סוף להפקרות – ביהמ"ש קבע: אופניים חשמליים הם רכב מנועי

לפני מספר ימים קבע בית משפט השלום בכפר סבא כי אופניים חשמליים הם רכב מנועי לכל דבר.

מדובר בתביעה שהגיש רוכב אופניים חשמליים שנפגע ב-2014 בתאונה עם רכב שהיה מבוטח בחברת IDI ביטוח ישיר. בעוד הוא תבע את חברת הביטוח כהולך רגל משום שציפה לקבל פיצוי מהרכב הפוגע, חברת הביטוח (של הרכב הפוגע) טענה כי נהג האופניים נהג בעצם בכלי רכב ממונע כהגדרתו בחוק הפלת"ד ולכן אין לו עילת תביעה כ"הולך רגל" אשר נפגע מחוץ לרכב נגד הרכב השני (אותו היא בטחה) ולכן דין התביעה נגדה להידחות.

השופט אלדד נבו, קבע כי אופניים חשמליים עונים להגדרות בחוק הפלת"ד של "רכב מנועי" ולפיה רכב מנועי הוא רכב הנע בכוח מכאני על פני הקרקע ומשמש לתחבורה יבשתית וכבר לא מדובר ב"צעצוע לילדים, והם עושים שימוש בכביש, שהרי החוק אוסר עליהם לנוע על המדרכה".

לראשונה מכיר בית משפט במציאות בכבישים. השופט נבו מסביר כי רוכבי האופניים החשמליים משתמשים בכבישים מבלי להכיר ולציית לחוקי התנועה הבסיסיים וללא כל מיומנות בסיסית לנהיגה בדרך ציבורית, הם מהווים מפגע תעבורתי המסכן את הולכי הרגל ואת עצמם.

משמעות הקביעה כי אופניים חשמליים מהווים כלי רכב מנועי מבחינת הולך רגל שנפגע בתאונה. לדברי עו"ד ערן יעקובוביץ ממשרד עו"ד צבי יעקובוביץ ושות המומחה בדיני ביטוח:
"הולך רגל שנפגע מאופניים חשמליים יראו אותו כאילו נפגע מרכב מנועי ללא ביטוח", כלומר: הנפגע יוכל להגיש תביעה נגד קרנית (הקרן הממשלתית לפיצוי נפגעים שאינם מבוטחים או שלפוגע בהם לא היה ביטוח) לפיצוי על נזקי הגוף שלו, ואילו קרנית יכולה לחזור בתביעה לנהג האופניים החשמליים
שישיב לה את הכספים שהיא שילמה לנפגע.

מדוע פסק הדין מהווה בשורה כה "רעה" עבור רוכבי האופניים?

עד כה הולך רגל שנפגע בתאונה ע"י רוכב אופניים חשמליים היה צריך להוכיח כי הרוכב התרשל ובשל כך התרחשה התאונה. כך למשל, בשל חציית צומת באור אדום או בגלל רכיבה על המדרכה. פסק הדין קובע כי מעתה ואילך, הולך הרגל לא יידרש להוכיח כי הרוכב התרשל, אלא נקבע כי בכל תאונה שנגרמה במעורבות של רוכב אופניים, יראו בו כאחראי לתאונה. השורה התחתונה היא כי הולך הרגל יידרש להוכיח כי נפגע בתאונה ולא כי התאונה נגרמה באשמת הרוכב.

ומה הדין במקרה בו הרוכב נפגע מכלי רכב שהתרשל?

פסק הדין לא מביא בשורה חיובית לרוכבי האופניים במקרה של תאונה בה נפגעו כתוצאה מרשלנות של כלי רכב. במקרה כזה, מה שהיה הוא שיהיה – הרוכב יידרש להוכיח כי נהג הרכב התרשל ולתבוע אותו על פי פקודת הנזיקין. היה ולא הצליח לשכנע את בית המשפט כי הנהג התרשל – לא ייפסק לו פיצוי. בנוסף, יכול בית המשפט לקבוע כי לרוכב הייתה רשלנות תורמת ולקזז את הפיצוי שישולם לו בהתאם לקביעת חלוקת האחריות בין הצדדים.

מה הדין בו הרוכב נפגע בתאונה עצמית ללא מעורבות של כלי רכב נוסף?

במקרה כזה, קובע פסק הדין כי הרוכב לא יוכל לקבל פיצוי משום גורם.

ומי יפצה את רוכב האופניים בתאונת פגע וברח בה נפגע מרכב חולף?

היות ופסק הדין קובע כי אופניים חשמליים מהווים רכב מנועי, אולם הרוכב לא רכש ביטוח חובה מאחר ולא ניתן לרכוש כיסוי כזה בשוק, אין הוא יכול להגיש תביעה, גם לא כנגד קרנית. משמעות הדבר היא כי הוא נותר ללא כיסוי.

האם ניתן לבטח כיום אופניים חשמליים בביטוח חובה?

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מגדיר "רכב מנועי" החייב בביטוח חובה כ"רכב הנע בכוח מכני על פני הקרקע ועיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית". לכאורה, אופניים חשמליים מקיימים את ההגדרה הבסיסית הזו, ועל כן יש לערוך להם ביטוח חובה בהתאם לחוק, באופן אשר יבטיח פיצוי הולם למי שנפגע בגופו עקב שימוש באופניים כאלה. אולם כל עוד החוק לא הוסדר בהקשר של האופניים החשמליים, לא ניתן למצוא ביטוח כלשהוא לרוכב אופניים חשמליים וגם אין אפשרות
לביטוח חובה לאפניים חשמליים אומר עו"ד ערן יעקובוביץ.

קורקינט חשמלי ואופניים חשמליים זה היינו הך?

לא. קורקינט חשמלי אינו כלי רכב מנועי. על פי הלכה של בית המשפט העליון משנת 2010 הקורקינט המכני אינו מהווה "רכב מנועי" מאחר ש"עיקר ייעודו" של הקורקינט אינו לשמש לתחבורה יבשתית, אלא לשמש ככלי משחק בידי ילדים, והוא מוגבל בכמות הדלק ובמרחק הקצר שאותו הוא יכול לעבור. עם זאת הסביר ביה"מ העליון שעיקר ייעודם של האופניים הוא אכן לשמש לתחבורה יבשתית, וכפועל יוצא כאשר מדובר באופניים המונעים בכח מכני (אופניים חשמליים) נראה כי אין סיבה של ממש שלא לראותם כרכב מנועי החייב בביטוח חובה. ספק אם גם עיקר ייעודם של האופניים
החשמליים הוא לשמש ככלי משחק בידי ילדים, מה גם שבאותו פסק דין העירו שופטי העליון כי אופניים (רגילים) אינם מוגדרים כ"רכב מנועי" מאחר שאינם מונעים בכח מכני, ולא משום שעיקר ייעודם אינו לשמש לתחבורה יבשתית.

כך למעשה סבר השופט נבו מביה"מ השלום בכפר סבא אשר הסביר כי פסה"ד של העליון מדבר על קורקינט מכני שזה לא כלי רכב מנועי שהיעוד המרכזי שלו זה משחק לילדים ולא כלי תחבורה. יחד עם זאת סבור השופט נבו שיש לראות בשניהם רכב מנועי לפי חוק הפלת"ד כדי לאפשר לציבור הולכי הרגל פיצוי מכלי רכב אלה.

מה המשמעות של פסק דין של בית משפט שלום? האם הוא מחייב? איך הוא ישפיע להערכתך?

עו"ד יעקובוביץ: "סביר כי יוגש ערעור על פסק הדין. פסיקת השופט מהווה תמריץ לכנסת להסדרת הנושא והסוגיות הביטוחיות שמתעוררות בהקשרו. אם הגישה הזו תתקבל בערכאות העליונות אז סביר שהשימוש באופניים חשמליים יותנה ברכישת חובה ומכאן שחברות הביטוח יתחילו למכור
ביטוחי חובה לאופניים חשמליים מה שסביר שיפחית את השימוש בהם. זה לא יהיה ביטוח זול והוא יהיה יותר דומה לביטוח אופנועים מאשר של רכבים. הדבר יגדיל אמנם את עלויות השימוש באופניים חשמליים, אך גם יבטיח פיצוי לנפגעים מכלי רכב זה.

"אולי הגיעה העת להחיל חובת עריכת ביטוח חובה על אופניים חשמליים להסדיר בחוק מהו כלי רכב ממונע ומה לא ומה החובות החלים עליו", מסכם עו"ד יעקובוביץ.