן הראשון שנקרא AN400 הופיע בשנת 1998 בנפח של 400 סמ"ק. היה זה קטנוע מנהלים גדול ומרשים, בעל תא מטען עצום ונפח מנוע שכבר אפשר נסיעה למרחקים ארוכים לשני רוכבים על ציודם, או אם תרצו, מנהל ביום וטורינג בסופי שבוע. בעקבות ההצלחה בעולם, נוספו ל-400 שני דגמים נוספים, אחד מכל "צד", ה-125 המוקטן וה-650 הענק.
בשנת 2003 הדגם כבר הציג הזרקת דלק וב-2007 זכה הבורגמן 400 לעדכון משמעותי עם מנוע חדש (גל זיזים עילי כפול) ודיסק כפול מלפנים, לצד לוח מחוונים, יחידת תאורה קדמית ואגזוז חדש שהיוו את השינויים העיקריים בדגם, בעוד שמשפחת הבורגמן עצמה התרחבה עם גרסה חדשה בנפח של 200 סמ"ק.
ב-2009 הוחלף הווריאטור והחל משנת 2010 נוספה גרסה מפוארת שכוללת ABS, מגיני ידיים, מחממי ידיות ומשענת גב למורכב.
עד כה נמכרו ברחבי העולם כ-450 אלף יחידות מהבורגמן כשדגם ה-400 עצמו מהווה כמעט מחצית מכלל המכירות (כ-180,000 אקזמפלרים) ושנת 2017 תיזכר בדפי ההיסטוריה של בורגמן בכלל ובורגמן 400 בפרט כשנת השינוי הגדול.
בורגמן 400 חדש (לגמרי)
זה הזמן לגילוי הנאות שכותב שורות אלה מחזיק ברשותו בורגמן 400 בחמש השנים האחרונות ורוכב עליו מדי יום, וכמה עשרות אלפי קילומטרים בכללי. נכון, יש הרבה סנטימנטים לכלי, אבל גם היכרות מעמיקה ביותר שמאפשרת לעמוד על השינויים הרבים, וכאלה ישנם המון. בקיצור, אין דרך קלה להגיד את זה אז נזרוק את זה ישר לפנים בצורה הכי ישירה שיש מהבורגמן 400 שאתם מכירים נותר רק השם ואפילו המנוע המוכר שנשאר, שינה את אופיו. לא עוד מתיחת פנים או אותו כלי שהחליף מנוע או מתלים, אלא תפיסה שונה לגמרי. תחשבו שהאמר הופך להיות רודסטר. כן, זה סדר גודל השינוי. "בורגמן-קופה" החבר'ה היפנים של היצרן קוראים לו, וזו הגדרה קולעת מקטנוע טורינג ואפילו קרוזר, הוא הפך להיות קטנוע ספורטיבי למהדרין. טורף עירוני קל רגליים ורץ מהיר למרחקים בינוניים ארוכים. ברשותכם, בואו נעבור על השינויים ומשם לרכיבה
אז מה נשתנה בדגם הזה? בערך הכל, מקצה לקצה תרתי משמע ואם נגענו בקצוות, אז מלפנים זוכה הבורגמן החדש לזוג פנסים קרביים במראה ויחידות איתות מהצדדים יחד עם מגן רוח (יעיל מאוד) קטן בהרבה מהנוכחי ובעל עיצוב שונה. מאחור קיבל הזנב עיצוב מחדש, מחודד וספורטיבי ויחידות תאורה חדשות, שכמו בחזית, מתהדרות בתאורת לד.
הבורגמן-קופה החדש קצר ב-35 מ"מ מהנוכחי עם אורך כולל של 2235 מ"מ ובסיס גלגלים של 1580 מ"מ שזה אומר 5 ס"מ קצר יותר על כל המשתמע מכך לגבי היציבות, התנהגות, תנוחת רכיבה, מקום לאחסון וכו', אבל עוד נגיע לכך. המושב נמוך יותר בחמישה ס"מ (755 מ"מ לעומת 760 בנוכחי).
המנוע נשאר אותו מנוע מוכר אולם על מנת להתאימו לתקן יורו4 הוגדלה קופסת האוויר שלו והתוצאה בסופו של יום היא כוח סוס אחד פחות מהנוכחי, 31 לעומת 32. המושב כאמור נמוך יותר אבל הריפוד שלו קיבל תוספת עובי משמעותית של 2 ס"מ שמאוד מורגשים בישיבה לאורך שעות על הכלי וכמו כן הוא נהנה מאיכות חומרים וגימור גבוהים מאוד כולל תפירות כפולות. משענת הגב של הרוכב עוצבה אף היא מחדש והיא קטנה יותר אבל תומכת ונוחה הרבה יותר וניתנת להתאמה לפי נוחות הרוכב בטווח שבין 15-30 מ"מ. תנוחת הרגליים אף היא השתפרה הודות לעיצוב החדש של הפרונט ומאפשרת מצב רכיבה של 90, 45 ואפילו 180 מעלות של הרגליים.
קצהו של המדרך מאפשר שליחת הרגליים קדימה וכך ניתן, כשרוצים, לפשוט את הרגלים מלוא האורך לפנים לתנוחת קאסטום ברכיבה ארוכה. שינוי משמעותי נוסף נוגע לנפח האחסון הכולל של הכלי. העיצוב הספורטיבי החדש, יחד עם הגדלת קופסת האוויר שמתחת למושב הביאו להקטנת הנפח של תא המטען לכדי 42 ליטר "בלבד", שמספיקים למקום עבור קסדה מלאה ועוד קסדת חצי, לעומת שתי קסדות מלאות בדגם הנוכחי. גם מלפנים נעלם התא המרכזי יחד עם שני התאים הקטנים העליונים ובמקומם יש שני תאי אחסון יעילים בדשבורד, אחד גדול ועמוק מימין בנפח של 3.5 ליטר והשני משמאל בעל נפח של 2.8 ליטר וגישה למצבר.
אחרון אחרון חביב בשינויים הוא הצמיג הקדמי שגדל ל-15 אינץ' במקום 14. התוצאה של כל השינויים האלה היא הפחתת משקל דרסטית של לא פחות מ-7.5 ק"ג ומשקל כולל של 215 ק"ג. אז איך משפיעים כל השינויים האלה על הרכיבה עצמה? בואו ונראה
בטורינו תנהג כמו טרנטינו
כבר בכניסה לתדריך העיתונאים לפני הרכיבה אפשר היה להבין לאן נושבות הרוחות. לאורך כל המסדרון בכניסה לחדר היו תלויים פוסטרים של אתלטים לצד צילומים מרהיבים של הכלי החדש שלא הותירו ספק לגבי היעוד אליו מכוונים היפנים את בורגמן 400 החדש. גם המסלול המתוכנן במעלה ההרים שמעל טורינו והמדריך בדמותו של רוכב סופרמוטו איטלקי לא הותיר כבר ספק. לא יוצאים לטיול - יוצאים לרכיבה.
לחיצה קצרה על הסטרטר מעירה את המנוע שמשמיע את הגרגור הנעים והכל כך מוכר לאוזני. יוצאים ברכיבה איטית מהחצר הפנימית של המלון דרך הלובי ועיניהם המשתאות של שאר האורחים, אל הכיכר הסמוכה לצורך צילומים ראשונים. האזור העתיק של טורינו עדין מרוצף באבנים גדולות, רטובות וחלקות מימי הביניים, משהו בסגנון "בלטה דה אקרשטינו" ואנחנו נוסעים לאט כדי לא להחליק על ההתחלה ולדפוק את הצילומים. כשמסתיים החלק האומנותי אנחנו מתחילים בדבר האמיתי. מאיצים בחדות ובולמים באכזריות, משתלבים בתנועה הצפופה בלי רגשי נחיתות ונזכרים שבאיטליה חוקי התנועה מיועדים רק לתיירים, התמרורים הם בגדר המלצות לא מחייבות ובטורינו תנהג כמו טרנטינו.
בשעתיים הבאות אנחנו תופרים את העיר הגדולה (כמעט 2.5 מיליון תושבים) מקצה לקצה לאורך ולרוחב, נכנסים לכל סמטה ושועטים בשדרות הראשיות. השינויים במנוע מספקים לו זמינות מידית של כוח ביציאה מהמקום שמאפשר לרכב בסגנון של שליח שעובד על בונוסים. סימפוניה של גז, ברקס, גז, ברקס בלי לאבד לרגע שיווי משקל או את המיקום בתחרות הסמויה שנוצרת בכל רמזור ופניה עם השבאב המקומי. מלבד לעצבן את הנהגות המקומיות שרק מחפשות את הדרך הקצרה ביותר אל האספרסו הראשון של הבוקר, אני מחפש ומתקל כל מום קיים בכביש, והצמיג הקדמי שהוגדל, בסיוע המזלג הכפול מקדימה והבולם היחיד מאחור בסגנון לינק, בולעים וסופגים בקלות כל בור או מכסה ביוב שפבריציו או קרלו חיפפו בהתאמתו לגובה הכביש.
בסיומן של השעתיים האורבניות אפשר להכריז בקלות שמדובר בטורף עירוני מזן חדש ולא מוכר. מנוע גדול וחזק בעל כוח מתפרץ, לצד מבנה אתלטי ותנוחת ישיבה מצוינת עם כושר ספיגת מהמורות (ומהלומות) שממקמות את הבורגמן החדש בצמרת שרשרת המזון המוטורית בעיר, כזה שיהפוך כל שליח ליעיל בהרבה וכל מאחר כרוני לדייקן שוויצרי.
בין שתי עיירות עובר קו מפותל
אחרי שסיימנו את החלק העירוני, אנחנו חוצים את הגשר מעל נהר הפו ומתחילים להצפין מעלה בגבעות שמעל טורינו בדרך אל האלפים. הדרך מתחילה לעלות ולהתפתל ואני מנסה לשמור על הקצב של המוביל חסר ההתחשבות. לפני שלושה עיתונאים גרמנים צמאי בנזין ודם שיושבים לו על הזנב ודוחקים אותו להגביר קצב ואני מצליח בקושי לשמור על קשר עין איתם אחרי כל פניה אבל מיד אחריה מגיעה פניה חדשה וחוזר חלילה. עשרות קילומטרים של כבישים צרים ומפותללים (תלולים ומפותלים), רצפים אינסופיים של פניות, סרפנטינות ו-Sים, עם קצת ישורות פה ושם ביניהן, נותנים פרספקטיבה חדשה על הכלי.
ראשית, זמינות הכוח ששופרה פלאים בסל"ד בינוני ונמוך מוכיחה את עצמה ברכיבה שמתאפיינת בשינויים קיצוניים של מהירות וכוח ומאפשרת רכיבה חלקה ושמירה על קצב התקדמות גבוה. בקטעים המישוריים מרגישים את ההפחתה במהירות הסופית, ובאופן מפתיע, היעדרו של כוח סוס אחד בלבד על הנייר, מורגש מאוד, אבל גם סביר להניח שהכלי החדש שרכבתי עליו עוד "ייפתח" עת יצבור כמה אלפי קילומטרים.
היציבות וההתנהגות של הכלי לעומת זאת, השתפרו מאוד ומכלי מגושם וגמלוני הוא הפך להיות קטנוע ספורטיבי קל רגליים שנהנה מאוד להפליק מצד לצד, מקבל באהבה כל העברת משקל וצוהל בקול שקשוק מתכות כל אימת שהרגליות חורצות את האספלט וכאלה היו לנו לא מעט מקרים.
הכלי יורד נמוך מאוד ומספק שפע של ביטחון ויציבות תוך שמירה על קווים בלי שום בעיה. בפעמיים היחידות שאני טועה מעט והכלי על סף החלקה והסברים מביכים לאנשי היצרן, מכת גז קטנה מצליחה לתקן וליישר אותו ואני יוצא מהפניה על שני הגלגלים בדרך לכניסה לפניה הבאה. אחרי כמה פעמים שאני מפגיש בפניות את הרגלית עם האספלט אני מחליט למתן מעט את הזוויות, כי אם יש משהו שיותר מביך מאשר להיתפס על קבלת שוחד בעסקת צוללות למשל, זה להתרסק בהשקה עולמית ולספוג מבטי "נו טוב, יזראל" משאר העיתונאים.
אחרי הפסקת הצהרים אי שם בהרים, הקצב עולה, הכביש יורד ואנחנו בדרך למטה בחזרה לבסיס האם. עכשיו אני כבר מלא ביטחון בדינמיות של הכלי (בטוח, לא שאנן) ויוצא למרדף בעקבות שלושת הגרמנים (סבא בטח היה גאה) ומצליח להיצמד לחבורת החוד. עוד כמה עשרות קילומטרים של מדרונות חדים ומפותלים וזהו, נגמר. אנחנו שוב על גדת נהר הפו ואני לא יודע אם להתלהב מהרכיבה המדהימה שזה עכשיו סיימתי או להתבאס שזהו, כבר נגמר וצריך לחזור הביתה. עוד עצירה קטנה לתדלוק מראה שגם צריכת הדלק, הטובה ממילא בדגם הנוכחי (כ-21 ק"מ לליטר כיום), השתפרה והיפנים מדברים עכשיו על טווח של למעלה מ-300 ק"מ בין תדלוקים.
בסוף היום
הבורגמן 400 החדש מספק המון הנאה ברכיבה. תנוחת ישיבה מצוינת מאפשר רכיבה רצופה לאורך שעות ארוכות וקילומטרים ארוכים לא פחות, בלי קושי, מאמץ או כאבי גב. המתלים מכוילים נהדר ומספקים כושר ספיגה גבוה בשיבושים ואחיזה מצוינת בכביש המהיר והמפותל. זמינות הכוח השתפרה ב"למטה" וב"אמצע" אבל מורגש מחסור של כמה סוסים במהירות הסופית. תא המטען הענק הוא הקורבן העיקרי בתצורה החדשה אבל זה מחיר נסבל לשלם בעבור הדינמיות והיציבות ובסוף היום, רצוצים אך מרוצים, על ספל אספרסו, אני מפנה שאלה אחת לנציגי היצרן Why?!
אני חושב שמאז הפצצת פרל הארבור, היפנים לא נדרשו לשאלה כל כך נוקבת ונובוהירו יסואי, המהנדס הראשי של הפרויקט, מסביר שהם זיהו רצון של הלקוחות, לצד התנהגות וצרכי השוק וקיבלו את ההחלטה להשאיר עבור הקהל חובב הטיולים את ה-650 ואילו את ה-400 החדש להפנות ואולי לפנות באמצעותו לקהל חדש וצעיר יותר.
הבורגמן החדש צפוי להגיע לישראל במהלך הרבעון האחרון שזה ממש או-טו-טו, כאשר המחיר יקבע עם תחילת שיווקו, כשכבר ברור שמדובר במהלך נועז בעל סיכון והימור לא קטן עבור סוזוקי. הכלי מעולה ועל כך אין ויכוח. השאלה הגדולה היא איך יקבלו המעריצים את השינוי והאם באמת הוא יצליח לפנות ולרכוש קהלים חדשים. נרכב ונראה.
על הצד הטכני: סוזוקי בורגמן 400
מנוע: סינגל, 399 סמ"ק
קירור: נוזל
הספק: 31 כ"ס ב-6,300 סל"ד
מומנט: 3.67 קג"מ ב-4,800 סל"ד
תיבה: רציפה
מזלג קדמי: טלסקופי
זווית היגוי: 25 מעלות
בלם קדמי: דיסק כפול
בלם אחורי: דיסק יחיד
בסיס גלגלים: 1,580 מ"מ
גובה מושב: 755 מ"מ
מכל דלק: 13.5 ליטרים
משקל רטוב: 215 ק"ג