פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      אוטותל: התנסות ראשונה במיזם הרכב לפי זמן שימוש בתל אביב

      רן לוקאר גר ועובד בתל אביב, נשלח להתנסות במשך שבוע במיזם אוטותל שמפעילה עיריית תל אביב בשיתוף חברת car2go ומאפשר לשכור כלי רכב לשימוש קצר מועד באיזור גוש דן. איך זה עובד, והאם זה שווה?

      אוטו תל (ראובן קסטרו)
      יכולים לחנות בכחול לבן או בחניות היעודיות (צילום: ראובן קסטרו)

      בתור תל אביבי שגר ועובד בעיר, הדילמה אודות הדרך הנוחה והזולה ביותר לחצות אותה היא שאלה שמעסיקה אותי לא מעט – אופניים הם לא באמת אופציה בקיץ, כשמזיעים רק מלנשום בחוץ; לאוטובוסים יש נטייה פעם להגיע ופעם לא, הרכב הפרטי יאלץ אותי לחפש חניה בכל ערב, ושימוש קבוע במונית יהפוך במהירות להיות ההוצאה החודשית הכי גדולה שלי. לכן כששמעתי על השירות, שמחתי לנסות אותו במשך שבוע, שמא ממנו תצמח הישועה.

      אוטותל: התנסות ראשונה (ניר בן טובים , יח"צ)
      המכונית עירוניות, נקיות ומתוחזקות היטב. לפחות בהתחלה (צילום: יח"צ)

      כמה מילים עם השירות

      שירות אוטותל, שירות התחבורה השיתופית של עיריית תל אביב ו-car2go פעיל ונמצא בשלבי הרצה. השירות מאפשר לכל מנוי לגשת לאחד הרכבים הפרושים ברחבי העיר, ולהתחיל מיידית בנסיעה לכל יעד בעיר. בסיום הנסיעה ניתן להחנות את הרכב בכל חניית כחול-לבן, או באחת החניות השמורות לרכבי אוטותל. מחיר השימוש מורכב מעלות מנוי (חינם בתקופת ההרצה; כ-50 ש"ח לחודש לאחר מכן), ומעלות נסיעה (1.5 ש"ח לדקה). טווח השימוש מוגבל לתחומי העיר תל אביב.


      השירות הוא שירות משלים לשירות ההשכרה הותיק של car2go, במובן זה שאינו מחייב את החזרת הרכב לנקודת המוצא, והוא מיועד לפרקי זמן קצרים. הרכבים הם מסוג יונדאי i10, אוטומטיים, עם אבזור בסיסי, ומנוע עצלן במיוחד, ושבאופן כללי לא מתרגש בכלל מלחיצה על דוושת הגז.

      הזמנת הרכבים ופתיחתם נעשית באמצעות האפליקציה, או כרטיס אישי. המפתחות, כמו שאמרו הגששים, בפנים. סע לשלום חביבי.


      סיפתח - יום חמישי, שעה 15:15

      תכננתי לצאת מוקדם כדי להחליף את המטפלת בארבע. בשלוש בדיוק בדקתי באפליקציה והיה רכב בחניה שליד המשרד שלי. בשלוש ועשרה, כשירדתי במעלית, הוא כבר לא היה שם. זה אומר ללכת ברגל לחניה הרחוקה יותר (10 דקות הליכה, בשיא החום). מגיע לרכב ופותח אותו באמצעות כרטיס מגנטי. בתוך הרכב 70 מעלות, כי הוא עמד בשמש הקופחת של אוגוסט.

      השילוב של שימוש לזמן קצר, ותחזוקה טובה של הרכבים גורם לזה שהרכב נקי הרבה יותר מהרכב הפרטי שלי - אין כאן אריזות חטיפים, בקבוקי מים ריקים או חול. מה שיש זה טופס רישום נזקים - כנראה מתוך היכרות עם הנהג התל אביבי המצוי. המשתמש ברכב אחראי לבדוק אותו לפני תחילת הנסיעה ולתעד נזקים אם אינם מתועדים בטופס. אמנם חשוב, אבל בכל זאת מציק ומבזבז זמן.

      אני מתחיל בנסיעה ומגיע לפניה שמאלה מיגאל אלון למחלף השלום, פניה שבה אני עתיד לבלות את 20 הדקות הבאות. הבדל חשוב בין האוטותל למונית - אם הייתי משתמש במונית, הייתי יכול ללכת ברגל 200 מטר ולהתחיל את הנסיעה אחרי הפקק. באוטותל אני חייב להתחיל מהמקום בו הרכב חונה. אחרי הפניה שמאלה הנסיעה זרמה באופן חלק עד רחוב אבן גבירול, אלא ששם שוב פקוק. לנהג מונית הייתי יכול לומר "תודה, אני יורד פה!". עם אוטותל אני צריך להגיע לחניה פנויה שלהם, או למצא כחול לבן.

      דקה לפני סיום הנסיעה - טלפון. רוצה לענות, אבל לא יכול, כי אני לא מחובר לדיבורית (זוכרים? זה לא הרכב שלכם...). עוצר בצד, ועונה. רק כדי לגלות שזהו נציג השירות של אוטותל שהתקשר לספר לי שלא את כל הרכבים ניתן לפתוח באמצעות כרטיס מגנטי, ושרצוי להשתמש באפליקציה.

      זמן הנסיעה הכולל - 40 דקות.
      עלות תיאורטית - 60 ש"ח.
      מסקנה - מונית הייתה עושה את זה בפחות זמן וכסף והייתה קרירה ונעימה יותר כשהייתי עולה אליה. נהג המונית היה שמח להשתמש בנת"צ באבן גבירול, ולחתוך נתיבים כשצריך. אם מחשבים גם את הזמן שלקח לי להגיע לרכב - הייתי יכול ללכת ברגל הביתה ולהגיע מהר יותר.

      העקיצה - יום שישי, שעה 08:40

      קופץ לקניות בשוק לוינסקי. באופן רגיל הייתי לוקח רכב פרטי, או אוטובוס (אני משתייך לעדה שבה השימוש במילה מונית על הטיותיה השונות מותר רק במשפט "הרגשתי כל כך רע שבאתי בטקסי"), יוצא ב-08:40 מאזור כיכר רבין, מגיע ללוינסקי ב-8:50. ברכב הפרטי הייתי מחפש חניה במשך 15-20 דקות, עם כל עבודות השיפוצים שמתקיימות באיזור. אבל באוטותל אני מופתע לגלות שני מקומות חניה ירוקים, מחייכים ומחכים רק לי. ממש VIP...

      עושה סיבוב של קניות, ורוצה לשים את הדברים ברכב לפני שאני ממשיך, ופה אני נתקל בבעיה - אין לי רכב. זאת אומרת, הוא שם. אבל הוא לא שלי. אני יכול לשים בו את הקניות, אבל מישהו אחר יכול לבוא, ולנסוע איתו. אז אני ממשיך לסחוב את הקניות בשקיות עד לסיום.
      הדרך הביתה עוברת ללא תקלות, ולוקחת רבע שעה.

      זמן נסיעה כולל - 25 דקות.
      עלות תיאורטית - 37.5 ש"ח.
      מסקנה - נוקאאוט למונית, משתלם למדי ביחס לרכב פרטי (אם משקללים פנימה את זמן חיפוש החניה בשני הקצוות).

      שמור לי ואשמור לך - יום שבת, שעה 09:00

      אורחים מחוץ לעיר אמורים להגיע מאוחר יותר היום; כמו כל אורח מחוץ לעיר השיחה מתחילה תמיד ב"ואיפה נחנה?". עוברת לי בראש המחשבה של לקחת אוטותל ולשים אותו בכחול לבן, כדי לשמור להם חניה. לצערי שום דבר לא מבטיח שהאוטותל ישאר בכחול לבן (ולא יילקח על ידי משתמש אחר), או שהרכב שלהם יצליח להשתחל במקום האוטותל, אז אני מוותר על הרעיון. זה אולי לא השימוש הכי אצילי, אבל אין לי ספק שתל אביבים ממולחים רבים ינסו להשתמש באופציה.

      הכישלון - יום שבת, שעה 20:00

      רוצה לקפוץ לחבר בשכונות הצפוניות של העיר. אין רכבים פנויים באזור כיכר רבין. למעשה אין רכבים בכל מרכז תל אביב. לעומת זאת האפליקציה מראה צי של רכבים בשכונות הצפוניות של העיר ובאיזור יפו. באסה.

      הלחם והחמאה - יום ראשון, שעה 08:10

      יוצא לעבודה עם הרכב של אוטותל. ביום רגיל זה לוקח כחצי שעה בקו 239 (כולל ההליכה לתחנה, האוטובוס וההגעה למשרד). יש רכב בחניה, ואני לוקח אותו. מגיע לאזור המשרד בזמן שיא של 15 דקות, בדיוק כמו שהווייז חזה. כשאני יוצא מהרכב ומנסה לסגור את הנסיעה באפליקציה - היא נכשלת. מנסה שוב - שוב כשלון. טלפון למרכז השירות, והמתנה של 10 דקות על הקו, והם עושים את זה בשבילי. אבל בזמן הזה נאלצתי לחכות ליד הרכב, כי הוא נשאר פתוח.

      זמן נסיעה כולל - 15 דקות. זמן ברוטו - 25 דקות.
      עלות תיאורטית - 22.5 ש"ח.
      מסקנה - בדיחה לעומת המחיר של מוניות, ואני יכול להקשיב למה שאני רוצה ברדיו. יקר מאוד לעומת אוטובוס. התקלה בסיום הפכה את השימוש ביום הזה לבלתי משתלם; מצד שני השירות בהרצה, אז אפשר להבין שתקלות קורות. בשאר הימים לא היו בעיות כאלה.

      שודד החניות - יום שני, שעה 18:00

      בסיום הנסיעה, שעברה ללא ארועים מיוחדים (וללא פקקים היסטריים, באופן מפתיע) אני מגיע הביתה ומגלה ששני מקומות החניה תפוסים. האחד על ידי רכב של אוטותל, השני על ידי רכב אחר. ברור לי שאנשים מתעצבנים מזה ש"אוי אוי אוי! גזלו להם את הכחול-לבן!", למרות שבעיני זו שטות מוחלטת. בעיר שבה יש מחסור של עשרות אלפי מקומות חניה (מאות אלפי, לפי מקורות שונים), 500 מקומות החניה של אוטותל לא יעשו את ההבדל. אבל האם היית חונה בתחנת אוטובוס? האם היית חונה וחוסם כניסה לחניון של בניין? שניהם "גוזלים חניות", אבל סביר להניח שמי שחנה באוטותל היה נמנע מלחנות במקומות כאלה, ולו בגלל ההרתעה. נסעתי הלאה וחניתי בחניית אוטותל רחוקה יותר,מה שגרר תוספת של רבע שעה לזמן ברוטו של הנסיעה.

      ומה עם הדור הבא?

      תרצו או לא - הרכב שלכם הוא מחסן. מי שמתכחש, שילך בבקשה לספור כמה פריטים נמצאים בו "למקרה שאצטרך". בקבוק מים, דיאודורנט, משקפי שמש רזרביות, ציוד קמפינג או שלל צעצועים לילד וחשוב מכל - כסא תינוק. כל אלה נשארים ברכב בין נסיעות כי לא פרקטי להוציא אותם בסוף הנסיעה. באוטותל זו לא אפשרות. ככה שאם יש לכם ילדים, כנראה שלא תוכלו להשתמש איתם בשירות. מילא זה שתצטרכו להרכיב את הבוסטר או כיסא הבטיחות כשאתם נכנסים למכונית, אבל תצטרכו גם לפרק אותו ולהיסחב איתו בהגעתכם ליעד. האותוטל, בניגוד לאוטו שלכם, אינו מחסן.

      אוטו תל (ראובן קסטרו)
      צילום: ראובן קסטרו

      לסיכום

      אוטותל אמור להשתלב בתוך פתרונות התחבורה הציבורית הקיימים, מתוך שאיפה לגרום לנו לוותר על הרכב הפרטי. אי שם בין אוטובוס למונית מבחינת המחירים, אי שם בין מונית ורכב פרטי מבחינת הנוחות. הוא מאוד נוח ומתאים לנסיעות קצרות ומזדמנות ללא ילדים קטנים. הוא פחות מתאים לשימוש יומיומי - גם בגלל העלויות, וגם כי לא בטוח שתמצאו רכב זמין. אני בספק שהוא יגרום לתל אביבים לוותר על הרכב הפרטי, אבל הוא בטוח יככב בשיחות סלון מרובות על החוצפה שב"גזל חניה".