פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      דרסה למוות בגלל דוושת האצה שנתקעה בשטיחון – וקיבלה עבודות שירות

      הנהגת, אם ל-7 ילדים טענה בבית המשפט כי חייה נהרסו לאחר התאונה הקטלנית, במהלכה נפצעו שניים נוספים ונזקקו לשיקום ממושך. כבוד השופט צימרמן: "במקרים המתאימים, ניתן לקבוע כי המאסר בפועל ירוצה בעבודות שירות"

      טויוטה (AP , Craig Ruttle)
      (צילום: AP)

      במקרה המצער לפנינו, תאונת הדרכים גבתה את חייו של הולך רגל, ושלחה שניים נוספים לתקופה ארוכה של שיקום בבתי חולים; 3 משפחות נהרסו ואילו האחראית לתאונה, לא תשב יום אחד בבית הסוהר. כיצד קרה כי נהגת דורסת למוות הולך רגל ופוצעת שניים נוספים, ובית המשפט פסק כי תרצה עבודות שירות למשך חודשיים בלבד, וגם גזר עליה עונש סמלי של שנתיים וחצי פסילת רישיון נהיגה?

      כיצד מגיעים למצב בו הורגים ולא יושבים? זה לא פשוט, אך עשוי להתגבש בתוך תיק הראיות; מצליחים לשכנע את התביעה כי קיים קושי ראייתי, מציירים לבית המשפט תמונה על פיה חיי משפחת הדורס בתאונה נהרסה. ומה עם חייה של משפחת ההרוג? ומה עם המציאות החדשה של שתי המשפחות שבניהם נפצעו קשה? אם תשאלו את בא כוחה של הנהגת, עו"ד אלעד שור, מדובר ברשלנות מהרף הנמוך ביותר ומבחינתו, היא כלל לא צריכה לשבת במאסר.

      השתלשלות האירועים

      מדובר על תאונה שארעה בתאריך 07/02/13, במהלכה הנהגת איבדה את השליטה ברכב, עלתה על המדרכה ופצעה 3 הולכי רגל. האחד נפטר כעבור זמן מה והשניים הנותרים הובהלו לבית החולים עם פציעות קשות. ומדוע הנהגת איבדה את השליטה? לדבריה, ייתכן "ודוושת הגז נתפסה בשטיחון של המכונית". כאמור, לא הוכח מעבר לכל ספק, אלא הצדדים הגיעו להחלטה כי אולי אלו הן הנסיבות. ניתן לטעון בצדק כי התאונה התרחשה בנסיבות שלא ניתן למנוע אותן, ולכן הספק לא מאפשר לבית המשפט להרשיע ולגזור על הנאשם את העונש המרבי. אך מכאן ועד לא לשהות יום בודד במאסר – המרחק גדול.

      וכמו בכל דיון על תאונה קשה, הנהג הפוגע מצייר לבית המשפט תמונה על פיה שליחתו למאסר לא תועיל אלא בעיקר תפגע במשפחתו. במה היא אשמה שהוא הורשע? במקרה המסוים, נטען כי לנאשמת יש שבעה ילדים, ולא רק זאת, אלא גם שבית המשפט יכול היה להתרשם כי "הנאשמת כואבת כאב רב את העובדה כי במעשיה גרמה למותו של אדם ולפגיעה בהולכי רגל נוספים".

      יהושוע צימרמן, השופט שדן בתיק כתב בגזר הדין: "אין חולק כי הענישה הראויה בתאונת דרכים בה נגרם מותו של אדם הינה מאסר בפועל ופסילת רישיון נהיגה למשך שנים רבות. יחד עם יתר רכיבי הענישה, אך במקרים המתאימים ניתן לקבוע כי המאסר בפועל ירוצה בעבודות שירות". הצדדים בתיק הגיעו להסדר טיעון במסגרתו יפסל רישיון הנהיגה לתקופה של ארבע שנים ובנוסף ירוצו שישה חודשי עבודות שירות. איך הגענו למצב בו השופט מפחית עוד יותר את פרק הזמן הקצר גם כך של עבודות השירות? "התסקיר מציג תמונת חיים מורכבת ביותר בהיבטים שונים ובשל צנעת הפרט אין מקום להרחיב בעניין", נכתב בגזר הדין.

      עו"ד אלעד שור, ביקש מבית המשפט כי העונש שיגזר יהיה מאוד חריג ומאוד נמוך. לדבריו "זו מלאכה לא פשוטה". הנאשמת דיברה בפני השופט, והלב נקרע; "יש אשמה ואות קין, גרמתי מוות ופגעתי בהרבה אנשים. זה הדבר העיקרי בכל הסיפור הזה, לא משנה איך הוא יסתיים. לא יודעת אם אוכל להגיד סליחה בפניהם. אני מקווה שאי פעם יוכלו לסלוח לי ושהקדוש ברוך הוא יוכל למחול לי על העוון הזה. אני לא מדברת על עצמי כי אין לי מקום בסיפור הזה, איבדתי את הטעם לחיים שלי".

      השורה החתונה היא כי מספר ההרוגים בתאונות דרכים רק עולה, ובכל פעם שעו"ד מצליח לשכנע את בית המשפט כי אין מקום לשלוח למאסר נהג שהורשע, התוצאה היא כרסום נוסף במידת ההרתעה.